תחרות העסקים הקטנים: הכירו את העסקים החברתיים
פורטל מידע לגיל השלישי, ליווי תעסוקתי לבעלי מוגבלויות, בית קפה המשלב נוער בסיכון ואקדמיה לנשים חרדיות - הכירו את ארבעת העסקים שנבחרו להשתתף בתחרות העסקים הקטנים של ynet, ידיעות אחרונות ובנק הפועלים, במסגרת מסלול "העסק החברתי"
מעגלי חיים +60, פורטל למבוגרים
מעגלי חיים הוא אתר לגילים 60 עד 120 המספק מידע רב בצורה ידידותית. הוא החל את דרכו ב־2010. המייסדת, אלקה יפה, מתקרבת לגיל 72. "לפני כ־5 שנים יצאתי לגמלאות", היא אומרת.
"קודם הייתי אחראית על הסטאז' בהוראה במכללת אורנים, ולקראת השינוי אספתי המון חומר. כמו לכל תקופה, גם לזו צריך להיערך. תוחלת החיים עולה, ורצינו לשפר את איכות החיים בגיל הזה.
"האתר עלה במימון עצמי, כשליחות חברתית, אבל אחרי שנה התחלתי לקבל פניות לפרסום שירותים ומוצרים, והבנתי שאוכל להפוך אותו לעסק. המידע באתר חינמי, וידע זה כוח. יש גם שיתופי פעולה עם ארגוני גמלאים שמעניקים הטבות. בארץ יש כמיליון איש מעל גיל 60, וכמחציתם גולשים באינטרנט כמעט מדי יום.
אנחנו פונים גם לבני 40 ומעלה, להם יש הורים מבוגרים. ב־16.2 נקיים במכללת הגליל בנהלל ערב השקה של 'החצר הפנימית', מרחב למשפחה הרב־דורית בדגש על אלו שמלווים את הוריהם בגיל השלישי.
"יש לי פנסיה טובה ממשרד החינוך, 'פנסיה תקציבית' כמו שהיה פעם, ועשיתי גם תואר שלישי אז יש לי שכר מלא. נוסף לאתר אני מרכזת פורום גמלאים של מכללת אורנים, עם הרבה גאוות יחידה".
איזה מידע יש באתר?
"זכויות, למשל. כדאי להתחיל לברר כבר שנה־שנתיים לפני היציאה לפנסיה, ויש שם הפניות למי יכול לייעץ. עוד נושא חשוב הוא ייעוץ להשקעות. לאנשים בגיל הזה יש חסכונות, קופות גמל, פיצויים מהעבודה. יצרתי גם קשר עם חברות נסיעות, למשל של שיט או טיולי כוכב, שמתאימים לגיל הזה – כבר לא רצים בין מדינות, אלא ממצים את האווירה במקום. יש גם מדור תזונה ובריאות.
"באחרונה נוספו לעסק שתי גמלאיות במשרה חלקית, והמטרה היא לגדול ולספק פרנסה לגמלאים נוספים. הרבה שנים אמרו לנו שהעולם שייך לצעירים, ואנחנו רוצים להוכיח שהוא שייך גם למבוגרים".
יוזמה דרך הלב, ליווי תעסוקתי לבעלי מוגבלויות
ארגון "יוזמה דרך הלב" נועד לעשות שינוי חברתי־כלכלי במעמדם של מתמודדים עם מוגבלות נפשית, פיזית או חושית על ידי שילובם בשוק העבודה הפתוח.
הארגון הוקם ב־2006 בידי בעליו, רובי וליב שימי, ומפעיל מיזמים ותהליכי חדשנות בתחום התעסוקה המתאימים לבעלי נכויות שונות. הוא ממומן בידי מערך השיקום בקהילה, האגף לבריאות הנפש, משרד הרווחה ומשרד הביטחון, וגם מקבל תמיכה מצוות מטה השיקום במשרד הבריאות, בראשות רונית דודאי, ומג'וינט ישראל.
"כ־30% מעובדינו מתמודדים בעצמם עם מוגבלות כלשהי", אומרת המנכ"לית, בלהה גולן־גורדון. "יש לנו כ־55 אנשי צוות העובדים במגוון תפקידים בתנאי העסקה מלאים, ואנו פועלים למיגור הסטיגמה על העסקת מוגבלים. המטרה היא להגיע לכמה שיותר בעלי מוגבלויות שזכאים לקבל זכויות, אך בגלל חוסר ידע, סטיגמה ובושה מסתגרים בבית. עליהם לדעת מה מגיע להם, ובעיקר להאמין שהם יכולים, בעזרת ליווי שיעניק להם כלים להשתלב בחברה.
