ב-2016 הופכים את נקודת השפל להזדמנות

סופה של שנת 2015 ותחילתה של שנת 2016 הוא עיתוי מצוין לסיכומים, הפקת לקחים והזדמנות לבחון מה היה עד כה ומה צפוי מכאן ואילך.

שנת 2015 בדומה לשנים הקודמות, סיפקה לנו אתגרים עסקיים ברמה הגלובלית וברמה המקומית. ברמה הגלובלית אירעו מספר תרחישים שהשפיעו ועודם משפיעים מהותית על כל שווקי העולם כמו: מחירי הנפט, שירדו לשפל שלא היה כמותו משנת 2004, מחירי הסחורות שירדו בשיעור של עשרות אחוזים, הירידה המשמעותית בשיעורי הצמיחה בסין שהובילה לירידת ביקושים חדה מצד הענק הסיני וברמה המקומית הדפלציה השוררת כבר שנתיים רצופות. ומעל כל אלה מעיב המצב הביטחוני ומקשה מאד וזאת בלשון המעטה.

ענף הקמעונאות בישראל בשלהי 2015 מדשדש ורשתות המזון והאופנה מצויות בקשיים. לכל אלה יש להוסיף את תחזיתו האחרונה של בנק ישראל לפיה שיעור הצמיחה הצפוי לשנת 2016 ירד ל-2.8%, מה שגורם לכך שנמצא עצמנו במציאות עסקית מורכבת ביותר.

(צילום: shutterstock)

כל הגורמים אשר מניתי הפכו בשנים האחרונות לנחלתם של תאגידים עסקיים רבים בעולם, וכפועל יוצא הם משפיעים בצורה מהותית גם על תוצאותיהם העסקיות של תאגידים ויזמים ישראליים. לעומת זאת, ניתן לראות מדינות בהן ניכרת התאוששות ולעיתים גם עלייה בשיעורי הצמיחה.

כך למשל, האינדיקטורים הכלכליים בארה"ב בחודשים האחרונים ממשיכים להשתפר, ומסתמן כי הכלכלה האמריקאית מצויה בתהליך של התאוששות מתמדת ופרידה הדרגתית מהתמיכה המוניטארית של הבנק המרכזי. בשנה האחרונה, שיעורי הצמיחה בארה"ב הוסיפו להיות יציבים בשיעורים של 2.4%-2.7%, שיעורי הצריכה הפרטית עלו וחלה עלייה במספר המועסקים, מה שמעיד כי ארה"ב מצויה במגמה של ההתאוששות וחזרה לנורמליזציה.

יש להניח כי כשם שהמשבר בשוק האמריקאי בשנת 2008 נתן את אותותיו בכל שווקי העולם כך גם מגמת ההתאוששות הנוכחית תשפיע לטובה על השווקים הניזונים מיחסי המסחר עימה.

אין בכוונתי לזרוע פסימיות או לעסוק בנבואה, שהרי כולנו יודעים למי היא ניתנה, אך ברצוני להיות פרגמטי ולציין את האתגרים העומדים בפנינו על מנת שנקבל את שנת 2016 כך שתהווה תחילתה של תקופה חדשה בה נחווה צמיחה בשיעור של כ-5%.

האתגרים המרכזיים של המשק

סבורני כי שני אתגרים מרכזיים עומדים בפנינו בשנת 2016: הראשון הינו הוזלת יוקר המחייה וביחוד הוזלת מחירי הדיור והשני הינו השבתו של המשק הישראלי למסלול של צמיחה ברת קיימא ומוקד עלייה לרגל למשקיעים מהארץ ומחו"ל.

יש לציין כי בתקופה הקצרה בה מכהן משה כחלון כשר האוצר הוא עושה מהלכים רבים להשגת היעד של הוזלת יוקר המחיה ובהם: הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית והמים בצד הגדלת ההכנסה הפנויה באמצעות הגדלת קצבאות הילדים וכן שדרוג שכרם של חיילי החובה.

ברם, בתחום הדיור טרם ניכרת בשורה של ממש ומחירי הדיור בגוש דן לא רק שלא ירדו אלא שהם מוסיפים לעלות. לדידי, לא ניתן להילחם בביקוש מבלי להגדיל את ההיצע! לפיכך, המזור להוזלת מחירי הדיור הינו הגדלה מואצת של היצע הקרקעות של המדינה לבנייה והנגשה של הפריפריה לאזורי התעסוקה באזור גוש דן רבתי.

אולם בכך אין די. יש להשיב לאלתר את המשק הישראלי למסלול של צמיחה בשיעור שנתי של 5% מהתל"ג. סבורני כי בשנה החולפת לא נעשה די על מנת להעלות את שיעור הצמיחה ובהיבטים מסוימים אף נסוגונו לאחור. קרי,לא בוצעו מהלכים משמעותיים האמורים להיטיב עם המגזר העסקי על כל ענפיו ולהעלות את הפריון.

