מת לזוגיות אבל גם מת מפחד
אני יכול לרצות זוגיות ואני יכול גם בו זמנית לפחד ממנה. הקונספט הזוגי קוסם לי כרעיון כשהוא נמצא במרחק מה ממני, אך בפועל, כשהוא מתקרב אליי, הזוהר שלו מתעמעם
יום אחד, ככה בהפתעה, כשאתה עוד חצי ישן ולא צחצחת עדיין שיניים, הדבר האמיתי דופק לך בדלת. זה הגיע. ומה עכשיו?
"לא יודעת, פתאום אני לא בטוחה".
"מה לא בטוחה? את לא רצינית, את הכי רוצה את זה".
"אני יודעת, אבל פתאום זה ממש קורה וזה מלחיץ אותי".
ידידה טובה שלי יוצאת כבר יותר מחודש עם בחור החלומות שלה. היא כבר סימנה וי על פרפרי ההתרגשות בבטן, זיקוקי הדינור של הסקס וחצוצרות ההתאהבות ברקע. אבל פתאום עכשיו, כשהעניינים נהיו קצת יותר אינטנסיביים, היא יושבת מולי ואומרת לי שהיא חוששת שאולי זה גדול עליה ושאולי זה לא באמת מה שהיא רוצה.
מצד אחד, אני יושב מולה ומרים גבה, מנסה להבין מה עובר עליה ואיך זה הגיוני שדווקא עכשיו בא לה לברוח, אבל מצד שני, אני לחלוטין יכול להזדהות איתה. זה שהראש שלי מתוכנת להיות רומנטיקן של פעם לא אומר בהכרח שהנשמה הספקנית שלי מסכימה איתו. היום לדוגמה, אני מתחזק קשר עם בחור שאני רק מחכה שיגיד "איי דו" ויקפוץ איתי למים. בלילה, כשאני שוכב במיטה עם עצמי, אני תוהה אם ביום שזה יקרה, באמת אהיה מסוגל לשחות במים הקרים ביחד איתו, או שכהרגלי, אברח החוצה הישר לקרקע הבטוחה.
להילחם, לברוח או לקפוא
כמה סיפורים שמענו על זוכי לוטו שבמקום לשדרג לעצמם את החיים - הם רק הרסו אותם, ועד היום הם מנסים לצאת מהבור האפל שאליו נפלו? כששפע כזה נופל עליך, אתה צריך להיות מוכן אליו. במשך 31 השנים שאני על הפלנטה, גם עליי נפלו כמה זכיות לוטו מהאגדות. זכיות שצריך לדעת מה לעשות איתן כדי לא לסיים כמו עוד הומלס ברחוב עם חובות.
זה קורה בשניה אחת. זה מתחיל במפגש של זוג עיניים שאתה מרגיש שאתה כבר מכיר למרות שאתה רואה אותן בפעם הראשונה. זה חיבור מסוג אחר. מישהו למעלה החליט הפעם לבחור בך, לקח מצית והדליק סוף סוף את פתיל החיים היבש. ואז, עם הלהבה החמה והנעימה, מגיע גם הפחד. אחרי שנים של בדידות, עצמאות ודאגה אך ורק לעצמי, מה אני אמור לעשות פתאום עם כל העוצמה הזאת? בניתי עם השנים סכר מים גדול, ועכשיו הוא בסכנת הריסה, מאיים להשפריץ לכל כיוון ולשטוף ממנו את כל הדברים שסגרתי לי באריזות ואקום ושמתי עמוק במצולות. עכשיו זה הזמן להחליט - להילחם, לברוח או לקפוא.
כשנתקלתי בעבר בחיי בלהבות כאלו, לא ידעתי איך להתמודד איתן. העוצמה והרגש שיתקו אותי ובמקום לקחת אוויר ולצלול אליהם באומץ, קפאתי במקום והתחלתי להרוס. שפכתי במו ידיי מיכלי דלק, הדלקתי גפרור והצתתי שדות שלמים. עשיתי את כל הדברים הלא הנכונים. כשהייתי צריך להתקרב - התרחקתי, כשהייתי צריך לדבר – השתתקתי, וכשהגיע הזמן להביע מחויבות - היה לי יותר קל לברוח מאשר להתמסר ולהתמודד עם השדים שלי.
עם הזמן, הבנתי שכשאני רוצה משהו אני גם מפחד ממנו. שנים ניסיתי להתמודד עם הפחד שיש לי מכישלון, אבל אף פעם לא חשבתי על הפחד שלי מהצלחה, והרי לכל מטבע של פחד יש שני צדדים. אני יכול לרצות זוגיות ואני יכול גם בו זמנית לפחד ממנה. הקונספט הזוגי קוסם לי כרעיון כשהוא נמצא במרחק מה ממני, אך בפועל, כשהוא מתקרב אליי, הזוהר שלו מתעמעם.
היום, למזלי, כבר פתחתי ואווררתי את קופסאות הואקום הסגורות של חיי, אז כשאזכה שוב בלוטו אני מקווה שאצליח להתמודד עם רוב השדים שיצוצו לבקר, ואהיה מספיק חכם ואמיץ כדי לא לרדת מנכסיי וכדי לא למצוא את עצמי ישן ברחוב. בכל זאת, יש רק כמה פעמים ספורות בחיים שזוכים בכל הקופה. "החיים מתחילים איפה שהפחד נגמר", מטיח בי אושו מהספר אותו אני קורא, והפעם אני לא מתכוון להתווכח איתו.
לפנייה לכתב/ת 