"המטרה היא לשנות את מצבם על ידי שיקום תעסוקתי, מתוך אמונה שלעבודה יש משמעות גדולה אצל כל אדם, בטח אדם עם מוגבלות, שרוצה להשתלב בקהילה. תפקידנו להוביל חדשנות בתחום. למשל, פעם היה קשה מאוד לשלב בעלי מוגבלות נפשית, וכיום אנו מוצאים פתרונות חדשניים גם שם".
אילו תוכניות מפעיל הארגון?
"יש כמה. תוכנית 'צרכנים נותני שירות' נועדה לשלב אנשים עם אבחנה פסיכיאטרית כעובדי שיקום. היא מציעה ליווי תעסוקתי כדי לשלבם כעובדי שיקום וטיפול מן המניין בכל התפקידים במערך שירותי הבריאות והרווחה – חונכים, מדריכי שיקום, רכזי תעסוקה, מתאמי טיפול, מנחי קבוצות ועוד. יש בה גם שירותי ליווי וייעוץ למנהלים וצוותים.
"תוכנית 'יוזמה' נועדה לפתח עצמאות תעסוקתית לבעלי מוגבלויות שרוצים להתקדם כעצמאים בעולם העבודה הפתוח. תוכנית 'יזמות בשיקום' מסייעת להקים עסק למתן שירותי שיקום כעוסק עצמאי. היא משלבת ליווי ואימון שיקומי ליזמות ולהקמת עסק, עם שימוש במומחיותו וניסיונו של הצרכן כנותן שירות.
"יש לנו גם שירות תעסוקה נתמכת, המיועד לבעלי מוגבלות פיזית או חושית המופנים מלשכות הרווחה, וגם ללקוחות פרטיים, שנועד ללוותם להשתלבות בעבודה קבועה, ליצירת התמדה וניצול הפוטנציאל. היא כוללת ליווי ואימון לפיתוח תעסוקתי, השמה, וליווי במקום העבודה.
"לסיום, התוכנית 'סוקרי איכות' בודקת שביעות רצון בקרב נפגעי נפש הנמצאים במסגרות שיקום שונות בקהילה. הסקרים נותנים ביטוי לקולם, ומאפשרים שינוי ושיפור של שירותי השיקום. הסוקרים עצמם הם מתמודדים שעברו קורס ייעודי".
קופי & קומפני - בית קפה המשלב נוער בסיכון
קופי & קומפני הוא בית קפה במרכז פיתוח התוכנה של HP ביהוד, המשרת את מאות עובדי המתחם, ומשלב כעובדים בני נוער מקבוצות סיכון מיהוד ואור־יהודה כמסגרת תעסוקתית־טיפולית.
היזמים הם HP, קרן דואליס, שאחראית לעוד פרויקטים חברתיים (כמו ליליות וקפה רינגלבלום), ועמותת עלם, המספקת את התמיכה והתשתית החברתית לבני הנוער.
מעין כאהן (50) אחראי על הקמה וליווי תחום המזון בקרן דואניס, ומלווה את המיזם מיומו הראשון. לדבריו, "זה שילוב של תרומה חברתית ועסק, עם הכשרה ותעסוקה בשכר. הוא מעביר מסר של אחריות קהילתית, והנערים רוכשים מקצוע ויוצאים עם ארגז כלים לחיים, בזכות ליווי צמוד של עובדי החברה, שמשמשים להם כמנטורים".
כמה בני נוער משולבים במיזם?
"אנחנו מעסיקים באופן קבוע 7־11 נערים שמהווים כ־50% מהעובדים. יש לנו כבר 50 בוגרים. כל מחזור הוא בסביבות שנה, אבל יש נערים שעושים תהליך משמעותי גם אחרי 8 חודשים. שמבינים למשל שהם רוצים להתגייס, עוברים לעבוד במקום רגיל או שהמעמד שלהם בתוך המשפחה השתפר, ובעיקר מאמינים בעצמם שיש להם יכולת.
"זה מודל חדשני בנושא של עסקים חברתיים – עסק לכל דבר, וגם חברת היי־טק שתורמת לקהילה. עובדי HP עצמם מלווים את הנערים. לכל נער יש מסלול אישי ומנטור מתוך החברה, שעוזר לו בשיעורי בית, בפיתוח תחביב ועוד. הנערים עובדים בסביבה בלתי־שגרתית – לא עוד בית קפה רגיל, אלא בתוך חברת היי־טק – וחווים מפגש עם אנשים ברמה מאוד גבוהה.
