מדוע צנח היצוא החקלאי מישראל לעולם?
לא מעט גורמים אחראים לירידה ביצוא החקלאי של ישראל בשנתיים האחרונות: שער חליפין נמוך, חרמות בזירה האירופית, המצב הכלכלי הרעוע ברוסיה, עלויות יצור גבוהות ביחס למדינות מתחרות, חסמים בירוקרטים והעדר הסכמי סחר. האם יש סיכוי שב-2016 המגמה תשתנה?
עוד בנושא
"כשהיצוא הישראלי גדל - כולנו מרוויחים"
ביורוקרטיה וחסמי יצוא: עם מה מתמודד ההיי-טק?
את הנתונים הסופיים של השנה החולפת עדיין אין. אולם לשם השוואה, ב-2009 היקף היצוא הטרי הסתכם במיליארד ו-200 מיליון דולר, ב-2013 עמד היצוא על מיליארד ו-600 מיליון דולר - שיא ביצוא החקלאי מאז החלה ישראל לייצא, אולם המגמה השתנתה וב-2014 ירד למיליארד ו-500 מיליון דולר - ירידה של כ-7% וב-2015 המשיכה כאמור מגמת הירידה.
מחיר תוצרת חקלאית בישראל כפול ממדינות באזור
"קשה לנו להתחרות עם מדינות רבות, בהן מצרים, מרוקו, ספרד ואפילו איטליה", אומר דרור איגרמן מנכ"ל חברת היצוא "גליל אקספורט" מקבוצת "מילואות". "כשאתה מסתכל על התחרות שלנו כיצואנים ישראליים שרוצים להשאיר את המגדלים שלנו בחיים - ואני לא מדבר על להרוויח המון כסף, אני צריך למכור במחירים גבוהים יותר מהמתחרים שלנו. אם אני משווה את המחיר של אשכולית שגדלה בתורכיה אז המחיר בישראל הוא כפול. קשה לנו להיות תחרותיים ואנחנו צריכים להתרכז רק בנישות ובמקומות שיודעים לשלם".
"אני חושב שקודם כל צריך לעזור לחקלאים פה בארץ כדי לשפר את כושר התחרות שלנו בעולם", מוסיף איגרמן. "אם אפשר להוריד מיסים לאינטל כדי שיבנו פה מפעל, אז למה אי אפשר לעשות אותו דבר ולבוא לקראת החקלאים - ואני לא מדבר על סיבסוד. בעיני עסק צריך להיות רווחי וכלכלי ואני חושב שאפשר, רק שהמדינה לא תקשה ותעזור איפה שאפשר לעזור. למה דווקא להוסיף מיסוי על העובדים הזרים? הרי ישראליים לא יעבדו בחקלאות. עשו ניסיון והוכח שלא עובד ואני יכול להבין את זה. לא חושב שאני הייתי יכול ללכת היום לקטוף תפוזים מהפרדס", מעיד על עצמו.
חצי מהיצוא הכולל של "גליל אקספורט" שנחשבת לאחת מחברות היצוא הגדולות, בסך כ-400 מיליון שקל בשנה, הוא לגוש האירו. אחת הבעיות הקשות שהתמודדו יצואני הפירות והירקות בשנה החולפת היה הצפת השוק האירופי בתוצרת מקומית, לאחר שרוסיה הפסיקה לייבא תוצרת טרייה מאירופה בתגובה לסנקציות שהטיל עליה האיחוד האירופי. אך לישראל היה קשה לקטוף את הפירות משום שבד בבד, לא התאפשר להסיט יצוא לרוסיה בהיקפים גדולים, בשל הצניחה בשער הרובל.
חסם משמעותי - הסכמי סחר
אולם כאמור, אלו אינן הבעיות היחידות. בשיחה עם מספר יצואנים מובילים בתחום התוצרת החקלאית עולה, כי למרות שקיימים הסכמי סחר עם מדינות רבות בהן האיחוד האירופי וארה"ב מדינת ישראל אינה עושה די על מנת לקדם את הנושא אל מול מדינות נוספות.
