מטופלים בסרטן - האם ומתי אפשר לתבוע?
הרופאים בישראל מקצועיים ומסורים, אבל גם הם טועים לפעמים באבחון או בטיפול לקוי. פיצוי עשוי לתת אפשרות כלכלית להתמודד עם הטיפול
רבקה (שם בדוי) התבשרה שהיא חולה בסרטן השד. מעבר לחדשות הקשות על הצורך בטיפולים, ההשלכות, הסיכונים ומרוץ החיים שנעצר ברגע אחד, היא הבינה שאובחנה בשלב מתקדם של המחלה (המונח הוא STAGE III), עם מעורבות של בלוטות הלימפה וחשד לגרורות נוספות. כמה ימים לאחר מכן חלחלה בה ההבנה שהסימנים היו שם הרבה לפני כן, וכי רופאת משפחה שאמרה לה לפני כשנה שהגוש שגילתה אינו סרטני כיוון שהממוגרפיה תקינה, ולכן גם לא שלחה אותה לביצוע ביופסיה, למעשה כשלה בעבודתה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה
- תבע את חמותו: "תחזירי לי 3.15 מיליון שקל"
- ערך הדירה עלה? הגרושה תבעה לקבל אותה
- אי שליטה בסוגרים? הקץ לעוקץ הסיעודיים
בגלל התנהלות זו צריכה רבקה צריכה להתמודד כיום עם סרטן בשלבים מתקדמים, דבר המחייב טיפול אגרסיבי יותר, ומפחית את סיכויי ההחלמה מהמחלה באופן משמעותי. סיפורה הוא סיפורם של מטופלים רבים שמערכת הבריאות התרשלה כלפיהם. היא כמובן לא אחראית לעצם התרחשותו של הסרטן, אבל לפעמים יש לה חלק באחריות להחמרה, לפגיעה באיכות חייו של המטופל ובסיכויים להחלים ולהאריך את חייו.
כלומר, ישנם מקרי מוות שנבעו מאיחור באבחון של רופאים, אי ביצוע בדיקות אבחון בשל עלותן (כגון MRI ואף CT תחת חומר ניגוד), רשלנות בביצוע מעקב או מתן טיפול לאחר האבחון, ועד רשלנות במניעת החמרה, מעקב לקוי בקופ"ח, אי ביצוע הפניה למומחה הרלוונטי ועוד.
לרוב, באמצעות מעקב תקין ניתן וצריך לאבחן סרטן בשלבים ראשוניים. על מנת לקבוע אם גורם כלשהו התרשל, יש לבחון את מכלול הנתונים של המקרה, גורמי הסיכון של המטופל, תלונותיו הספציפיות, התסמינים ו"נורות האזהרה", אם היו כאלה.
לדוגמה, מחלות הקולטיס והקרוהן מגבירות את הסיכון באחוזים גבוהים, לחלות בעתיד בסרטן המעי הגס. המשמעות היא כי מעבר לטיפול במחלתם, אנשים החולים במחלות אלו מחויבים להיות במעקב סדיר לשם אבחון מחלת הסרטן. כך במקרה של אישה בת 35, שרופאיה במחלקת הגסטרו לא עמדו על הצורך בביצוע קולנוסקופיה אחת לשנה, וזאת על אף היותה חולה בקוליטיס יותר מעשור. כאשר כבר החלו להופיע סימנים של דימום במערכת העיקול, בוצעה הבדיקה והתגלה סרטן מתקדם במעי הגס.
כשנה לאחר האבחון הלכה האישה לעולמה, והותירה אחריה בעל ושני ילדים. אבחון וטיפול מוקדם יותר היו משנים את התוצאה. בית החולים נתבע וגם שילם פיצוי במסגרת בהליכי פשרה.
אם יש "תחושת בטן" – לכו לבדוק
עם זאת, לא בכל מקרה שבו סרטן אובחן בשלב מתקדם מדובר ברשלנות רפואית. השאלה היא אם הייתה חריגה מסטנדרט רפואי סביר. לדוגמה, אם הרופא המטפל כשל באבחון גורמי הסיכון שחייבו ביצוע בדיקות נרחבות, כגון מחלות רקע והיסטוריה משפחתית. או במקרה שרופא לא פענח נכון תוצאות של בדיקות דם, לא שלח לבדיקות מתאימות במועד, לא ביצע פענוח מדויק של בדיקות הדמיה, לא נתן את הדעת לתלונות ספציפיות של מטופל וכו'.
בעניין תיק מסוים (ת"א 6410/04) פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי רופאי קופ"ח התרשלו באבחון נגע ברגלה של המנוחה כנגע מלנומה. המטופלת התלוננה במשך כשמונה חודשים על נגע בכף רגלה אבל הטיפולים שקיבלה כללו בעיקרם טיפול משחתי.
אף שרופא העור שטיפל בה ציין כי יש לבצע בדיקה בכדי לשלול שמדובר נגע ממאיר, בפועל האישה לא נשלחה לביופסיה או הסרה של הנגע. רק בחלוף שמונה חודשים היא הופנתה לטיפול אונקולוגי במלנומה, אך זה כבר היה מאוחר מדי. כחצי שנה לאחר מכן האישה נפטרה, כתוצאה מהתפשטות הגרורות בגופה.
בית המשפט קבע שאילו הסרטן היה מאובחן שמונה חודשים קודם לכן, ניתן היה למנוע את פטירתה בסיכוי של 25%. בגין נזק שנגרם לה, המוגדר בעגה המשפטית כ"פגיעה בסיכויי ההחלמה", נפסק לעזבונה פיצוי בסך של כ-500 אלף שקל.
מי שחש שמחלתו יכולה הייתה להיות מאובחנת בטרם עת, עוד בשלביה הראשונים, ומי שחש כי הטיפול או המעקב לאחר אבחון הסרטן לא נעשה בצורה מיטבית, כדאי שיבדוק האם תחושת הבטן שלו נכונה. אמנם תביעה לא תוכל לשנות את התוצאה, אבל תבטיח צדק אישי ואפשרות כלכלית להתמודד עם המחלה.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אייל בן ישי
עוסק ברשלנות רפואית
לפנייה לכתב/ת 
