ערבים - וישראלים: 1.7 מיליון שאלות אחרי הפיגוע
המחבל נשאת מלחם מערערה הציף שאלות קשות לגבי החיים המשותפים. איתור מחבלים פוטנציאלים, הנשק הבלתי חוקי, הקיפוח וההזנחה, והאם תוכנית החומש הממשלתית תעזור? התמונה הקשה והפתרונות האפשריים
הפיגוע בפאב הסימטא בתל אביב שביצע נשאת מלחם העלה כמה שאלות קשות לגבי המשך החיים המשותפים של יהודים וערבים במדינה. איך משליטים סדר ביישובים הערביים ואוספים מהם את הנשק הלא-חוקי? מה עושים כדי למנוע מעבר של קיצונים לדאעש ואיך אפשר לעקוב אחרי "מוּעדים לטרור" כמו מלחם? האם עושים מספיק לצמצום הפער בין המגזר היהודי לערבי, והאם תוכנית החומש הממשלתית שמוערכת ב-15 מיליארד שקל מספיקה? איך מקרבים בין יהודים לערבים ועוצרים את כדור השלג של אובדן האמון? השר לענייני ירושלים זאב אלקין, חבר הכנסת אחמד טיבי, ובכיר השב"כ לשעבר, ירון בלום, מנסים לתת תשובות למצב המורכב.
"הזנחה של עשרות שנים"
השר אלקין אומר ל-ynet כי הפעילות לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים במגזר הערבי היא אינטרס גם של הכלכלה הישראלית. "כולם ירוויחו מזה שערביי ישראל ישולבו בשוק התעסוקה, תיווצר התקדמות מבחינה חינוכית וגם מבחינת השמירה על החוק. לא יכול להיות שמדינת ישראל במאה ה-21 תהיה מערב פרוע".
לדברי אלקין, התוכנית לצמצום פערים דורשת בין היתר השקעת משאבים בתחנות משטרה ביישובים הערביים. "זה לטובת המגזר עצמו, לא יעזרו השקעות כלכליות ללא חוק וסדר כי עסקים לא יבואו למקום כזה. צריך שהמשטרה תתייחס למגזר הערבי בדיוק כמו שהיא מתייחסת למגזר היהודי. גם במזרח ירושלים יש את אותן בעיות ואפילו בצורה חריפה יותר. המשטרה חייבת לקבל כלים רציניים במסגרת התוכנית, וכמובן צריכה להיות דרישה מהרשויות הערביות להקפיד על שמירת החוק".
השר הוסיף כי "התוכנית רצינית מאוד, אבל תמיד אפשר לעשות יותר כי הפערים הם גדולים. זו תוכנית חסרת תקדים, לא הייתה כזו בממשלות ימין ולא בממשלות שמאל. אנחנו פועלים בהתאם לבקשת ראש הממשלה להוסיף ולשנות, כדי שהתוכנית תבטיח צמצום פערים לא רק בתחום הכלכלי-חברתי, אלא בכל התחומים. אני חושב שמי שרוצה ועושה מאמצים להשתלב צריך לקבל תמרוץ יתר מתוך המשאבים המושקעים, כדי לקדם את המגזר הערבי. במקביל, חשובים לא פחות הם ההשקעה והמעקב אחרי מה שקורה במערכת החינוך, כי לצערי חלק מהבעיות נובעות משם. הדברים נכונים שבעתיים במזרח ירושלים".
ירון בלום, בכיר לשעבר בשב"כ, אומר ל-ynet כי 99 אחוז מערביי ישראל הם אזרחים נאמנים למדינה, שרוצים להשתלב בחברה הישראלית ולהיות אזרחים שווי זכויות וחובות. "הם מרגישים מקופחים. חלק מזה נובע מהזנחה של עשרות שנים מצד גורמי ממשל או מדיניות משרדי הממשלה כלפי הרשויות הערביות, שגרמו לפערים בין החברה היהודית לערבית. בנוסף, גם חלק מהתחום המוניציפלי במגזר הערבי לא נוהל בצורה חוקית".
