ערבים וחרדיות בהיי-טק: "אחוז זעום ממאות אלפי עובדים"
רק 200 אקדמיים ערבים השתלבו אשתקד בחברות היי-טק - הישג שנחשב לשיא שנתי. עם זאת, שיעור העובדים הערבים בענף עומד על 3% בלבד. במקביל, שיעור הנשים החרדיות בענף מוערך בכ-3,500, מתוך 5,500 עובדים חרדים. חוקרת באולפן ynet: "זה פיפס מתוך 300 אלף עובדי ההיי טק בישראל, אבל זו רק ההתחלה". צפו
מעל 200 אקדמיים מהמגזר הערבי שולבו בחברות היי-טק במהלך שנת 2015, בסיועו של ארגון צופן. כך עולה מדיווח שפרסם השבוע הארגון, שהוקם על ידי יזמים יהודים וערבים ופועל לשילוב החברה הערבית בישראל בענף ההיי-טק. עם זאת, שיעורי התעסוקה של בני המגזר בענף עדין נמוכים ומוערכים בכ-3%.
על פי נתוני הארגון, מאז הקמתו בשנת 2008 הוא סייע בשילוב של מעל ל-750 עובדים ועובדות מהמגזר הערבי בעבודה בחברות היי-טק. מטרת הארגון היא להגדיל את אחוז העברבים המועסקים בענף לכ-10% בשנת 2025. "אנו רואים בשנת 2015 שנת מפנה, בה תעשיית ההייטק מחפשת את הדרכים לגיוס אקדמאים ערבים", מסר פז הירשמן, מנכ"ל משותף של צופן.
בין פעילי הארגון כלולים דדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית וכיום שותף מנהל בקרן הצמיחה Eucalyptus, וזיאד חנא, סמנכ"ל פיתוח בחברת Cadence Design Systems העולמית. השניים התנדבו ולעמוד בראש "מועצה ציבורית" שתקדם את סוגית שילוב ערבים בהיי-טק והבאת החברות לישובים הערבים.
"הצמיחה המתמדת במספר המובילים והמועסקים בהיי-טק ומגוון הפעילויות בקהילה הערבית הוכיחה לכל הספקנים שזה אפשרי, אפשר גם לייצר היי-טק בעיר ערבית דוגמת ההצלחה הגדולה בנצרת", מסר חנא. לדברי פרלמוטר, "צריך לברך על כך שרואים יותר ערבים בהיי-טק, ועדיין יש לזכור שבכל רגע נתון חסרים כ-5,000 עובדים בענף, ומצד שני הערבים מהווים רק 3% מהמועסקים בו".
אינטל או סיסקו - דוגמה מצויינת לאינטרגציה
בתוך כך, מחקר שנערך בידי גוון צרויה ופרופ' אביעד רז מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, בדק את סוגיית העסקתן של נשים חרדיות בחברות מבודלות, המתאימות עצמן לחברה החרדית, ומנגד בחברות חילוניות רגילות.
צרויה סיפרה בראיון לאולפן ynet, סיפרה כי נשים חרדיות העובדות בהיי-טק מעדיפות בתחילת דרכן לעבוד בחברות מבודלות, שם נוח להן יותר מבחינת סביבת עבודה או קרבה לבתיהן, אולם לאחר שהן צוברות ניסיון ועוברות לחברות חילוניות הן יכולות ליהנות משכר גבוה יותר.
"חברות כמו אינטל או סיסקו הן דוגמא מצויינת של איך שעושים הגוונה ויוצרים אינטגרציה", אמרה צרויה, "סיסקו או אינטל עושות התאמות תרבותיות – מטבח כשר למהדרין, ישיבה בנפרד מגברים, ויש שם מודל של וין וין – החברה זוכה לכוח אדם מאד איכותי – נשים מסורות ונבונות, מחויבות למטרה, שלא ילכו להפסקת סיגריה של שעה. מצד שני הנשים החרדיות זוכות לשכר מאד גבוה, ויש כאן קירוב לבבות, הן נכנסות לחברה הכללית וכולם זוכים מזה".
צרויה הוסיפה, כי הכניסה של נשים חרדיות לעולם ההיי טק החלה בעיקר בעשור האחרון. לדבריה, כיום עובדות בהיי טק כ-3,500 נשים חרדיות, מתוך סך של 5,500 עובדים חרדים. "זה פיפס מתוך 300 אלף עובדי ההיי טק בישראל, אבל זו רק ההתחלה", סיכמה.
לפנייה לכתב/ת 