"כל נער עובר כאן שני מסלולים: מסלול הכשרתי, כמו מסעדנות או מטבח, וגם מקבל טיפול אישי עם מענה חברתי מלא. שילוב אוכלוסיות חלשות הוא תפיסת עולם רלוונטית של אחריות תאגידית. בית קפה משרדי משלב את החברה בתוך הקהילה, ואנו מאמינים שניתן ליישם את המודל במקומות נוספים ויישובים נוספים. אגב, HP חושבת על זה גם כמודל לסניפים שלה בחו"ל. היא מחויבת לפרויקט ועושה עבודה נהדרת עם הנערים.
"בהתבסס על כמות העובדים, המודל הזה יכול להתאים גם לחברות כמו מייקרוסופט וגוגל. כל חברה כזו יכולה להרוויח כאן ובגדול – גם מבחינת העובדים, שהרבה יותר מעורבים חברתית בפרויקטים כאלו, וגם כפלטפורמה לעסק שמקיים את עצמו ואינו תלוי בתרומות כל הזמן".
ומה בתפריט? "משתנה לפי העונה וימי השבוע – קישים ביום אחד, פיצות ביום אחר. בנוסף, המטבח מוציא מגשי אירוח לאירועי חברה, ויש גם חברות, למשל באיירפורט סיטי, שמזמינות באופן קבוע מגשי אירוח לישיבות ואירועים".
אקדמיה לנשים חרדיות
חוי ארנפלד (37), אישה דתית לאומית מבית־שמש, נשואה+3, פותחת כבר 5 שנים מסלולי לימוד לבנות המגזר הדתי־חרדי במכללות אקדמיות, בעיקר בתחום החינוך. הלימודים מתקיימים בקמפוס עצמו, וכך הן מקבלות שירותים של מכללה גדולה, אבל כיתה נפרדת של נשים מרקע דומה.
הלימודים מרוכזים ביום אחד בשבוע, כדי לשלב עבודה וחיי משפחה. "חלק מהבנות הן מורות ומקבלות מימון ממשרד החינוך, וחלקן משלמות. לצערי עוד אין לנו מלגות", אומרת ארנפלד. "אני סטודנטית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במכללה למינהל, ואני מכירה היטב את המגזר כי גדלתי בבית חרדי ולמדתי במסלול חרדי.
אני בוגרת סמינר הרב וולף, למדתי הוראה בביה"ס למורות בחיפה, ובגיל 19 התארסתי למוישי בעלי שהכרתי בשידוך. אחרי הנישואים עבדתי שנתיים כמחנכת בכיתה א', והוא היה אברך בכולל. בעקבות מודעה קטנה בעיתון חרדי יצאנו ל־4 שנים במוסקבה בשליחות משרד החינוך ובי"ס מגדל אור. כששבנו הייתי מנהלת פרויקטים בעמותת נאווה, אחר כך קצינת ביקור סדיר מטעם העירייה בבתי ספר בעיר, ועשיתי תואר ראשון במכללה החרדית בירושלים. אפשר להתחיל ללמוד בכל גיל.
"כשסיימתי, חברות ביקשו ממני ייעוץ לגבי התהליך ללימודי תואר שני בייעוץ חינוכי, ורצו הסבר מפורט על דרכי הלימוד, מקורות תקצוב ועוד. אז זיהיתי את הפוטנציאל, והתחלתי לפתוח קבוצות לימוד. יש לי סטודנטית לתואר שני שלאורך הלימודים ילדה שני ילדים.
אין ספק שמאז הכנסת התוכנית שלי, אחוזי הילודה במכללות עלו. אלה נשים סופר־אינטליגנטיות, מנהלות בתים, ברוכות ילדים. הן מקבלות תמיכה מהבעל, אבל רבנים מתנגדים לכל הקדמה הזו. בשנה האחרונה גם המועצה להשכלה גבוהה שמה לנו מחסום, ורוצה שהבנות יעשו תואר שני בכיתה מעורבת, מה שלא יעלה על הדעת, ואנחנו מקווים שיימצא פתרון".
"העסק מתנהל מביתי ומעסיק 7 עובדות. יש לנו כיתות בהרבה מכללות, רגילות לצד חרדיות, ושאיפה להשתלב גם באוניברסיטאות".
לפנייה לכתב/ת 