התוכנית הממשלתית להקצאת כ-15 מיליארד שקל היא בהחלט נכונה, אומר בלום. "בפעם הראשונה יש תוכנית לתת סכום כסף כזה לחברה הערבית למען צמצום הפערים. כל הממשלות לאורך שנים הזניחו את המגזר וזה יצר פער ושנאה, חלק מהשנאה הופנתה למעורבות בטרור".
התוכנית הזו, לדברי בלום, היא רק חלק מתוכנית רחבה יותר שתגביר את שילוב ערביי ישראל במשרות במשק ובשירות הלאומי. "צריך להגיע למצב שיהודי וערבי עומדים באותה שורה, ושיראו אותם כישראלים ולא פלסטינים. אי-אפשר להשאיר את הווקום השלטוני ולא לתת להם את מה שמגיע להם כחוק. לדעתי זה ייתן פתרון ואנחנו נהיה במקום אחר עוד כמה שנים. כמובן, המנהיגות שלהם צריכה לגלות יותר אחריות. כיום חלק גדול מהמנהיגות הערבית, כמו בל"ד והתנועה האיסלאמית, עושים הכול כדי לפגוע בחברה שבחרה אותם. במקום לדאוג לבעיות של החברה הערבית הם עוסקים בסוגיות שלא להם".
ח"כ טיבי: "התוכנית לפיתוח הכלכלי היא חובתה של הממשלה. אי-אפשר לעשות תוכנית ואחר כך לעקר אותה על ידי התניות בנושא כזה או אחר. התוכנית שלנו מדברת על 32 מיליארד שקל לצמצום פערים והתוכנית הממשלתית היא הרבה פחות, אבל היא צעד בכיוון הנכון".
טיבי מוסיף כי יש דרישה לבצע מעקב כדי ליישם יחד עם אגף התקציבים ומשרדי הממשלה השונים את התוכנית, אבל היא לבדה לא תשפר את היחסים בין שני המגזרים. "צריך שהאזרח בוואדי ערה, טייבה או נצרת ירגיש שמתייחסים אליו כאל אזרח ולא כאל אויב. אנחנו אומרים 'בואו נשנה כיוון'. חובת ההוכחה היא על הממשלה שמחזיקה ביותר כלים כדי לשנות את המצב. אנחנו מעוניינים בצמצום הפער ומעוניינים בחיים משותפים על בסיס של כבוד הדדי וזכויות שוות. אפשר וצריך לשנות את השיח ואת היחס המנוכר של הממשלה אל האזרח הערבי כפרט וכקולקטיב".
בהמשך לתוכנית הראשונית, טיבי אומר כי שוויון במשק זה צעד אחד מתוכנית גדולה, שצריכה לכלול את פתרון בעיות הדיור לזוגות צעירים, הזרמת תקציבים, איסוף נשק, תחושת ביטחון, וגם בתחום החינוך. "שהתלמיד הערבי יקבל את אותו נתח מהתקציב כמו תלמיד יהודי".
השר זאב אלקין רואה בשירות אזרחי כלי חשוב מאוד לקדם את המגזר. "יש ביקוש הולך וגובר בקרב המגזר הערבי לשירות אזרחי, ומצד שני חלק מראשי הרשויות הערביות מנסים לחסום ולמנוע זאת. אי-אפשר להשלים עם דבר כזה, לא יכול להיות שראש רשות - שמקבל משכורת וכלים מהמדינה והוא למעשה נציג רשמי שלה - יפעל נגד תוכנית שהממשלה מגדירה 'יעד לאומי חשוב'. חייבים לפעול בתקיפות נגד כל מי שיפעל נגד השירות האזרחי".
קשה לאתר זאב בודד
לגבי המחבל נשאת מלחם, בלום אומר שהוא היה זאב בודד ולכן לא נקלט בחיישנים של שב"כ ושל משטרת ישראל. "אז מה אם היה לו עבר פלילי? אם הוא התנהג בצורה רגילה ולא סיפר לאף אחד על כוונותיו, זה לא יעלה בסנסורים. אם זו פעילות של יחידים קשה מאוד לקלוט את זה דרך מודיעין. ברור שעוקבים אחרי אנשים מועדים ויעדים, זאת רוב העבודה של השב"כ, אבל אם המפגע עושה הכול עם עצמו איך אפשר לעלות על זה? אין מקור מאחורי כל עץ רענן, לפעמים המסננת הזאת לא עולה על הכול".
