איראן רואה את צפון קוריאה - ולומדת לסחוט
הדיקטטור קים ג'ונג און מיישם שוב ושוב את תרגיל "הסחטנות הגרעינית" של אביו: ניסוי, מו"מ מול המערב, הטבות כלכליות מהעולם - ואז עוד ניסוי וחוזר חלילה. איראן, שרואה בהסכם הגרעין כניעה לאובמה, רואה בכך מודל לחיקוי. ואיך הניסוי עלול להשפיע על ביטחון ישראל?
אף על פי כן, החדשות מהבוקר מעידות שיכולתה של צפון קוריאה לייצר נשק גרעיני מתוחכם מתקדמת והולכת, מתפתחת והולכת, ואם אין להם היום ראש קרב מימני - יהיה להם בעוד שנה או שנתיים. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת גם בקרב מי שטוענים שצפון קוריאה טוענת להישגים בתחום הגרעין שעדיין לא הגיעה אליהם.
לכאורה אנחנו רחוקים ממנה והיא לא מאיימת עלינו ישירות, אבל משנות ה-70 ועד היום סיפקה צפון קוריאה לאויבינו טילים, רקטות וטכנולוגיות לייצורם, שמאיימים עלינו עד היום. מקורם של רוב הטילים והרקטות שמיוצרים באיראן ובסוריה ונמצאים בידי חיזבאללה הוא בצפון קוריאה או בטכנולוגיות צבאיות שהיא סיפקה.
זה לא הכול: ב-2006/7 סיפקה צפון קוריאה לסוריה כור גרעיני ומתקן להפרדת פלוטוניום לסוריה. זה אמור היה לאפשר לסוריה לייצר בתוך זמן קצר, בסיוע ישיר ובהדרכה של מומחים צפון קוריאנים, פצצת אטום משלה.
מה זה בעצם פצצת מימן?
לפי מידע שהגיע למערב, מומחים של איראן היו נוכחים בניסוי הגרעיני הלפני אחרון שעשתה צפון קוריאה ב-2013. יכול להיות שמומחים איראנים היו נוכחים גם בניסוי פצצת המימן הממוזערת שהיה הבוקר בצפון קוריאה. מכאן ברור למדי שאם אכן צפון קוריאה הצליחה – או תצליח בתוך שנה שנתיים להרכיב ראש קרב מימני על טיל בליסטי – הטכנולוגיה עלולה לזלוג לאיראן בתוך זמן לא רב. זה מדאיג כיוון שכוח ההרס של פצצת מימן גדול פי מאה מכוח ההרס של פצצת אטום רגילה.
למעשה, פצצת מימן מורכבת מפצצת אטום רגילה המשמשת לה כנפץ, ומדלק מימני מעורב באורניום מועשר, שמכפיל פי מאה את כוח ההרס של המתקן כולו. לדוגמה, בפיצוץ מימני שעשתה ברית המועצות לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת, עוצמת הנפץ הייתה פי 3,300 מעוצמת הפצצה האמריקנית בעוצמה של 30 קילוטון שהוטלה על הירושימה במלחמת העולם השנייה.
בהקשר זה ראוי לציין שמומחים במערב מעריכים: גם ישראל הצליחה לפתח פצצת מימן משלה.
סחטנות גרעינית
אבל חמורה מזה היא העובדה שצפון קוריאה מציגה מודל של התרסה חצופה וצפצוף ארוך על הקהילייה הבינלאומית, שמשמש נושא לחיקוי על ידי איראן. בנוסף היא משתמשת ביכולות הגרעיניות שצברה תוך הפרות חוזרות ונשנות של האיסור לפתח ולנסות נשק גרעיני, כדי לנהל אסטרטגיה של "סחטנות גרעינית".
וכך זה מתנהל: תחילה צפון קוריאה מבצעת ניסוי גרעיני, אחר כך היא מודיעה שהיא מוכנה להתפרק מיכולותיה הגרעיניות אם המערב יספק לה מזון, דלק וחומרי גלם. כשהמערב – כלומר ארה"ב, יפן ודרום קוריאה – מספק לשליט את דרישותיו הוא חוזר לסורו, ממשיך לפתח את הגרעין הצבאי, מבצע ניסוי נוסף ושוב מציע למערב עסקה של מזון ודלק תמורת פירוק היכולות. וחוזר חלילה. זה קרה בשנות ה-90, זה קרה ב-2006, זה קרה ב-2009 וזה קרה שוב ב-2013.
