גלובוס הזהב: מל גיבסון ושיכורים אחרים
טקס גלובוס הזהב שיערך הלילה בבוורלי הילס יפתח את עונת הפרסים בהוליווד. אבל כשהעניין בתחרות הקולנועית יורד, נשאר למארגנים לבנות על שערוריות ומסתייעים בדרינקים, מל גיבסון והמנחה ריקי ג'רווייס: "גלובוס הזהב הוא לאוסקר מה שקים קרדשיאן היא לקייט מידלטון - טראשית ושיכורה יותר"
מארגני טקס גלובוס הזהב ה-73 שיערך הלילה בבוורלי הילס קיבלו עדכון משמח בסוף השבוע. ג'ניפר לורנס צייצה קבל עם ועולם כי היא מאשרת את הגעתה. למה זה כל כך חשוב? בגלל שלורנס היא כנראה הדבר החם ביותר בהוליווד כיום, ואף יותר מכך: יש לה נטייה למעוד, ברגלה או בלשונה, וכך להשתלט על אירועים נוצצים מעין אלה, להכניס בהם עניין תקשורתי נוסף - שחורג מהתחרות על הפרסים. ובואו נודה על האמת, זוהי תחרות שמאבדת הרבה מיוקרתה לאחרונה.
טקס גלובוס הזהב הוא פסגת הפעילות השנתית של תא העיתונאים הזרים בהוליווד, והוא נחשב גם ליריית הפתיחה של עונת הפרסים, כשכל הסרטים המובילים ויוצריהם ניצבים על קו הזינוק. אלא שיריית הפתיחה הופכת חלושה יותר ויותר, ופני המתחרים גם כך פונים קדימה - לעבר טקס האוסקר, שהוא הרי הדבר האמיתי, ויתקיים השנה ב-28 בפברואר. בהיעדר תחרות אמיתית, והאדרנלין שאמור להתלוות אליה בקהל וגם בקרב הצופים, המארגנים נדרשים לשידרוג השואו עצמו - אפילו אם זה במחיר של לעורר שערוריות.
שערוריות? אין כמו הקומיקאי הבריטי ריקי ג'רווייס ששב להנחות את הטקס בפעם הרביעית אחרי שלוש שנות הפסקה, כדי ליצר אותם. יש מי שמצטער בוודאי על כך שטינה פיי ואיימי פוהלר שהיו שם על הבמה מאז 2013 לא ישובו אליה הפעם - הן זכו לשבחים רבים על ההומור החינני שלהן. וזה עוד כלום לעומת החשש
ממה שעלול להאמר במונולוגים של ג'רווייס - בעבר הוא חולל לא מעט מהומות, והואשם בוולגריות יתר.
חרדה של כמה עדיני נפש היא ברכה עבור הציניקנים שישמחו למהומה שתפיח עניין תקשורתי. סביר להניח שלכן הוזמן מל גיבסון לרשימת מעניקי הפרסים הלילה. הקולנוען האוסטרלי הפך לפרסונה נון-גרטה בהוליווד בשנים האחרונות בעקבות התבטאויותיו השובניסטיות והאנטישמיות שהפכו אותו לאדם המושמץ בסביבה. ב-2010 וב-2012 ג'רווייס השתמש בגיבסון כשק חבטות לבדיחות שלו. עכשיו כששניהם ימצאו עצמם באותו אולם ועוד על אותה במה, כולם מצפים לדעת מה יעלה הדו-קרב הזה. ג'רווייס כמובן ישלוף ראשון, ורמז כי יש לו תחמושת רבה. ואיך יגיב גיבסון? תלוי בכמות הדרינקים שילגום.
גיבסון ידוע בחיבתו לאלכוהול, ואף יותר מכך לתגובה הלא מעודנת שלו לצריכתו. זה עלולה להיות בעיה מכיוון שגלובוס הזהב הוא משתה הדוניסטי עבור אורחיו לא פחות מאשר הוא מופע זוהר לצופיו. אתר ההוליווד ריפורטר דיווח לאחרונה כי לא פחות מ-7,500 כוסות שמפניה יכולו במהלך הלילה, בהתאם למסורת השתייה שתמיד היתה מזוהה עם האירוע. ב-2009 הודתה סנדרה בולוק ש"הדבר הטוב ביותר במופע הארוך ארוך הזה הוא השתייה החופשית".