גם השר אלקין אומר שרק במקרים בודדים דוגמת הפיגוע בתל אביב יש מידע מקדים, ולפעמים מדובר באנשים שאין עליהם כל אינדיקציה קודמת לפני הפעולה. "במקרה הספציפי הזה אולי ניתן היה לפעול בצורה אינטנסיבית יותר עקב הרקע הקודם של אותו מחבל, אבל זו לא הבעיה. צריך לעשות טיפול שורש בבעיות היסוד - הסתה במסגדים, מערכת החינוך, הנשק הבלתי חוקי וכו'".
כדי לצמצם את פעילות הטרור או ההתקרבות לדאעש, בלום אומר כי ראשית יש צורך בענישה חזקה, תפיסה ולכידה של כל מי שמעורב בפעילויות כאלו. "תמיד יהיה קומץ קטן של קיצונים, צריך לעצור את ההסתה של חלק מההנהגה הערבית והתנועה האיסלאמית, ולצד הנתינה יש צורך בענישה ואכיפה חזקה, גם בפן הפלילי וגם בפן הלאומני".
ח"כ טיבי טוען כי הרצח בדיזנגוף היה מקרה יחיד שאינו משקף את המגזר הערבי. "המיעוט הלאומי-ערבי במדינת ישראל הוא המיעוט הכי פחות אלים, למרות שהוא מדוכא ומופלה לרעה. אלימות היא לא דרכנו, הדרך שלנו למאבק היא פרלמנטרית, פוליטית, עממית, ציבורית ותקשורתית. זה מאבק ללא אלימות וללא נשק, אנחנו רחוקים מכך וקוראים למאבק ציבורי פוליטי למען צמצום הפערים".
"למה פתאום מזכירים נשק בלתי חוקי?"
בעיה נוספת שעלתה בעקבות הפיגוע היא תופעת הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. בלום אמר כי הבעיה לא חדשה, אלא חלק מהתופעות שנוצרו במגזר עקב אותן רגשות קיפוח. "אין דין ואין דיין בחלק מהיישובים הערביים". לדבריו, כדי להיכנס ליישוב ערבי יש צורך בכמות כוח אדם גדולה, ולכן עד כה לא בוצעו כניסות רחבות של כוחות ביטחון לאותם מקומות, והנושא לא טופל בצורה מספקת לאורך השנים. "אין תחנות משטרה ברוב היישובים, אין אכיפה, יש בנייה בלתי חוקית, אבטלה, חינוך, ופער סוציו-אקונומי". על פי בלום, מבצע להחזרת כלי נשק בלתי חוקיים בנקודות איסוף אנונימיות, בלי להעמיד לדין, יכול לעזור ולצמצם את היקף הבעיה. "גם אם 10 אחוז יחזירו את נשקיהם כבר הרווחנו".
ח"כ טיבי אומר שאין קשר בין שיפור היחסים בין המגזר היהודי לערבי לבין איסוף נשק. "אנחנו דרשנו את זה במשך שנים והממשלה לא עשתה דבר. כל זמן שערבים ירו בערבים, כל קריאות ה'הצילו' נענו לרוב באוזניים אטומות. ראש הממשלה מתפרץ לדלת פתוחה, מה עוד שהרצח בתל אביב היה עם נשק ברישיון של מדינת ישראל, אז למה פתאום מזכירים נשק בלתי חוקי? כאשר יש מבצעים לאיסוף נשק, והיו כאלה בעבר שהסתיימו ללא נפגעים או דברים חריגים, אף אחד לא אמר מילה רעה. בפברואר 2013 קיימתי דיון בכנסת על אלימות ואיסוף נשק בהשתתפות ראש הממשלה, המפכ"ל, השר לביטחון פנים וחמישה שרים נוספים, חברי כנסת ומשפחות שכולות. דרשתי לאסוף את הנשק ומאז לא קרה כלום".