בכל פעם הפרה צפון קוריאה שלוש אמנות בינלאומיות: את האמנה האוסרת פיתוח נשק גרעיני, את האמנה האוסרת ניסויים גרעיניים, ואת האמנה האוסרת פיתוח וניסוי טילים בליסטיים שמסוגלים לשאת ראשי קרב גרעיניים.
כאמור, המודל הזה עומד לעיני האיראנים, וזה חשוב מפני שבאיראן יש היום מחנה גדול בקרב השמרנים, שבראשו עומד המנהיג הדתי והפוליטי העליון, עלי חמינאי, שרואה בהסכם הגרעין כניעה שראוי להתנער ממנה בהזדמנות הראשונה. אמנם איראן לא יכולה לנתק את עצמה משאר העולם כמו שעושה צפון קוריאה, בזכות המשטר הסטליניסטי שבראשו עומד דיקטטור בן דיקטטור בן דיקטטור, אבל ההתרסה והעובדה שהמערב לא פועל ביעילות לבלימת ההתנהלות הגרעינית המטורפת והסחטנית שלו מראה לחמינאי ולראשי משמרות המהפכה האיראנים את הדרך.
לעת עתה הם נותנים לרוחאני לשכנע את המערב להסיר את הסנקציות, אבל כשיוסרו הסנקציות ייתכן מאוד שאיראן תחזור לפעול על פי המודל הצפון קוריאני. למעשה היא עושה כך כבר כיום בנושא פיתוח הטילים הבליסטיים שלה. רק אתמול היא חשפה מתקן תת-קרקעי לטילים בליסטיים מסוג עמאד שמסוגלים להגיע הרבה מעבר לישראל. זאת בניגוד להחלטות מועצת הביטחון תוך הפרה בוטה שלהן. אובמה מנע הטלת סנקציות נוספות שאנשיו תכננו על איראן כדי שלא לפגוע ביישום הסכם הגרעין עמה.
מה תעשה סין
לנוכח כל אלה ברור למה הפיצוץ המימני הבוקר צריך להדאיג אותנו. אמנם צפון קוריאה לא ממהרת להתחלק בטכנולוגיית הנשק הגרעיני שלה עם ארצות אחרות, אולי מפני שלה עצמה יש רק שישה או שמונה מתקני נפץ גרעיניים שעדיין לא ברור אם היא יכולה להפוך אותם לראשי קרב באמצעות מזעורם. אבל היכולות המתפתחות שלה מדאיגות את שכנתה ובעלת בריתה היחידה, סין.
למעשה צפון קוריאה תלויה בכול בסין. סין מספקת לה דלק, מזון, חומרי גלם ומוצרי צריכה. הקשר היבשתי היחיד שיש לצפון קוריאה הוא דרך סין, חוץ ממעבר גבול קטן שיש לה בצפון מזרח לרוסיה. אבל גם סין וגם רוסיה חוששות מפיתוח הנשק הגרעיני בצפון קוריאה, ואם יתאמתו הידיעות על נשק מימני אלו בשורות רעות מאוד גם עבורן.
צפון קוריאה הקטנה יכולה באמצעות נשק מימני לאיים גם על סין הגדולה ובעיקר לערער את היציבות באזור. חוסר יציבות באזור פוגע אנושות בכלכלת סין ומאיים על המשטר, לכן גם הסינים רואים בדאגה ואף מגנים בקול את הניסוי הבוקר.
השאלה היא מה הסינים יעשו. הסנקציות שהמערב הטיל על צפון קוריאה לא משפיעות עליה כמעט. קים ג'ונג און מוכן להניח לאזרחיו למות ובלבד שיוכל לנופף בנשק גרעיני ובטילים, אבל אם סין תחליט לסגור את הברזים הכלכליים ולהסיר את תמיכתה המדינית, זאת תהיה מכה קשה מאוד למשטר בצפון קוריאה ולא רק לאזרחי הארץ המסכנה הזו.
בנוסף לכך, המערב יכול להטיל סוף סוף סגר ימי הדוק וחמור כמו זו שמטילה ישראל על רצועת עזה, אלא שהפעם זה יוטל על ידי קואליציה בינלאומית. עד עכשיו הסגר הימי על צפון קוריאה הגביל מכירות נשק בכוח צו של מועצת הביטחון. ספינות צפון קוריאניות שהובילו נשק נעצרו בידי ספינות מלחמה אמריקניות ובריטיות ומטענן הוחרם. אבל צפון קוריאה מצאה דרך לעקוף את האמברגו החלקי ולא יעיל ממילא. רק בלוקדה ימית אמיתית יחד עם לחץ סיני לא מתון יכולים לשנות משהו בצפון קוריאה. לישראל לא נותר אלא לקוות שכך יקרה.
לפנייה לכתב/ת 