במשך שנים "התבשמנו" מהעובדה שאנחנו "מעצמת ההיי טק", שבה הישראלים מפתחים טכנולוגיות מתקדמות, אולם בשנת 2015 חווינו האטה והחלשות גם בייצוא של ענף ההיי טק. ההאטה קשורה בעיקר להאטה העולמית, אולם היא גם קשורה קשר חד ערכי לעובדה שקברניטי המשק לא נתנו את הדעת להובלת מדיניות ואסטרטגיה ברורה שיטיבו עם המגזר העסקי על כל ענפיו.

ראובן שיף

הגדלת הכנסות המדינה ממסים המוטלים על המגזר העסקי אינה פתרון קסם שיש לנקוט בו בכל עת וללא מחשבה מעמיקה היות והשלכותיו לטווח הרחוק מזיקות. פעם אחר פעם כשנוצרת בעיה פונים "הקברניטים" לפתרון "הקל" ומעלים מסים ללא חשיבה מעמיקה אודות ההשלכות ארוכות הטווח מה שגורם להעתקת פעילותן של חברות רב לאומיות למדינות אחרות ולהשקעות בנכסים בחו"ל במקום בישראל.

יש לציין כי הפחתת מס החברות החל מ-2016 משיעור של 26.5% ל-25% הינה צעד נכון המבשר כי זוהי הסנונית הראשונה בדרך להתוויית מדיניות חדשה.  יש להוקיע את הסיסמאות הפופוליסטיות הרווחות בקרב גורמים שונים ולפיהן כל אלה הנמנים על העשירונים העליונים במדינה הינם עשירים או לעתים "חזירים" שהרי נמנים עליהם גם לא מעט

יזמים בעלי חזון, הלוקחים סיכונים ויוצרים תשתית למקומות תעסוקה חדשים ומסייעים בכך להורדת שיעורי האבטלה. שהרי מדינה חפצת חיים חייבת לשמור על שיעורי אבטלה נמוכים.

בשנת 2016 חובה עלינו לעודד השקעות זרות בישראל היות ומאז שנת 2008 אנו בעיצומה של האטה מתמשכת בהשקעות זרות. ברי לכל, כי מדינת ישראל מצויה ברוב שנותיה במצב של חוסר יציבות גיאופוליטית, ריחוק גיאוגרפי משווקי היעד ותהליכי ייצור יקרים ובמצב זה עלינו להעניק למשקיעים רמת וודאות סבירה וסיבות טובות לפתוח כאן מרכזי פיתוח ומפעלים יחד עם שורת צעדים המלווים במתן הקלות במיסים, מתן מענקים ותמריצים אחרים. רק בדרך זו נוכל להיות "שחקן" משמעותי בשוק הגלובלי.

נדבך חשוב אחר הינו שיעורי הריבית הנמוכים בארץ ובעולם המהווים הזדמנות פז וכלי למשיכת יזמים להשקיע בישראל.

צעד משמעותי נוסף שחובה עלינו לבצע הינו הפחתת הבירוקרטיה עימה מתמודדים העסקים בישראל. לאחרונה נתבשרנו כי הממשלה אישרה את הצעתם של ראש הממשלה ושר האוצר להקלה על עסקים בתחילת דרכם. התכנית אמורה להפחית את הביורוקרטיה ולאפשר מרווח פעולה נוח יותר לעסקים בשנותיהם הראשונות כמו: הקלות בתשלומי אגרות, הקלות בהעסקת עובדים, קיצור תהליכי תכנון ובנייה, סיוע בהטמעת תהליכים רגולטוריים ועוד. ע"פ נתוני הלמ"ס 78% מהמועסקים בישראל עובדים בעסקים קטנים ובינוניים המהווים את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק.

מגזר נוסף שבו יש לערוך שינוי מהותי על ידי הפחתת הרגולציה הינו שוק ההון, הנמצא בשפל מזה מספר שנים וקיימת בו ירידה חדה בהיקף ההנפקות להון ו"בריחתן" של חברות ציבוריות מהבורסה.

לסיכום, שנת 2016 טומנת בחובה הזדמנויות רבות לעשות את הדברים אחרת, להביט נכוחה במציאות העסקית ואת נקודת השפל בה נמצאות רוב הכלכלות בעולם יש להפוך "ללימונדה" ישראלית, משמע לתעל את המשבר לכיוון של צמיחה מואצת.

את הידע הטכנולוגי העצום שרכשנו בהיי טק ניתן לנתב ולהעריך מחדש את עולם הריטייל בהתאם למגמות הגלובליות האחרונות וליהנות מפירותיו של תחום ה-e- commerce הצובר תאוצה בכל העולם.

שנת 2016 מזמנת לנו אתגרים רבים והזדמנות לעבור לניהול המשק הישראלי בצורה ממוקדת יותר, ובדומה לדרך בה מנהלים ומנווטים תאגיד עסקי, ואזי בטוחני כי פירות הצמיחה המואצת יבשילו.