הורים - כך תפטרו מרגשות אשם אחת ולתמיד
אתם דואגים, מחנכים, משחקים, מחבקים ובעיקר משקיעים המון זמן בילדים שלכם אבל כמעט תמיד תמצאו סיבה לרגשות אשם. למה הם צצים ובעיקר איך נמנעים מהם? קבלו 10 עצות שיעזרו לכם לשנות גישה
למה אנחנו מלאים רגשות אשם ואיך להחליף אותם בשמחה וחמלה לעצמנו? זה פרדוקס מאוד גדול כי היום יש לנו המון ידע על גידול ילדים ואנחנו הרבה יותר מודעים ויותר משכילים. למרות כל התאוריות, הטיפים והכלים, אנחנו דור של הורים חסרי ביטחון, מוצפים מעודף ידע ומהתאוריות הסותרות, ובעיקר אנו דור של הורים המלאים ברגשות אשם.
לא בטוחים בעצמנו
הרי אנו מלאים בכוונות טובות, אוהבים את ילדנו ורוצים בטובתם. קראנו, השכלנו ובכל זאת רגש האשמה שולט בחיינו. אם נסתכל על העבר הורים היו מרוכזים בצרכיהם והיתה פחות מודעות לצרכיהם הרגשיים של הילדים. שיטות החינוך היו הרבה יותר קשות והרבה פחות מתחשבות בילד.
אותם הורים לא חשו אשמה גדולה כמו דור ההורים של היום. הם הרגישו הרבה יותר בטוחים בדרך שלהם והרבה פחות מתלבטים. מה בעצם קרה? יחד עם החשיפה לתאוריות הפסיכולוגיות ועם ההבנה היותר רחבה שהתפתחה לגבי הצרכים וההתפתחות של ילדים, נוצר מעבר חד מהגישה ששמה את ההורה במרכז לגישות המתמקדות בילד. המעבר היה חד וקיצוני. במקביל, עברנו להיות חברה שבה שני ההורים קרייריסטים ועובדים מחוץ לבית ומגשימים את עצמם, ואנחנו חיים כך ללא השבטיות שהיתה נהוגה פעם.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כך מצאנו את עצמנו לבד, נקרעים בין ההגשמה המקצועית לבין ההשקעה בהורות ובלי כלים ודרך להישען עליה כי דרכי הגידול מהעבר כבר לא מתאימות לנו. נוצר מצב בו אנו צריכים להמציא הכול מחדש. כמו כן נוצר פער גדול ומאכזב בין הידע שלנו וריבוי התאוריות הפסיכולוגיות שאנו חשופים אליהן לבין ההתמודדות היומיומית שלנו בגידול הילדים.
אז מה עושים ואיך נתפטרים מרגשות האשמה?
1. מודעות
קודם כל מפתחים מודעות לרגשות הללו ומקבלים אותם כחלק ממגוון הרגשות האנושיים. אם ננסה להכחיש את האשמה זה רק יעצים אותה. במקום זאת נסו לשהות ברגש מבלי לפחד להרגיש אותו, להביט בתחושה ולנסות להבין מה היא באה להגיד לי. למה זה קורה לי ומה התפקיד של האשמה בחיים שלי.
אולי אני ״סוחב״ אשמה מהילדות שלי, אולי יש צורך בשינוי שעדיין לא יישמתי, אולי אני אדם שנוטה לקחת אחריות מוגזמת על כל מה שקורה, או שיש משהו שמטריד אותי ואני דוחה כבר הרבה זמן את השינוי כי אני חושש שזה קשה מדי או שלא אצליח. אולי אני לא שלם עם הבחירות שלי או נותן יותר מדי משקל לביקורת מבחוץ. שווה לבחון את המצב כדי לקבל תמונה ברורה למה אתם מוצפים ברגשות אשם. מודעות והבנה עצמית הן ההתחלה של הפתרון.
2. חמלה עצמית
מתחילים לפתח חמלה כלפי עצמנו. להבין שאנחנו בני אדם בסך הכול ואנחנו טועים לפעמים. הרבה מהטעויות שלנו קשורות בפצעי העבר שלנו, דברים שאנו נפגענו מהם בילדות ואני נושאים איתנו איזשהו כאב שלא נתנו לו מקום ואגרנו בתוכנו. הרבה פעמים דברים שהילדים
שלנו עושים ומכעיסים אותנו קשורים במשהו שאנחנו נפגענו ממנו ולא קיבלנו מענה.
מה קורה כשאמא נעלמת מהבית ל-10 ימים?
