יוזמה: אחריות של משפצים ועונשים לחאפרים

הצעת חוק חדשה מבקשת לפתור שתי בעיות עיקריות בענף השיפוצים: אחריות על עבודה מצד קבלני השיפוצים והמשך המלחמה ב"חאפרים" או "שיפוצניקים", שלוקחים כסף ובורחים במהלך העבודה. בישיבת הנהלה של התאחדות קבלני השיפוצים התקבלה הצעתו של היו"ר ערן סיב להקים צוות עבודה להכנת התשתית להצעת החוק, שתכיל חוק מכר כפי שקיים בענף הקבלנות - גם לענף השיפוצים.

כתבות נוספות על שיפוצים בערוץ הנדל"ן :

למה תמיד חורגים מתקציב השיפוץ?

השיפוץ שהופך לסיוט: כך תתמודדו עם הקבלן

הרכבת הקלה תקפיץ את מחיר שיפוץ הבית?

במסגרת העבודה, יקבל הצוות אינפורמציה מקצועית בנושא האחריות הנדרשת לעבודת שיפוצים ממהנדסי החברות היצרניות כגון נשר, נירלט, תרמוקיר, מיסטר פיקס, מצר פלס ואחרות. בהתאחדות מבקשים לבחון את משך האחריות לכל סוג עבודה: ריצוף בטיט, ריצוף בהדבקה, איטום, מערכות אינסטלציה פנימיות ועבודות צבע; וכן לבדוק מה כוללת האחריות בתחום הצבע, עבודות הטיח בשיפוצים ועוד.

כל זאת, לצד קביעת פרק הזמן שייקבע לבדק בשיפוצים (ככל הנראה לפחות כשנ אחריות); וכן קביעת עונשים לשיפוצניקים שבורחים באמצע העבודה או שאינם מספקים את האחריות שתיקבע. בשלב זה טרם הוחלט מה יהיה אורכה של תקופת הבדק בתום השיפוץ ומה יהיו הסקנציות, בין השאר יש מחשבה לשלול את החברות בהתאחדות. על פי הערכות, עלות השיפוצים תעלה בעקבות היוזמה בכ-6%.

כיום מתבצעים מדי שנה כ-270 אלף שיפוצים שנה בהיקף כספי של כ-15 מיליארד שקל. 25% מהשיפוצים נערכים ללא חוזה כלל - בעיקר השיפוצים הקטנים. על פי ההערכות בהתאחדות המשפצים, כ-8% מכלל השיפוצים (כ-21 אלף במספר) מסתיימים בוויכוחים בין קבלן השיפוצים ללקוח. 30% מהוויכוחים בעניין תוספות בעבודה. כ-3,000 עבודות שיפוץ מוצאות את דרכן לבתי המשפט - כל עבודת שיפוץ היא בסדר גודל של 120-150 אלף שקל.

270 אלף שיפוצים בשנה בהיקף של כ-15 מליארד שקל(צילום: shutterstock)

על פי אתר שיפוצים פלוס, המספק מדרג קבלני השיפוצים בישראל, עלות שיפוץ ממוצעת לדירה עומדת על 48,243 שקלים, כאשר יותר מ-200 אלף בתי אב ערכו בשנה החולפת שיפוץ בערך הגבוה מ-10,000 שקלים. לדברי נתנאל אבוטבול ושמול שמחוני, מייסדי האתר, כ-10 מיליארד שקלים מיוחסים לקבלנים רשומים, והשאר מקורם בקבלנים לא רשומים. כמו כן, בישראל פועלים כיום כ-12 אלף אדריכלים ומעצבי פנים בשוק השיפוצים.

מותר להעסיק קבלן לא רשום, אבל אם זה משתלם?

חשוב לדעת: קבלן רשום הוא קבלן הרשום כקבלן שיפוצים (סיווג 131) בפנקס הקבלנים על ידי רשם הקבלנים שבמשרד הבינוי. מותר וחוקי להעסיק קבלן לא רשום ("שיפוצניק"), אך אסור לקבלן שיפוצים לא רשום לעסוק בעבודות שיפוץ בהיקף העולה על 40,039 אלף שקלים. למעשה רוב קבלני השיפוצים לא רשומים ולא נמצאים תחת פיקוח.

"אין היום כל אחריות על עבודות שיפוצים, מלבד מה שנסגר בחוזה בין קבלן השיפוצים לבין המשפץ", אומר סיב, "מציאות זו גורמת לעימותים רבים בין קבלני שיפוצים למשפצים, המוצאים את דרכם לבית המשפט. הגיע הזמן לעשות סדר גם בנושא האחריות בענף זה.

בשנה החולפת קיבל סיב 580 תלונות על שיפוצניקים שנעלמו. "נתקלנו במקרה שבו עולים חדשים מצרפת - זוג הורים ושני ילדים שעלו לארץ ורכשו דירה מיד שנייה בצפון הארץ - החליטו לשפץ אותה", הוא מספר, "הם לקחו את ההצעה הראשונה שקיבלו, מבלי לבדוק הצעות נוספות. הקבלן התחיל לבצע את העבודה, ומשלב מוקדם התחיל לבקש עוד ועוד כסף על החשבון".

לדברי סיב, המשפחה שילמה לשיפוצניק בפועל הרבה מעבר להתקדמות העבודה בשטח. "באופן פתאומי, תוך כדי מהלך העבודה, הוא הפסיק להגיע ולענות לשיחות, ובני המשפחה מצאו את עצמם עם בית חצי שבור. הם פנו לחברים מקומיים בבקשת עזרה, שכן מעבר לקשיים האובייקטיביים של המצב - היו גם קשיי שפה", הוא אומר. "החברים נרתמו, מצאו קבלן שיפוצים חדש וסייעו בפיקוח על העבודה, אך זה הסתכם בעלות נוספת - כמעט כפולה מהמתוכננת".