"באופן כללי חסר לנו הרבה הסכמי סחר במדינות מתפתחות", אומר ל-ynet אחד מהיצואנים הגדולים. "חסר לנו הסכם עם דרום קוריאה שנחשב לשוק שיודע לשלם, אבל אין עימם הסכמים פיטו-סניטרים. האמריקאים משלמים מכס של 5% ואנחנו צריכים לשלם 30%. זה מונע מאיתנו תחרות הוגנת".
למה אין הסכם גם עם ישראל?
"שתי המדינות צריכות לרצות לעשות הסכם סחר ולפעמים אנחנו מאוד רוצים והצד השני פחות מעוניין. וזה בהחלט יכול להיות המצב עם דרום קוריאה", הוא אומר.
היצוא הישראלי בתחום החקלאות נשלט עד לפני כ-4 שנים בידי חברת אגרקסקו שהייתה אחראית על היצוא של כ-50% מהתוצרת וזאת עד לקריסתה ב-2011. היום פועלות כ-200 חברות יצוא תוצרת טרייה, רובן קטנות, המייצאות לעולם - אך אירופה מהווה יעד מרכזי בשל קרבתה לישראל. לדברי עופר זקס מנכ"ל מכון היצוא, המיקוד ההיסטורי וההסכמים הטובים שיש לנו עם האיחוד האירופי הביאו לכך שישראל לא עשתה מספיק כדי להשקיע בפתיחת שווקים חדשים. "האיחוד האירופי היה שוק נוח עם מנגנוני עבודה משותפים במשך הרבה מאוד שנים וכאשר אנחנו רוצים לגוון את יעדי היצוא ולצאת לקוריאה, יפן וסין, צריכים לייצר לראשונה מנגנונים של הכרה הדדית, לוגיסטיקה, מציאת לקוחות וערוצי שיווק ועוד", אומר זקס.
הסכמי סחר והסכמי הכרה הדדיים נובעים מרצון משותף כאשר לשני הצדדים יש מה להרוויח הוא מבהיר. "צריך להבין שדברים לוקחים הרבה מאוד זמן. בעבר לא היה ניתן להאמין שאפשר להגיע עם קלמנטינות לסין כי זו הפלגה ארוכה. היום הטכנולוגיה מאפשרת לנו להגיע רחוק יותר עם תוצרת טרייה. שיפורים טכנולוגיים משמעותיים ומחירי ההובלה שירדו יצרו הזדמנות לפתח גם את שווקי המזרח, בתחום התוצרת הטריה".
שוק עם ריבוי משתתפים
זקס מבהיר כי למרות כל הבעיות שהיו באגרקסקו שנחשבה למונופול, היא הצליחה ליצור הרבה דברים חיוביים. "קריסתה הכניסה לשוק הרבה שחקנים חדשים וזה גרם לפגיעה בפרמטרים רבים, בהם כושר המיקוח ואף בעיות איכות אל מול הלקוחות בחו"ל".
לדבריו, אגרקסקו כחברה ממשלתית השקיעה כסף רב בפיתוח, קידום, שיווק ופתיחת דלתות והכול התאייד לאחר שקרסה. "אנחנו רואים שיש רשתות שיווק באירופה שעושות שימוש בריבוי השחקנים אשר מוכרים מוצרים זהים". זקס מציין כי הרשתות פונות למספר חברות ישראליות אשר מתחרות בעיקר על המחיר. התחרות הזאת שוחקת את הרווח שבסופו של דבר גם מביא לשחיקה ברווח של החקלאים עצמם. "זה בפירוש אתגר", מודה זקס. "ברור שלא צריך לחזור לתקופת אגרקסקו. ממש לא. אולם אני חושב שהענף הזה נמצא עדיין בדרך לשיווי משקל והוא רחוק מאוד מלהיות שם".
איך מתמודדים עם הבעיות?
"השוק יצטרך למצוא את האיזון. התארגנות של קופרטיבים - דבר שקיים בעולם כדוגמת ספרד שהממשלה מעודדת אותו, אולם, זה אירוע שלדעתי יהיה קשה לקדם אותו אלא רק במדיניות ממשלה - וזה לא הולך לקרות מחר בבוקר".