למעשה, האורחים מתודלקים כבר בדרכם לשטיח האדום, כשהמארגנים מארגנים להם דרינקים מבעוד מועד. בהתחשב בכך שבמלון עצמו עומד לרשותם בר חופשי, שמתחזק את הסלבס בעודם מחכים לסופו של הטקס והופך למוקד עליה לרגל במהלכו, אפשר לצפות לתוצאות לא נעימות על הבמה. הוותיקים זוכרים את ולטר מתאו מספר מעל הבמה ב-1973 ש"אם כולם נראים מוזרים זה בגלל שלא אכלנו עדיין, וכל מה שיש על השולחן זה אלכוהול". השפעת השתייה היתה ניכרת במיוחד על אליזבת טיילור ב-2001 כשהציגה את הסרט הזוכה "גלדיאטור" תוך שהיא קורעת את המעטפה ומקללת.
"תנו משקה לאנשים שנמצאים באותו חדר ולא אכלו עדיין - זה נהייה טוב, ומהר", אמרה טינה פיי מעל הבמה וספק הסבירה, ספק חשפה איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים, ולאיזו מטרה. כנראה שהשנה השילוב בין אלכוהול, מל גיבסון וג'רווייס אמורים ליצור ריאקציה כימית שתספק עניין תקשורתי מהזן שסיפק סטיב הארווי עם הפשלה שלו בתחרות מיס יוניברס. ג'רווייס עצמו היטיב להגדיר זאת: "גלובוס הזהב הוא לאוסקר מה שקים קרדשיאן היא לקייט מידלטון: יותר רועשת, יותר טראשית, יותר שיכורה וכנראה שיותר זולה".
אה, כמעט ושכחנו. מלבד המשתה והתקריות הצפויות אולי במהלך הלילה, יש גם תחרות יוקרתית על הפרסים עצמם. 24 כאלה (16 קטגוריות שמורות לקולנוע, 11 לטלוויזיה) יחולקו במהלך הטקס שיימשך בין שלוש לארבע שעות. כידוע, בניגוד לבוחרי האקדמיה האמריקנית לקולנוע, אלו מתא הכתבים הזרים של הוליווד בוחרים את הזוכים שלהם על פי חלוקה לסרטי דרמה ולקומדיות (ומיוזיקל).
התחרות המשמעותית ביותר היא באופן טבעי על פרס סרט הדרמה הטוב ביותר. בין חמשת המועמדים, שלושה סרטים המוזכרים כרגע גם כפייבוריטים לקראת האוסקר: דרמת העיתונאים של טום מקארת'י "ספוטלייט" (בכיכובם של מייקל קיטון ומארק רופאלו), המערבון המושלג של אלחנדרו גונסאלס אינייריטו "האיש שנולד מחדש" (בכיכובם של ליאונרו דיקפריו וטום הארדי), והמלודרמה המסוגננת של טוד היינס "קרול" (בכיכובן של קייט בלנשט ורוני מארה - שתיהן מועמדות לפרס השחקנית הראשית בדרמה).
שני המועמדים הנותרים, אותם לא ניתן לבטל כלל וכלל, הם "חדר" של לני אברמסון בכיכובם של ברי לארסן והילד המוכשר ג'ייקוב טרימבלי ו"מקס הזועם: כביש הרעם" של ג'ורג' מילר בכיכובם של שרליז ת'רון וטום הארדי (על תקן מקס הזועם שמזוהה ביותר עם מל גיבסון הצעיר).
ומה מתחולל בחזית הקומית? על הסרט הטוב ביותר בקטגוריה זו מופיעים סרטים מפתיעים כמו "מרגלת" של פול פייג בכיכובה של מליסה מקארת'י, ו"אסון מהלך" של ג'אד אפטאו בכיכובה של איימי שומר. לצורך העניין, גם "להציל את מארק וואטני" של רידלי סקוט בכיכובו של מאט דיימון מתחרה פה כקומדיה משום מה. והוא אף עשוי לזכות למען האמת.
המתחרים הרציניים ביותר שלו על פרס הקומדיה הטובה ביותר הם סרטים העושים צחוק מהחלום האמריקני ומבוססים על סיפורים אמיתיים. הראשון הוא "מכונת הכסף" של אדם מקי עם כריסטיאן בייל, ראיין גוסלינג, סטיב קארל ובראד פיט על ברוקרים שחזו את נפילת וול סטריט ב-2008, הלכו נגד הזרם בהשקעותיהם ועשו בוחטה. השני הוא הדרמה הקומית של דיוויד או. ראסל "ג'וי" המבוסס על סיפור חייה של ג'וי מנגנו שהפכה מאם חד הורית במשבר לאימפרייה שיווקית. ג'ניפר לורנס מגלמת אותה בחן, וכנראה גם תוזמן לבמה לקבלת פרס. אם אפשר, שתמעד בדרך, זה יהיה נחמד.