3. עבודה פנימית
מתחילים להבין שמה שהכי יעזור לנו להיות הורים ובני אדם טובים יותר זה לא כמות של טיפים, כלים, שיטות וגישות להורות. אנחנו יכולים לצבור המון ידע אך אם לא נעשה עבודה פנימית, אם לא נצמח ונתפתח ונפתח מודעות לעצמנו ולעולמנו הפנימי יהיה לנו קשה מאד לעשות שינוי בתחומים שחשוב לנו להשתפר בהם בהורות. כי הורות זה לא רק תאוריות וכללי עשה ואל תעשה אלא בעיקר מודעות ויכולת לגעת בנפש שלנו, לפתור דברים ולטפל ברגשות ובצרכים שלנו.
4. הבנת הנזק וחוסר התועלת
מבינים שאשמה מכבידה על היחסים ומזיקה לקשר. אין בה שום תועלת והיא מתמקדת בנו ולא בילד. לכן כדי להיות הורים טובים, אם זו השאיפה שלנו באמת, עלינו לעשות מאמץ להפסיק עם האשמה ולהתחיל להנחיל שינויים חיוביים. קבלו החלטה לשחרר את
האשמה ובמקומה להתמקד בעשייה חיובית ובעידוד עצמי.
5. חוסר שיפוטיות
ביקורת, שיפוטיות, תחרותיות והשוואות מזינות את האשמה שלנו ומחמירות אותה. כדי לחוש פחות אשמה עלינו להפסיק להיות מבקרים של עצמנו. כשנקבל את עצמנו עם הפגמים והטעויות ונפסיק להלקות את עצמנו, נוכל להרגיש שלמים יותר עם מי שאנחנו ונפחית את רגשות האשמה. שימו לב ליחס שלכם לעצמכם ונסו ככל האפשר להפסיק לבקר ולהלקות את עצמכם.
ההורים שמכינים שיעורי בית במקום הילדים
6. קבלת החלטה
מקבלים החלטה לחיות את חיינו בשמחה ובקלילות לטובתנו ולטובת ילדנו. לצורך כך מחליטים לשים בצד את האשמה ולהתרכז בכל הדברים הטובים שאנו עושים. מתמקדים בחיובי ומעצימים אותו.
7. חושבים על הדברים הטובים
הדרך היחידה לצאת מהמעגל השלילי הזה היא לאמץ ראייה אופטימית. אם נתחיל להתמקד בדברים החיוביים שאנו עושים כהורים, נשים עליהם זרקור ונדגיש אותם נוכל להגדיל את הדברים החיוביים בחיינו. אין טעם להתמקד במה לא עשינו נכון כי זה לא מקדם אותנו.
8. טיפוח הדימוי העצמי
משקיעים מאמץ בטיפוח הדימוי העצמי שלנו ובחיזוקים עצמיים כדי שנוכל לחזק את ילדנו ולגדלם עם דימוי עצמי חיובי. הורה שאוהב את עצמו ומעריך את עצמו יכול לגדל ילדים שאוהבים ומעריכים את עצמם. עלינו ללמוד לעודד ילדים וגם לעודד את עצמנו. הכול מתחיל ונגמר בנו. כשנרגיש טוב נוכל לגדל ילדים שמרגישים טוב, ולא ילדים שילמדו לחיות באשמה כמונו.
אז מה אם הוא בוכה? מותר לילד להתעצבן
9. קובעים מטרות
מבצעים חשיבה על ההורות שלנו וקובעים מטרות חשובות. לפעמים אשמה היא פשוט סימן שיש לנו עבודה לעשות. למרות שאנחנו חושבים שילדים גדלים בלי עשייה מיוחדת שלנו ההורים, זה לא נכון. לא מגדלים ילדים כדרך אגב.
החיים שלנו אינטנסיבים. שווה לעצור את המירוץ ולהשקיע זמן בחשיבה משותפת על הדרך בה אנו רוצים לגדל את הילדים שלנו, על הערכים שחשובים לנו, ועל איך אנו רוצים להקנות את ערכנו לילדנו. כדאי וחשוב ללמוד כלים ולהגביר את הביטחון שלנו בדרך שלנו. כשהדרך ברורה, וגם האמצעים ברורים נוכל לשדר ביטחון בהתנהגותינו ולהרגיש פחות אשמה.
10. ביטחון
אחרי שהחלטנו על הדרך צועדים בה בביטחון ומתוך אמונה שאנו ההורים הטובים ביותר שיכלו ילדנו לקבל וכי אנו פועלים על פי ערכים חשובים ולמען טובתם של ילדנו ועושים הכי טוב שאנו יכולים בכל רגע נתון. כאשר נאמין בעצמנו וביכולת שלנו להיות הורים טובים כי אנו יודעים שהשקענו מאמץ ושמנו את ההורות שלנו בראש סדר העדיפיות שלנו נוכל לצעוד בביטחון ולהרגיש טוב בהורות.
גם אתם חושבים שאתם לא תמיד עושים את המיטב, לילדים יש את נקודת מבטם והיא די חיובית. צפו:
הכותבת היא מנחת קבוצות הורים
בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים ובעלת קליניקה פרטית 
