שתף קטע נבחר

מסע המכשולים של הרופאים הצרפתים שעולים לישראל

בשל העלייה הגדולה יחסית מצרפת בשנה האחרונה, יש רופאים-סטודנטים-מתמחים יהודיים רבים הנתקלים בבעיות רבות לקבלת אישור ומעמד של רופא. משרד הבריאות והמועצה המדעית של הסתדרות הרופאים צריכים לסייע לקלוט אותם, שכן מדובר בכוח אדם מיומן ומקצועי שרוצים לתרום בכל מאודם למערכת הבריאות בישראל

במהלך עבודתי בשנה האחרונה כמנהל ופרופסור לקרדיולוגיה אני פוגש מעת לעת רופאים מומחים שעלו מצרפת. באופן טבעי, תמיד השתדלתי להאיר פנים ולגלות סבלנות יתר במטרה להקל על קליטתם במערכת הבריאות.

 

לפני כשבועיים, לאחר טיפול רפואי מורכב, ביקשו שני רופאים עולים לשוחח עמי על בעיה בהתמחותם הרפואית וכך למדתי על מסע מכשולים רפואי מייגע שצריך לנסות לפתור אותו למען המתמחים והרופאים מצרפת וגם עבור מערכת הבריאות בישראל.

 

קיראו עוד

דו"ח: מספר הרופאים והאחיות בישראל – בירידה

סטודנטים לרפואה מחו"ל: בחינת הרישוי קשה מדי

הכי מצליחים בבחינות הרישוי לרפואה: למדו בירדן

 

שיטת לימוד שונה מזו שבארץ

השיטה הצרפתית בלימודי הרפואה שונה משמעותית מבישראל. בשלוש השנים הראשונות בצרפת לומדים למידה תאורטית בלבד. מהשנה הרביעית ועד השישית כולל, סטודנט לרפואה בצרפת לומד חצי מזמנו לימודי תאוריה וחצי מהזמן נמצא בבית החולים כדי לתרגל את התאוריה וללמוד קורסים מעשיים הכרחיים נוספים.

 

בסוף השנה השישית כל הסטודנטים עוברים בחינה ארצית אשר מאפשרת, בהתאם לציון המתקבל, לבחור מומחיות ועיר מגורים ועבודה פרקטית בעתיד.

 

הצלחה במבחן לא הופכת את הנבחן לרופא. כדי לקבל דיפלומה רפואית צריך להשלים תזה ועבודה (Memory) הקשורים להתמחות שנבחרה ולהשלים עוד 3 עד 5 שנים של התמחות במשרה מלאה (מספר השנים תלוי בהתמחות שנבחרה), ולזה קוראים בצרפת "l'internat".

 

שילוב של התמחות וכתיבת תזה מאפשרים לסטודנט הצרפתי לקבל דיפלומה של רופא. מערכת הבריאות הצרפתית נחשבת לאחת מהטובות ביותר בעולם (על פי  ארגון הבריאות העולמי). הרפואה הציבורית הצרפתית נחשבת למתקדמת ומתמחה במגוון נושאים כירורגיים (בניס, פאריס, ליון, מרסיי) עם מכשור רפואי מהחדישים ביותר.

 

הרופאים העולים מתקשים לקבל אישורים

בשל העלייה הגדולה יחסית מצרפת בשנה האחרונה, במסגרתה עלו גם רופאים-סטודנטים-מתמחים יהודיים, הם נתקלים בבעיות רבות לקבלת אישור ומעמד של רופא.

 

משרד הבריאות והמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית (יחידת השירות למתמחה ונציב פניות המתמחים) צריכים, לדעתי כבכיר ומנהל בבתי החולים, לאמץ אחת משתי האפשרויות בטיפול ברופאים-מתמחים עולים:

 

1) הכללת השיטה הישראלית לפיה לאחר שמסיימים בצרפת 6 שנים ראשונות הן לימוד תיאורטי והתנסות בבי"ח, יבצעו בחינות לכניסה לשנה של סטאז' בישראל וקבלת הדיפלומה לאחריה עי משרד הבריאות, והתמחות לאחריה (בדיוק כמו סטודנטים שלמדו בישראל), מהלך זה יגרום לסטודנטים מצרפת להתרגל לפעילות ולמומחיות הישראלית באופן ישיר ומפוקח.

 

 2) אפשרות נוספת, לא בהכרח הרצויה אך יתכן שמתאימה לעולים מהצד האישי, לבחור התמחות בצרפת ולעסוק בה שנה-שנתיים ואז לעלות לישראל בתנאי שאנו בארץ נכיר בתקופת ההתמחות החלקית.

 

כל חולה בישראל ברפואה הציבורית יודע היטב שלמערכת הבריאות חסרים רופאים מיומנים החל ממרדימים עבור למנתחים ולמומחים למחלות הפתולוגיה, נאונטולוגיה או לסוכרת וגם למערכות לרפואה דחופה וחדרי מיון.

 

שר הבריאות, הרב ליצמן, ומנכ"ל משרדו, משה ברסימנטוב, עסוקים השכם והערב בתגבור הרפואה הציבורית כמשימה לאומית. גם ההסתדרות הרפואית מעוניינת במתן שירות משופר לחולים בישראל.

 

הנה נקרית לפניהם הזדמנות לקלוט ביעילות, תוך הקפדה על איכות רפואית, עשרות רופאים יהודים מצרפת חלקם מצטיינים בתחומם, למערכת בריאות שמשוועת לכוח אדם מיומן.

 

ידוע על עוד עשרות רופאים ומתמחים שרוצים לעלות ולעבוד בישראל כמרכז חייהם, אבל חוששים מבעיות השתלבות. בואו נעשה מאמץ מאחד לקלוט את המתמחים והרופאים העולים מצרפת עם פחות בירוקרטיה כי הם אנשי מקצוע שיתרמו למערכת וכל רצונם הוא לעשות עלייה ולשרת את העם בישראל.

 

פרופ' יהודה אדלר, סגן דקאן מנהל מערכות בריאות המרכז ללימודים אקדמאים (מל"א) אור יהודה. הנהלת שיבא.





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
מערימים קשיים
צילום: shutterstock
פרופ' יהודה אדלר
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים