משחק החיקוי: זידאן - התשובה של ריאל לפפ
כמו עם ההחתמה של רוביניו לפני עשור, כתגובה לקסם של רונאלדיניו, פלורנטינו פרס בחר שוב ללכת על המודל המוצלח של ברצלונה ולנסות להפוך את כוכב העבר הצרפתי לגווארדיולה גרסת מדריד. השחקנים נושאים אליו עיניים, הפרשנים מהססים, אבל כעת האחריות כולה על כתפיו של "זיזו" האגדי, זה שעד לפני חצי שנה נחשב ללא בשל - ועכשיו נקרא לדגל
בקיץ 2003 הייתה ברצלונה במשבר קשה. היא סיימה עונה רביעית ברציפות ללא תואר, ההנהלה לא תפקדה והאוהדים התנהלו בין זעם ליאוש. ולא רק שבארסה נראתה נורא, היריבה הגדולה ריאל מדריד זכתה לפריחה אדירה.
ה"בלאנקוס" זכו בגביע האלופות שלוש פעמים בתוך חמש שנים (1998, 2000 ו-2002) והנשיא הטרי והדינמי פלורנטינו פרס רכש שנה אחר שנה את הכוכבים הגדולים בעולם. יריית הפתיחה הייתה כזכור החתמתו הסנסציונית של לואיס פיגו, מי שבמשך חמש שנים היה הכוכב הכי גדול של ברצלונה. כן, עידן ה"גלאקטיקוס" דווקא התחיל ברגל ימין עבור ריאל מדריד, כשברצלונה נראתה אבודה ומושפלת.
ואז הגיע רונאלדיניו, השחקן ששינה את ההיסטוריה של ברצלונה ושל הכדורגל הספרדי. החל מ-2003 הכוכב הברזילאי בעל השיניים הגדולות החזיר את החיוך לברצלונה וסחף אותה להצלחות אדירות. לא רק על המגרש, אלא גם בקרב חובבי הכדורגל הניטרליים. תחילה הם התאהבו בווירטואוז המדהים הזה ולאחר מכן נפלו בקסמה של בארסה, עם צ'אבי, אינייסטה וכמובן ליאו מסי הצעיר.
הרגע שבו רונאלדיניו הגיע לבארסה הוא ללא ספק הרגע המכונן של הכדורגל העולמי ב-15 השנים האחרונות. זו הייתה הנקודה בזמן שבו הכל (כמעט) התחבר לברצלונה, שמאותו רגע הפכה לקבוצה המצליחה ביותר והפופולרית ביותר בעולם, מעמד בו היא מחזיקה עד היום.
אחרי שברצלונה זכתה באליפות של 2005 החליט פלורנטינו שהוא חייב שגם לו יהיה רונאלדיניו שכזה. באותו קיץ רכשה ריאל מדריד את רוביניו, ילד הפלא הברזילאי החדש, השחקן שפלה הכריז עליו כעל מי שיהיה יורשו. המחשבה הייתה שרוביניו יעניק לריאל את הקסם הברזילאי המכשף, את הווירטואוזיות ואת שמחת החיים, יחזיר לה את אהבת הקהל העולמי. בקיצור, שיהיה הרונאלדיניו של ריאל.
ההתחלה של רוביניו הייתה מרשימה, ההמשך קצת פחות, אבל זו לא הנקודה, אלא עצם הניסיון של פלורנטינו פרס "להעתיק" את נוסחת ההצלחה של בארסה.
בריאל מדריד לעולם לא יודו שהם לוקחים דוגמה מברצלונה, שהם מעתיקים רעיונות מהיריבה המרה. זה לא לכבוד שלהם. וכבוד זו מילת מפתח בכל מה שקשור לריאל מדריד, מועדון שמגדיר את עצמו כגדול ביותר בעולם. ולכן, גם עתה, כאשר פלורנטינו החליט למנות את זינדין זידאן כמאמן הקבוצה אחרי תקופה קצרה שבה אימן את קבוצת המילואים, הוא כמובן לא הזכיר ולו ברמז את המהלך הכמעט זהה שעשתה בארסה עם פפ גווארדיולה לפני שבע שנים וחצי – מהלך שנחל הצלחה פנומנלית.
גם זידאן עצמו, כשנשאל במסיבת העיתונאים הראשונה שלו לגבי ההשוואה המתבקשת עם גווארדיולה, ניסה להתחמק. "אי אפשר לעשות את ההשוואה הזאת", הוא אמר. "פפ הוא פפ ואני אנסה לעשות ככל שביכולתי. גווארדיולה הוא מאמן פנטסטי ומה שהוא עושה באמת מרשים, אבל אני לא אשווה את עצמי אליו. לא עשיתי זאת כשהייתי שחקן ולא אעשה זאת כשאני מאמן".
המינוי של זידאן, בתזמון הזה, לא היה מתוכנן כמובן. כשמעמדו של רפא בניטס החל להתערער, שבועות ספורים מפתיחת העונה, החלו בתקשורת הספרדית לדון בסיכויו של "זיזו" להיות היורש. הצרפתי אמר אז בכנות: "אני לא מרגיש שאני בשל. החלום שלי הוא להיות מאמן ריאל מדריד, אבל לא עכשיו, זה עוד מוקדם".
כשפלורנטינו פרס החזיר את זידאן למערכת של ריאל מדריד, הוא לא הסתיר לרגע את החזון: להפוך את אחד מגדולי השחקנים של הקבוצה למאמן הראשי. ולכן בעונות הקודמות זידאן שימש תחילה כעוזרו של קרלו אנצ'לוטי ולאחר מכן כמאמן קבוצת המילואים. היה ברור שבשלב זה או אחר הסופרסטאר הצרפתי יקבל את ג'וב החלומות, אבל התחושה הכללית הייתה שזה יקרה רק כאשר זידאן עצמו יאמר "מוכן אני", ולא רגע אחד לפני. בטח לא באמצע העונה, כשהקבוצה נתונה במשבר.
עובדה: כאשר פלורנטינו החליט לפטר את קרלו אנצ'לוטי בקיץ, המועמדות של זידאן כמחליפו כלל לא עלתה על הפרק באופן רציני - וזה היה אחרי שאימן עונה שלמה את קבוצת המילואים. כלומר גם מבחינתו של נשיא ריאל מדריד זידאן עדיין לא היה מוכן לתפקיד, רק לפני כחצי שנה. לכן קצת מוזר ששבעה חודשים לאחר מכן לפתע המינוי הזה קרם לו עור וגידים, וזה ממש לא בשל העונה הטובה יחסית של קבוצת המילואים, שנמצאת במקום השני בליגה שלה.
זו הסיבה שבגללה ישנם לא מעט אוהדים חוששים שההימור הענק הזה של פלורנטינו יתפוצץ לו בפנים. ושלא יהיו אי הבנות: עם כל האהבה של אוהדי ריאל לזידאן - והוא ללא ספק אחד האהובים ביותר מבין שחקני העבר - מעתה והלאה הוא יישפט על-פי התוצאות בלבד. ויש אנשים שחושבים שמדובר במינוי פופוליסטי ולא לגמרי מקצועי.
אוטמר היצפלד, מאמן באיירן מינכן לשעבר, אמר שההחלטה למנות את זידאן היא "מטורפת". "אין לו שום ניסיון כמאמן והוא חי רק על תהילתו כשחקן", אמר היצפלד. "הוא לא הוכיח עדיין שום דבר כמאמן ולפתע הוא צריך לנהל את השחקנים הטובים בעולם. מבחינתו של זידאן זה כמו לזכות בלוטו".
רמון קלדרון, נשיא ריאל מדריד לשעבר, לא יכול להיחשב כדמות אובייקטיבית. השנאה שלו כלפי פלורנטינו פרס, מי שכנראה דאג לחשוף את שקריו ובכך לחסל את תקופת נשיאותו, מעבירה אותו לעיתים על דעתו.
אבל בכל זאת מעניין לשמוע מה יש לו לומר על המאמן החדש: "אני מאחל לזידאן הצלחה, אבל זה יהיה קשה. אם הוא לא יצליח, אני משוכנע שז'וזה מוריניו יהיה המאמן הבא, בחודש יוני. לזידאן אין ניסיון כמאמן. וזו בעיה. אני בטוח שהשחקנים בקבוצה אוהבים את זידאן. הוא זכה עם ריאל מדריד בכל תואר אפשרי. אני משוכנע שגם האוהדים יקבלו אותו בחום. אבל מה יקרה בשבועות הבאים, אף אחד לא יודע".
וזה פחות או יותר מה שחושבים כולם. אף אחד לא באמת יודע מיהו זידאן המאמן. עם כל הכבוד לשנה וחצי שלו בקבוצת המילואים בליגה השלישית, זה אפילו לא דומה למה שמצפה לו החל מהמשחק בשבת מול דפורטיבו לה קורוניה. אהבת הקהל מובטחת לו, כי למרות שריאל מדריד הייתה רק אחת מארבע הקבוצות בהן שיחק במהלך הקריירה, ולמרות שכמו בריאל כך גם ביובנטוס הוא שיחק חמש עונות, "זיזו" מזוהה בעיקר עם הקבוצה ממדריד.
רגע השיא, הרגע בו זידאן נכנס לפנתיאון הגדולים של המועדון המלכותי, היה כמובן כשהבקיע את שער הניצחון הבלתי נשכח בגמר ליגת האלופות 2002, מול באייר לברקוזן בגלאזגו. זה היה סיום מדהים לעונתו הראשונה במדי ה"בלאנקוס", והרגע שבו זידאן הפך לאגדה עבור אוהדי הקבוצה. העונות הבאות היו פחות מוצלחות, והתואר הגדול היחיד הנוסף בו זכה היה האליפות ב-2003. שתי העונות הבאות של "זיזו" במדי ריאל, והאחרונות שלו בקריירה, כבר נחשבו למאכזבות, אבל הן לא פגעו בהילה שנוצרה סביבו.
בשל כך, סביר להניח שגם השחקנים יקבלו אותו יפה. ולא רק בשל עזיבתו של רפא בניטס, איתו כמה מהשחקנים הבכירים היו מסוכסכים. עבור שני שחקנים במיוחד המינוי של זידאן הוא הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות: בני ארצו קרים בנזמה ורפאל וראן, שהרי שניהם הגיעו לריאל בתיווכו ובהמלצתו.
למעט סרחיו ראמוס, שהספיק לשתף פעולה עם זידאן על המגרש אחרי שהגיע מסביליה, כל יתר השחקנים הגיעו רק אחרי שהכוכב הצרפתי סיים את הקריירה. אבל זה לא משנה את העובדה שהם מודעים היטב למעמד המיתולוגי שיש לו במועדון. במידה מסויימת זה מזכיר מעט את היחס שקיבל פפ גווארדיולה משחקנים כמו צ'אבי ואינייסטה כאשר הוא מונה למאמן. הם הרי היו שחקנים צעירים, שהעריצו את פפ השחקן כאשר עלו לבוגרים.
גווארדיולה, שמבוגר מזידאן בסך הכל בשנה וחצי, החל את דרכו כמאמן ברצלונה ברגל שמאל. משחק הליגה הראשון שלו הסתיים עם הפסד 1:0 לעולה החדשה נומנסיה, המשחק השני ב-1:1 עם ראסינג סנטאנדר והפרשנים מיהרו להכתיר את המינוי של המאמן הצעיר והלא מנוסה כ"פלופ". על מה שקרה אחר כך כולם יודעים: ארבע עונות בהן בארסה זכתה ב-14 תארים, כולל שלוש אליפויות ושני גביעי אירופה לאלופות.
כל מה שנותר עתה זה להמתין ולראות כיצד תתפתח קריירת האימון של זינדין זידאן, האם הוא יצליח לשחזר, או לפחות להתקרב, להישגים של פפ. דבר אחד בטוח: פלורנטינו פרס מקווה שהפעם הרעיון אותו נטל מברצלונה יצליח.
לפנייה לכתב/ת 
