חשיפה: כך תיראה רצועת החוף העתידית של ים המלח
גלגל הצלה לים המוות: פרויקט חדש בהשקעה של 850 מיליון שקלים ישפץ את אוצר הטבע הגדול ביותר במדינה שבמשך שנים סבל מהזנחה פושעת. בתוכנית: חופים מוסדרים, טיילת חדשנית, מלונות ובשאיפה גם פתרון לאיום הבולענים. צפו בהדמיה
אזור התיירות בחלקו הדרומי של ים המלח, שאי אפשר היה למצוא לו הגדרה אחרת פרט ל"מוזנח" במשך שנים רבות, החל לעבור לאחרונה שינוי משמעותי. השיפוץ שנועד לשקם את האזור לאחר תקופה של משבר, הוא חלק מפרויקט הכולל בין היתר פתיחת 12 חופים ציבוריים חדשים. חלקם נפתחו לא מכבר, בין עין בוקק לנווה זוהר, ושניים נוספים ייפתחו עד סוף 2016.
החידוש המשמעותי שהעבודה עליו מתחילה כעת הוא טיילת באורך של כ-15 קילומטרים, הנושקת אל קו המים. חלקים ממנה כבר פתוחים כיום לקהל הרחב, ועם השלמת העבודות היא תכלול ספסלים, תאורה והנגשה לבעלי מוגבלויות. לצד הטיילת שתקשר בין כל החופים החדשים, תוסדר גם הגישה החופשית לחוף, ששובשה בשל קרבת בתי המלון, וייבנו מתקני חוף חדשים, מקלחות, מתקני הצללה ומתקן מיוחד המאפשר שטיפת עיניים מיידית לצוללנים האמיצים בים המלח. אחד מהחופים יותאם לצרכי הציבור הדתי. במקביל מתבצעת גם מתיחה ושדרוג לכביש 90, המוביל לאזור המלונות וסובל לאורך השנים מתופעת הבולענים ותאונות דרכים קשות. צפו בהדמיית האזור התיירותי החדש:
האדריכל משה ספדיה מתכנן את ההיבט החזותי של האזור, אשר יכלול גם 12-16 מלונות חדשים, אטרקציות תיירותיות, מסעדות ומקומות בילוי שיתאימו לנוף המדברי באופיים ובצבעם. על פי ההדמיה שיודגש כי אינה סופית, ניתן לראות שחלק מהמלונות "ייכנסו" אל תוך שטח הים ועלולים לאכול את רצועת החוף המצויה במצב קשה בין כה, ויש לקוות שלא כך יהיה.
ים המלח הוא האזור עם התפוסה הגדולה ביותר במלונות בישראל, עם ביקוש קשיח של כ-80% בשנה, וקיים במקום מחסור בחדרי מלון. תוספת חדרי מלון תביא להגברת התחרות והוזלת מחירי הלינה באזור. במקביל יביא המהלך לתוספת משמעותית של מקומות עבודה חדשים. בין היתר, ראשי רשויות בדואיות ביקשו ממשרד התיירות להכשיר ולמצוא מקומות תעסוקה לתושביהם.
גלגל הצלה לים המוות
אזור ים המלח סובל כיום משתי תופעות שמאיימות על קיומו כאתר נופש ותיירות. בחלקו הצפוני, המפלס יורד במהירות, ואיבד כבר כ-40 מטרים מגובהו המקורי. הסיבה העיקרית לכך היא הקטנת זרימת המים מנהר הירדן לים המלח, עקב השימוש המוגבר שעושות ישראל, ירדן וסוריה במים הללו לצריכה שוטפת ולהשקיה.
הסיבה השנייה היא פעילות מפעלי ים המלח השואבים מים על מנת לייצר אשלג מהמשאב הטבעי. המים מועברים לבריכות שבחלקו הדרומי של ים המלח, שם הם מאדים אותם, עד להפקת המינרל הרווחי. כתוצאה מכך, בניגוד למפלס הים עצמו, מפלס הבריכות בחלק הדרומי של ים המלח דווקא הולך ועולה, בכ-20 ס"מ מדי שנה, בעקבות שקיעת המלח על קרקעיתן כחלק מתהליך האידוי.
בשל סכנת הצפת המלונות, הוחלט על פרוייקט שבמסגרתו המלח ייקצר, וש-80% ממנו ימומן על ידי מפעלי ים המלח. המלח ששקע בבריכות בחלק הדרומי, יועבר באמצעות מסוע לחלק הצפוני, שם יוטמן, וכך ייתפסו שתי ציפורים במכה אחת - החלק הדרומי יאבד מגובהו ויאפשר לתעשיית המלונות באזור להמשיך ולשגשג, ומפלסו של החלק הצפוני יעלה בחזרה, וכך בתקווה תיפתר בעיית הבולענים המאיימים על הכבישים, שמורות הטבע, אתרי התיירות והאורחים.
על התוכנית, בעלות של 850 מיליון שקלים, שמוביל משרד התיירות באמצעות החברה הממשלתית להגנת ים המלח (חל"י), הכריזה הממשלה בפברואר 2012, ושותפה בה גם המועצה האזורית תמר. שר התיירות, יריב לוין, ביקר במקום לאחרונה בליווי מנכ"ל משרדו אמיר הלוי ואמר כי מדובר בהזדמנות יוצאת דופן להצעיד ולמנף את אזור ים המלח כיעד תיירותי בינלאומי. "השקענו המון מחשבה בשלבי תכנון הפרויקט", אומר שמעון (שימי) דניאל, מנכ"ל חל"י, "בנינו וביצענו מתיחת פנים לאזור שמאפשר לתעשיית התיירות המקומית לשגשג ויחד איתה הוא פתוח ונגיש לקהלי יעד חדשים שעד היום נבצר מהם להגיע לאזור".
לפנייה לכתב/ת 
