מכה ל-BDS: ספרד תפצה את אוניברסיטת אריאל על גירוש סטודנטים
מאבק משפטי ארוך הסתיים בניצחון ישראלי כשממשלת ספרד העבירה כ-430 אלף שקל לאוניברסיטה בגין סילוקם של סטודנטים מתחרות במדריד בנימוק שהם מגיעים מ"השטחים הכבושים". "הוכח שאפשר לסכל ניסיונות חרם"
ניצחון סמלי חשוב למדינת ישראל נגד תנועת ה-BDS בספרד, הנחשבת לאחר החזקות והמשפיעות באירופה: ממשלת ספרד שילמה לאחרונה לאוניברסיטת אריאל שבשומרון פיצויים בסך של כ-430 אלף שקל על סילוקם של 15 סטודנטים לארכיטקטורה מתחרות בינלאומית שנערכה בחסות משרד השיכון של ספרד - רק משום שהם מגיעים "מן השטחים הכבושים". אוניברסיטת אריאל ניהלה מאבק משפטי במשך חמש שנים, והוא הסתיים לפני כמה ימים בניצחונה.
מדובר בתחרות ארכיטקטורה לתכנון בית ירוק אשר מספק לעצמו את צורכי האנרגיה. בשלב ראשון הייתה התחרות פתוחה לכל האוניברסיטאות בעולם, וב-2009 עלתה אוניברסיטת אריאל לשלב הגמר כאחת מ-21 מועמדות סופיות.
הפרויקט שהוגש על ידי אוניברסיטת אריאל נקרא "אוהל אברהם", על שמו של אברהם אבינו שהיה ידוע כמקבל אורחים לבבי שביתו פתוח לרווחה לכל אורח. הפרויקט זכה לתגובות נלהבות ואפילו לביקור של שרת השיכון של ספרד, שבאה לראות את המודל הישראלי במו עיניה.
אלא שמאחורי הקלעים תנועת ה-BDS בספרד הפעילה לחצים כבדים על הרשויות לסלק את הסטודנטים מאוניברסיטת אריאל בטענה שהיא מגיעה מהשטחים הכבושים. בספטמבר 2009 הודיעו האוניברסיטה הפוליטכנית במדריד ומשרד השיכון והפיתוח הספרדי לאוניברסיטת אריאל כי לא תוכל להמשיך להשתתף בתחרות, כיוון ש"התחרות היא ביוזמת ממשלת ספרד, ולפיכך ההנחיות של האיחוד האירופי והאו"ם מחייבות את ביטול השתתפותה של אריאל כיוון שהאוניברסיטה נמצאת ב'שטחים כבושים'".
באוניברסיטת אריאל חששו מאוד מהתקדים ופתחו במאבק משפטי תוך שהם מגייסים משרד עורכי דין ספרדי ידוע בשם Cremades Calvo-Sotelo Abogados. אותו משרד, אגב, הצליח לאחרונה בשליחות שגרירות ישראל בספרד לבטל את צווי המעצר שהוצאו על ידי שופט ספרדי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושישה משרי השביעייה בעקבות אחריותם להשתלטות על המרמרה.
האוניברסיטה הגישה בבית המשפט הלאומי בספרד תביעה נגד משרד השיכון הספרדי בדרישה כפולה: לבטל את ההחלטה לסלק את המשלחת מאריאל מהתחרות, ולשלם לאוניברסיטה פיצויים על סך כ-230 אלף אירו. את המאבק המשפטי תיאמה מהארץ הוועדה של אוניברסיטת אריאל למלחמה בחרם בראשות עו"ד מרק צל, נציג המפלגה הרפובליקנית בישראל.
משרד השיכון הספרדי ביקש לדחות את תביעת האוניברסיטה הישראלית על הסף וטען כי ההחלטה לסלק את הסטודנטים הישראלים מהתחרות הייתה מגובה על ידי משרד החוץ של ספרד.
בשנת 2013 החליט בית המשפט הלאומי בספרד לדחות את עמדת משרד השיכון הספרדי והורה לו כי "יש לבחון את תביעותיה של אריאל למשיכת ההחלטה ולפיצויים לגופו של עניין", וזאת לאחר שמשרד השיכון יקבל את חוות דעתה של "מועצת המדינה", המשמשת כמועצה המייעצת העליונה לממשלת ספרד, בהתאם לחוקת ספרד.
משרד השיכון הספרדי הבין שבהיעדר אסמכתה הוא עומד בפני תבוסה משפטית ולכן החליט מיוזמתו לבחון מחדש את עמדתו סביב הסוגיה. במרס 2014 קבע משרד השיכון במסמך רשמי כי "אוניברסיטת אריאל טופלה בצורה לא שוויונית לעומת שאר משתתפי התחרות, כביכול בשל עמדת האיחוד האירופי בנושאי 'השטחים הכבושים' ומבלי שהובהר איך 'השטחים הכבושים יכולים להשפיע על התחרות'. לפיכך, אין להחלטה לסלק את אוניברסיטת אריאל כל בסיס משפטי והיא בלתי מוצדקת. זו הפרה של זכות היסוד לשוויון הכלולה בסעיף 14 לחוקה, שכן ההחלטה להוציא את האוניברסיטה עומדת בניגוד לזכותה של אוניברסיטת אריאל לשוויון בהתייחס להשתתפותה בתחרות האמורה. קבלת ההחלטות השגויה בדבר הוצאת אוניברסיטת אריאל מהתחרות הופכת את ההחלטה ל'בטלה ומבוטלת'".
"לדעות פוליטיות אין מקום בשיח האקדמי"
אוניברסיטת אריאל החליטה לקבל את ההצעה של משרד השיכון הספרדי ובכך למעשה באה על סיומה הפרשה כולה. נגיד האוניברסיטה, יגאל כהן אורגד, אמר בתגובה: "ההחלטה לפצות את האוניברסיטה ולהכריז על הסילוק מהתחרות כ'בטל ומבוטל ובלתי חוקי'
היא תגובה מתבקשת מוסרית ומשפטית לניסיונות החרם על ישראל, והיא מוכיחה שניתן להצליח במאמצים לסיכול הניסיונות הללו".
"אני רואה את זה כהוכחה שיש מקום להיאבק על העניין של הלגיטימיות הבינלאומית", הוסיף עו"ד כהן אורגד. "הלכנו לתביעה כדי לא ליצור תקדים. זו הייתה הפעם הראשונה ולשמחתי היחידה שסולקנו מתחרות בעולם. היו בעבר ניסיונות שלא הצליחו וחשבנו שחייבים לעשות את המלחמה".
דוד גרוס (31) היה שותף לפרויקט שהגישה אוניברסיטת אריאל לתחרות. "עלינו לשלב הסופי וכבר הגענו לספרד עם משלחת של סטודנטים מאריאל מכל מיני תחומים, אבל שאחרי המפגש במדריד קיבלנו מכתב לפיו הוציאו אותנו מהתחרות בגלל סיבות פוליטיות. זה בא לנו בהפתעה", הוא נזכר. "אני שמח שמצאו פתרון לדבר הזה, כי לדעות פוליטיות אין מקום בשיח האקדמי. יכולנו להוסיף לשיח האדריכלי בנושא של בנייה הירוקה. הרבה אנשים ברחבי העולם יכולים היו ליהנות מהרעיונות והטכנולוגיות שהבאנו, אך זה לא היה אפשרי. לפני שסילקו אותנו היינו באינטרקציה עם סטודנטים מכל העולם והאווירה הייתה חיובית. קיבלנו אותנו בהתעניינות רבה".
לפנייה לכתב/ת 
