כך הגשמתי את החלום שלי - אני רץ!
לפני 5 שנים, יניב גונדה כתר היה רץ רק אחרי מוניות שירות בעיר בדרך לפגישה. היום, הריצה היא כל עולמו. כל אחד שרוצה יכול לרוץ, הוא אומר, זה ספורט בלתי תלוי, לא צריך כדור, לא צריך מגרש, לא צריך מחבט או מנוי לבריכה, ותודה לאל לא צריך חגורה שחורה. פשוט צריך להחליט שרוצים, ולהתחיל
יש הרבה דרכים להרגיש על גג העולם, ריצה (עבורי) היא בהחלט אחת מהן. חלום שלי לרוץ. אחח, אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה אז סביר להניח שהייתי כותב לכם עכשיו מאיזה וילה בקסריה, אבל בנתיים אסתפק בדירת שני חדרים ליד שוק הכרמל.
קיראו עוד על ריצה
לשיפור הישגים: מה אוכלים לפני אימון ריצה - ואחריו?
לכמה שעות שינה הגוף זקוק עבור אימון ריצה מושלם?
לשיפור הריצה: 4 תרגילים לחיזוק שרירי הליבה
אז אם החלום שלכם לרוץ אז תמצאו חלומות חדשים, כי אני חייב להודות שנפל בחלקכם מזל גדול, למה? כיוון שמי לא היה רוצה להגשים את חלומותיו? או לפחות את חלקם? ובכן, להגשים את חלום הריצה הוא אחד הדברים הכי קלים שיש.
לצורך כך, צריך כמה דברים פשוטים.
1. חלום, שכבר יש לנו.
2. להתעורר ממנו
3. להתחיל להגשים אותו, איך? אני אסביר.
למה אני כל כך אוהב ריצה?
כי זה לא מוגבל בגיל, כי זה משהו חברתי, כי זה מסמל עבורי את אחד הסמלים האחרונים שנשארו בעולם הזה לשיוויון הזדמנויות, כן כן, פשוט ככה, שיויון הזדמנויות.
מה כבר צריך? נעליים? (וגם את זה לא חייבים לאחר שהתחיל בעולם טרנד של ריצה יחפה) זה כל שצריך, נעלי ריצה, מכנסיים וחולצה, והופה הופה הרחוב, השדרה, הכביש, חוף ים , המדבר, הפארק, עיר זרה, ארץ רחוקה, כל אלו הופכים להיות חדר הכושר שלך מסלול הריצה שלך.
כל אחד שרוצה יכול לרוץ, זה ספורט בלתי תלוי, לא צריך כדור, לא צריך מגרש, לא צריך מחבט, או מנוי לבריכה, ותודה לאל לא צריך חגורה שחורה. פשוט צריך להחליט שרוצים, ולהתחיל, לאט לאט. לשכוח מהבעיות ברכיים והגב שהיו לכם בצבא ומאז עברו 10 שנים, לא לחכות שיתחילו כאבים, ולא לספר לעצמכם סיפורים.
העצה שלי היא להתחיל לאט, ורגוע. העצה שלי היא גם לקרוא על ריצה ואיך מתחילים אני גם ממליץ תמיד להתייעץ במאמן או במישהו מנוסה או אפילו להצטרף לקבוצת ריצה לפחות בשביל ההתחלה ע"מ לקבל את יסודות הריצה ואת מסקנותיהם של אחרים מהטעויות של עצמם.
תתחילו בריצה של דקה
העצה שלי היא להתחיל בדקה אחת של ריצה ואחרי שתי דקות הליכה, לעשות את זה 8 פעמים. שלוש פעמים בשבוע. ואז כל שבוע לעלות את זמן הריצה בדקה. עד שיעברו להם שבועות על שבועות ותגיעו לריצה רצופה.
ולאט, להתחיל לאט, לרוץ לאט, ליהנות, אפשר לקחת מוסיקה, אפילו רצוי, לשלב את זה בטבע, לקחת איתכם חבר, חברה אפילו את הבן או הבת שלכם, את האמא או האבא או את שניהם.