השר אלקין אומר כי בסוגיית הנשק הבלתי חוקי צריך לפעול בשיטת המקל והגזר, כלומר גם לעשות מבצעים של איסוף נשק שלא יגררו ענישה, וגם להיעזר בראשי רשויות שמקדמים את האיסוף הזה בשילוב של כוחות משטרה. "אני לא חושב שחסר מודיעין בנושא, אמנם לא על 100 אחוז אבל על הרבה. צריך לקיים הבטחות יחד עם ענישה וקנסות, בסוף יהיה שווה להחזיר אותם. אנחנו לא מוכנים להשלים עם זה שיש שתי מדינות שלכל אחת יש סטנדרטים משלה בשמירה על החוק".
"לא הנידו עפעף עד שמתו יהודים"
יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, אמר בהתייחסותו לנושא כי "המקרה של המחבל שייצא מהמגזר הערבי זה דבר חריג ביותר. זה עשב שוטה שגדל בשולי השדה של המגזר הערבי. כל המפלגות, כל הרשויות וכל ראשי ההנהגה של המגזר הערבי אינם מקבלים את הרצח ואת הדרכים האלה ללא יוצא מן הכלל".
ברכה אמר עוד כי "מעבר למקרה הבודד, חייבים להתייחס לתשתית שגורמת לדברים האלה. לדעתי הגזענות והאפליה זולגים לתוך המיינסטרים הפוליטי בתוך מדינת ישראל. כשראש הממשלה מסית בלשונו ובגרונו נגד הציבור הערבי ומתייחס לאזרחות שלנו כמשהו מותנה - אז יש בעיה".
ברכה ציין כי הציבור הערבי הפסיק להיות "חיות מחמד", ולדבריו אחת מאותן פעולות שיש לעשות מעתה היא להחרים מיד את כלי הנשק הבלתי חוקיים הפזורים במגזר הערבי בכמויות מסחריות. "לפי השר ארדן, 90 אחוז מהנשק שמסתובב במגזר הערבי יצאו בכלל מצה"ל", אומר ברכה. "מי שאמון על החוק ועל שמירתו זה המשטרה, שצריכה
לפעול. היא מתעלמת באופן שיטתי במשך עשרות שנים מקיומו של נשק במגזר שבסוף הורגים אותנו. כבר יותר מ-1,100 אזרחים ערבים מתו מהנשק הזה, ואף אחד לא הניד עפעף עד שמתו יהודים. האחריות היא על הממשלה ועל גופי הביטחון".
בחודש שעבר אישרה הממשלה את התוכנית לצמצום פערים במגזר הערבי בהיקף של 15 מיליארד שקלים, אך לטענת ברכה מדובר בתרמית שלא תוביל לשינוי. "כל התוכנית הזאת מבוססת על שקר", הוא אומר. "אומרים לנו שהתוכנית מותנית בקריטריונים כמו איסוף נשק, מאבק בבנייה בלתי חוקית ובשירות אזרחי. כל התוכנית זה בלוף אחד גדול. יש זעם באוכלוסייה הערבית, והמפתח הוא מדיניות ממשלתית שתדחף לשלום ותקבל את האזרחות שלנו בלי תנאים".
הוא הוסיף בהקשר זה כי "אנחנו מותקפים בכל יום. זה נראה שכל מי שרוצה להתגבר על משבר פוליטי מיד מטפס עלינו. פשוט הפשיזם נושב עלינו כל הזמן. צריך להוריד את מפלס ההסתה נגד הציבור הערבי, והגיע זמן להכין תוכנית ארוכת טווח לצמצום פערים. רק הליכה לדמוקרטיה אמיתית וקידום העניין הפלסטיני תשפר את המצב ותחושת הקיפוח".
ברכה התייחס גם לחשד שלפיו כמה מתושבי ערערה לא דיווחו לכוחות הביטחון על כך שראו את המחבל. לדבריו, מדובר במצב רגיש ומורכב. "חייבים לזכור שהיחס הבסיסי של האזרח הערבי לכוחות הביטחון הוא שלילי - כי הם מדכאים אותו, ולכן זה לא רלוונטי כל האמירות על שיתופי פעולה. אנחנו מחכים שהחקירה תסתיים ומצד שני אי-אפשר לקבל מצב שפורצים לבתים של זקנים ואנשים שהופכים להם את הבית. מה זה, אנחנו במצב מלחמה?"
לפנייה לכתב/ת 
