ארה"ב נגד חוק העמותות: "עשוי לפגוע בדמוקרטיה הישראלית"
שגרירות ארה"ב התבטאה בצעד נדיר נגד חוק העמותות שמקדמת שרת המשפטים שקד. "ארה"ב חוששת שהחוק יפגע בבריאות הדמוקרטיה", נמסר. "בניגוד לטענות ישראל, החוק שונה לחלוטין מחוק הסוכן הזר בארה"ב"
עוד נמסר בנושא כי "בעוד החוק האמריקני אינו יוצר אפקט מצנן על פעילויות של ארגונים חוץ-ממשלתיים בארה"ב - הממשל האמריקני מודאג מכך שהוא יוצר אפקט מצנן על ארגונים חוץ-ממשלתיים בישראל, וזאת כאשר אנו בוחנים את טיוטת החוק הישראלית".
בהודעה השנייה מדווחת שגרירות ארה"ב על פגישתו של שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, עם שרת המשפטים איילת שקד. בהודעה נכתב כי "בין הנושאים שנידונו היה טיוטת חוק העמותות של ממשלת ישראל, שיחייב ארגונים חוץ-ממשלתיים בישראל שמקבלים את רוב המימון שלהם מממשלות זרות להיות מסומנים ככאלה. השגריר שפירו ביקש עוד מידע על טיוטת החוק מהשרה וציין שהממשל האמריקני מודאג מכך".
השגריר שפירו הדגיש כי "ישראל היא דמוקרטיה חזקה ומשגשגת שנותנת קול משמעותי לכל נקודות המבט, ומקדמת חברה אזרחית שקופה ומצליחה. הוא הציג את עמדת ארה"ב שחברה אזרחית כזאת היא אלמנט הכרחי לבריאותה של הדמוקרטיה הישראלית, וממשלות צריכות להגן על חופש ביטוי והתנגדות בדרכי שלום וליצור אווירה שבה הקולות יכולים להישמע". השגריר שפירו ושרת המשפטים שקד הסכימו להמשיך את הדיאלוג ביניהם.
בתגובה לדברים אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי "רק אתמול פורסם שארגון 'בצלם' קיבל מענק מהקרן האירופית שמטרתו להיאבק בחוק השקיפות שאני מובילה באתמלה שאינו דמוקרטי. זכותו של כל ארגון ישראלי להתנגד לכל חקיקה אך תמוהה בעיניי העובדה שממשלות זרות שולחות את זרוען הארוכה אל תהליך חקיקה פנימי. אתמול אף פגשתי את שגריר ארצות הברית. שמחתי מאוד לפגוש את השגריר, והתרשמתי כי התעניינות הממשל האמריקני וחששם כן. אולם אין מה לדאוג, מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה וחיונית וככזו, אין צורך בהתערבות של מדינות אחרות בחקיקה פנימית ישראלית. דלתנו תמיד פתוחה לדיאלוג עם חברים".
לפני כשבועיים אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק השקיפות (המכונה גם חוק העמותות) של שרת המשפטים שקד, ולפיו תתבצע שקיפות מוגברת אחר עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מגיע מתרומות של ישויות מדיניות זרות. שקד אמרה לאחר אישור החוק: "הוא יסייע בהגנה על חיילי צה"ל ועל כל מי שהדמוקרטיה היא נשמת אפו".
חוק העמותות קובע כי עמותות שיותר ממחצית מימונן מגיע ממדינות זרות יחויבו לציין זאת בפרסומים ובדו"חות המפורסמים לציבור. כמו כן הן יחויבו לציין בכל פנייה לנבחר או לעובד ציבור - וכן בדיונים בעלי אופי ציבורי - כי הן מקבלות מימון זר ואף לציין את שמות הישויות המדיניות שתרמו לאותה עמותה בשנים הרלוונטיות. עוד דורשת ההצעה כי בדומה לכללים החלים על לוביסטים, נציגיה של עמותה שעיקר מימונה מישויות מדיניות זרות השוהים בכנסת יחויבו לענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמותיהם ושם העמותה שהם מייצגים. עמותות אשר יפרו את אחד מסעיפי החוק ייקנסו ב-29,200 שקל.
במאמר מערכת נחרץ בעיתון "וושינגטון פוסט" האמריקני לפני כשבוע, תחת הכותרת "סכנה לדמוקרטיה הישראלית", נכתב כי "החוק נועד לעשות דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם. ההצעה משקפת סוג של טקטיקה שאותה נוקטות רוסיה וסין כדי לרמוס חילוקי דעות, ואלו לא הערכים המרכזיים של ישראל כמדינה דמוקרטית".
לפנייה לכתב/ת 
