כוכב נופל: כך בישר לנו דיוויד בואי על מותו
"אני יודע שמשהו לא בסדר", הצהיר דיוויד בואי באחד משירי "Blackstar". בקליפ המלווה הוא כבר התפתל במיטת חוליו - רגע לפני שפסע לתוך ארון חשוך וסגר את הדלתות. אלבום הפרידה של הכוכב הנצחי היה שזור בטקסטים אפלים, רמזים ודימויים שבישרו את מותו, ואנחנו לא ידענו. עד עכשיו
טוני ויסקונטי, המפיק ושותפו הותיק של בואי, אישר שעות ספורות לאחר מות חברו הטוב, את חשדותיהם של מעריציו האדוקים. "Blackstar" הוא אכן אלבום פרידה. הוא מיועד להיות כזה, הוא נכתב ככזה. הרמזים, כמובן, לא חסרים. בואי אמנם הסתיר היטב את דבר מלחמתו במחלת הסרטן עד רגעיו האחרונים, אך סיפק למאזינים רמזים עבים - שורות שמקבלות היום את הפרשנות הנכונה והמדויקת ביותר שלהן.
נפרדים מדיוויד בואי:
דיוויד בואי הלך לעולמו
פרידה: הביטו למעלה, בואי שב לגן עדן
מ"המבוך" ועד "זולנר": בואי של הקולנוע
העולם נפרד: "גאון שנפל מהשמיים"
להפוך דף עם זיגי: ספרים בהשראתו
על "Blackstar", אלבומו האחרון של בואי
רק תסתכלו ב-"Lazarus", השיר השלישי באלבום שגם הופיע במחזמר החדש של בואי בעל אותו שם. כשבואי פתח בשורות כמו "הסתכלו למעלה, אני בגן עדן, יש לי צלקות שלא ניתן לראות" זו לא מטאפורה. הוא כנראה התכוון לכך, פשוטו כמשמעו. גם הקליפים הסוריאליסטים שמלווים את שירי האלבום החדש מתגלים כעת כנושאי מסר. מוטיב חוזר של גולגולות, ואימג' של בואי במיטת בית חולים. בהמשך, הוא ייעלם אל תוך ארון חשוך. מצמרר כשחושבים כמה זה היה לפנינו. וכמה לא שמנו לב.
מיטות חולי וארון חשוך. הקליפ ל-"Lazarus"
ופתאום הכל מובן. הצורך להקליט את האלבום בלא יותר משלושה סשנים, שהתפרשו על פני שלושה חודשים בתחילת השנה שעברה. מועד יציאת האלבום, דווקא ביום הולדתו של המוזיקאי (על אף שגם "Where Are We Now?", סינגל החזרה שלו מלפני שנתיים, יצא גם כן ב-8 בינואר) היה מעט תמוה, יש להודות. פחות משנתיים לאחר קודמו, שיצא אחרי עשור שלם של שתיקה. גם ההחלטה שלא לצאת לסיבוב הופעות, שהתקבלה כבר עם צאת האלבום הקודם, מקבלת הסבר סופסוף.
הכוכב השחור שמעטר את עטיפתו סימן את הפעם הראשונה בקריירה של בואי בה לא הופיע על קאבר תקליט שהוציא. "לזרוס", כשם השיר, הוא שמה של דמות תנ"כית שהושבה מן המתים על ידי ישו, ארבעה ימים לאחר שמתה. הנרטיב הנלווה בדרך כלל לשם זה בא לתאר את כוחו של ישו, אל מול הכוח הגדול ביותר שעומד מול האנושות - המוות. בתרבות הפופולארית ובמדע, שימוש ב"לזרוס" מתאר את החזרה לחיים.
אין ספק שבואי הרהר לא מעט בתקופה האחרונה אודות מותו, והבין שאם הוא לא יכול למנוע אותו - הוא לפחות יכול לנתב אותו ליצירה. זו, ככל הנראה, שימשה כשירת ברבור והזדמנות עבורו (ועבורנו) לעכל אותה. לא שבואי נמנע מהעיסוק במוות ובהיתכנותו לפני כן. הוא עשה זאת לאסטרונאוט של "Space Oddity". גם זיגי סטארדאסט, ובכן, לא מת בשיבה טובה. אבל מעולם לא עשה זאת בואי באופן מפורש כל כך.
רק שבעה שירים יש ב"כוכב שחור". רובם ככולם עוסקים בדרך זו או אחרת במוות. בואי מציג אותו בפנינו כבר בשניותיו הראשונות, לא נותן רגע לתהות. הרצועה ראשונה מתחילה בהוצאה להורג ("On the day of execution / Only women kneel and smile"). מיד אחר כך אנחנו נלקחים אל מעבר לקבר, שם רוח רפאים מפילה טלפון סלולרי מגן עדן אל כדור הארץ. "Sue (Or in a Season of Crime)", גם היא בלדת רצח מפורשת, מכילה שורות כמו "I brought you home, I just said home".
סוריאליזם נושא מסר. הקליפ ל-"Blackstar"
הוא מסתיים בחדשות (רעות?) מעוטרות פרחים, ובתיאור נעליו של מלאך המוות - זה שבעת ההקלטות כבר המתין לבואי, המתין בכבוד לזמן הנכון ואפשר לו לסיים את המלאכה. "I can't give everything away", שר האיש האיש שנפל מכוכב אחר בסיום. הוא באמת לא יכול לגלות לנו הכל. את השאר נתבקשנו להבין בעצמנו. והוא עזר לנו לא מעט - יש להודות - עכשיו, כשאנחנו קוראים שוב שורות כמו "רואה יותר אך מרגיש פחות", או את השורה האיומה "I know something is very wrong".
"הוא יצר את 'Blackstar' עבורנו, כמתנת פרידה", ספד ויסקונטי לחברו. "ידעתי במשך שנה שזה הולך להיות כך. למרות זאת, לא הייתי מוכן. הוא תמיד עשה מה שהוא רוצה לעשות, והוא רצה לעשות זאת בדרכו ובצורה הטובה ביותר. הוא היה אדם יוצא מן הכלל. מלא אהבה וחיים. הוא לנצח יישאר איתנו. יהיה זה הולם לבכות עכשיו, כי מותו לא היה שונה מחייו - עבודת אמנות".