כשאתם רצים, אתם אוטמטית נכנסים למעגל שייכות חדש, מעגל הרצים, לקהילה, ואני מעיד על עצמי שאני מאוד אוהב להרגיש שייך לקהילה הזאת של הרצים בעולם ובמיוחד בישראל. קהילה נהדרת, תומכת מפרגנת.
כולם בה שווים, זה ממש לא משנה אם אתם רצים מהר, או רחוק יותר, אנחנו חולקים את אהבה לריצה יחד חולקים את הקושי ואת החוויות, את המסקנות והעצות, והכי חשוב אנחנו חולקים יד את מסלולי הריצה, רצים מברכים אחד תשני לשלום, ותמיד שמחים לצרף עוד חברים לקהילה.
מה גם שבבגדי ריצה לרוב כולם נראים אותו הדבר, ספורטיבים מזיעים ומסופקים והכי חשוב שהם רצים הם נראים מאוד רציניים!
אם אני צריך למנות את יתרונות הריצה המרכזיים אז הייתי הולך על ריצה שומרת על כושר גופני, על סיבולת לב ריאה, על המרצת הדם, היא עוזרת לנו לשמור על המשקל ולהתחטב, אבל הכי חשוב היא דואגת לשמור על מצב רוח מרומם וחיוך תמידי, טוב אולי לא תמידי.
פעמים רבות במרתון או בריצה של 10 ק"מ אני מוצא את עצמי סובל מקושי, אבל תמיד תמיד בסוף כשאני חוצה את קו הסיום החיוך משתלט עליי ובאורח פלא גם על כל מי שחוצה את הקו איתי, לפני או אחריי, חיוך זה סימן היכר ידוע אצל רצים. (וגם שעון דופק וחולצת סוף מסלול טירונות של איזה אח או בן דוד או שלהם עצמם).
אין יותר פשוט מלהגשים את החלום שלכם
בעוד מספר חודשיים יתקיימו מרתון תל אביב ומרתון ירושלים, המרתונים פתוחים לכל סוגי הרצים, החל מ-5 ק"מ ועד מרתון שלם, אני באמת מאמין בכל ליבי שכל אחד שרוצה יכול.
לפני 5 שנים הדבר היחידי שהייתי רץ אחריו זה למוניות שרות התל אביביות שהיו חולפות על פניי בטענה שהן מלאות. ואני הייתי רץ אחריהן לרמזור ודופק להן על הדלת וצורח שייתנו לי לעלות. כן, זה כל מה שריצה הייתה עבורי.
והיום, ריצה היא עיקר עולמי, היא הזמן הכי טוב שלי להתחבר לחברים שלי ובאמת להקשיב להם, כמה שהם זקנים, הם נותנים לי אחלה מוטיווציה לרוץ, שהחבר'ה שלי מהרולינג סטונס מדברים איתי דרך האוזניות הרגליים אוטומטית נהיות קלות יותר.
גם שחברי הטוב בוב דילן שר על איזה מתאגרף שהופלל אני מוצא את עצמי מזמזם תוך כדי ריצה. וכשמאיר אריאל שואל אותי בשביל מה אתה חי שאל אותי הזקן, הדלקתי סיגריה, אמרתי לו בשביל לעשן… אני מתחיל לצחוק ומהרהר באמצע הריצה!
אבל הכי אני אוהב שנינה סימון שרה את השיר i got life, ומודה על זה שיש לה ידיים ורגליים, וכבד, ועפעפים, ופה, בכלל הקצב שלי עולה על גדותיו!
הקשיבו לה ותתחילו לרוץ:
אני לא מיוחד, לא אני ולא אף אחד מאלו שאתם רואים במהדורות החדשות בסיקור זינוק של מרתון זה או אחר, או מרוץ לילה זה או אחר. כן, כל אלו הם פשוט אנשים שלילה אחד חלמו ובוקר אחד החליטו לנסות להגשים את החלום. ואין יותר פשוט מזה, זכרו, אל תפחדו להיכשל, תפחדו לא לנסות :)
הכותב, יניב גונדה כתר הוא מדריך טריאתלון, ריצה שחייה ואופניים, מרתוניסט ואיש ברזל, בעל קבוצות ריצה למתחילים. להצטרפות לקבוצה שתתחיל להתאמן השבוע ותרוץ במרתון תל אביב 5 ק"מ - הירשמו כאן
לפנייה לכתב/ת 