אין ביטוח סיכונים
נקודה נוספת שמקשה על היצוא החקלאי הישראלי הוא העדר ביטוח מפני קריסת חברות יבוא בחו"ל שנתקלו בקשיים ובכך עלולים להביא לתגובת שרשרת כאן בישראל. מאיר בן ארצי, יו"ר ובעלים של חברת "מור אינטרנשיונל" העוסקת כבר 18 שנה ביצוא חקלאי מישראל קובל על כך.
לדברי בן ארצי, היצואנים רוצים לעבוד בשקט ובראש נקי והוא קובע כי הדבר יקרה רק אם במידה ותהיה תמיכה קבועה מצד הממשלה. "מדינת ישראל מרוויחה המון כסף כאשר היא מאפשרת לחברות כמונו למכור בחו"ל. אם יהיה ביטוח אשראי יהיה לנו יתרון נוסף אל מול חברות יצוא ממדינות מתחרות ולכן על הממשלה להחזיר את האשראי ביצוא החקלאי. כרגע אנחנו מפסידים הרבה הזדמנויות".
ממשלת ישראל מקדמת שיחות על הסכמי סחר
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לטענות היצואנים, כי משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל רבות לקידום יצוא התוצרת החקלאית הטריה והמעובדת מישראל. "היצוא של התוצרת החקלאית מהווה כ-4% מסך היצוא הכולל של מדינת ישראל. כ-25% מהתוצרת החקלאית בישראל מיוצאת בפועל, (כ- 65% מסך היצוא החקלאי מיוצא לאיחוד האירופי), זאת כאשר רוב התוצרת לייצוא מגיעה מאזורי הפריפריה ובעיקר מהערבה ומהנגב. משרד החקלאות שם דגש על פיתוח האזורים הללו שבהם החקלאות הנה ענף כלכלי מרכזי".
"משרד החקלאות מקדם את היצוא החקלאי בשורה של מהלכים וביניהם: חתימה על הסכמי סחר המקנים לחקלאים יתרונות ביצוא התוצרת למדינות שעימן קיימים הסכמי-סחר (המהווים פלטפורמה לפיה כל מדינה נותנת לרעותה תנאים מועדפים ליצוא הדדי של תוצרת חקלאית בעיקר בהפחתה ובביטול של המכסים). בנוסף, משרד החקלאות מגיע להבנות עם רשויות רבות בעולם לטובת קידום הסחר ההדדי בהיבטים של הגנת הצומח ווטרינריה. בכך שמדיניות היבוא לא ימנעו מלקבל את הסחורה הישראלית בטענה של תוצרת שיכולה להביא מחלות".
איציק בן דוד, סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ ב"משרד החקלאות" מוסיף, כי אמצעי נוסף לקידום היצוא הוא "הקרן לקידום היצוא" בהיקף של כ- 5.5 מיליון ש"ח המנוהלת במשרד החקלאות. "הקרן נותנת מענקים של עד 50% לפעילויות מוסכמות של קידום מכירות שמבוצעות על ידי היצואנים בשווקי היעד, כירידי מכירות ותערוכות".
"ממשלת ישראל מקדמת שיחות על הסכמי סחר עם השוק הרוסי (המהווה כיום למעלה מ-20% מהיצוא החקלאי מישראל) וגוש איחוד המכסים האירו אסיתיים בהובלה של רוסיה ושכולל היום מספר מדינות כגון בלרוס, ארמניה ,קזחסטאן, קירגיסטן ועוד. בעתיד גוש סחר זה יהווה שוק פוטנציאלי משמעותי הולך וגדל לתוצרת החקלאית מישראל. דיונים על הסכמי סחר צפויים להיפתח מקרוב גם מול סין, וייטנאם ודרום קוריאה".
עוד מוסיף בן דוד כי בשונה מישראל, "באירופה קיימת התארגנות של חקלאים לייצא את התוצרת בעצמם. כיום לאחר קריסת אגרסקו, ייצוא משותף אינו מתקיים בישראל ואנו מאמינים כי התארגנות יצואנים ליצוא משותף תתרום להעלאה משמעותית של התמורה עבור התוצרת המיוצאת".
