תביעת הפיטורים של "הטרוריסט" מהקונסוליה
ערבי ישראלי שהועסק בנציגות האמריקנית בי-ם פוטר כשהתברר שבעבר היה חבר בארגון טרור. הוא החליט לפנות לבית המשפט ולתבוע את ארה"ב
הקונסוליה האמריקנית בירושלים(צילום: עטא עוויסאת, ידיעות אחרונות)
בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגישה הקונסוליה האמריקנית בארץ בנוגע לתביעת פיצויים שהגיש אחד מעובדיה, ערבי-ישראלי, שפוטר כשהתגלה שבעבר היה "חבר בארגון טרור". בתחילה קיבל בית הדין האזורי את תביעתו להלנת פיצויים, אולם בית הדין הארצי הפך את ההחלטה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- האישה הזהירה: "טייס דיכאוני" במטוס נתניהו
- הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה
- מטופלים בסרטן - האם ומתי אפשר לתבוע?
- ביקשה מקלט בישראל: המאפיה רודפת אחריי
החל מ-2007 הועסק אנדריא בחבח בקונסוליה האמריקנית בירושלים כעובד של ארצות הברית, ומסוף 2009 עבד כמנהל משרד במחלקת INL (International Narcotics and Law Enforcement Affairs), שמעורבת בנושאים רגישים מבחינה פוליטית וביטחונית, ובהם פרויקט סיוע לרשות הפלסטינית בבניית תשתית למערכות הביטחון והמשפט.
שפת אם
שופטת נגד תובע: "גם בית הדין דובר גרמנית"
עו"ד נעמי לנדאו
ישראלי שחזר משנתיים בחו"ל תבע לא לשלם ביטוח לאומי בטענה שניסה להגר לגרמניה. אלא שהשופטת ידעה לקרוא את המסמכים בשפת המקור
במסגרת תפקידו הוא סיפק ייעוץ בענייני ביטחון ופוליטיקה של הרשות הפלסטינית. עבודתו הייתה כרוכה בתיאום עם גורמים פלסטיניים בכל הדרגים וגורמים ממשלתיים ישראליים, והייתה לו גישה רחבה למידע רגיש.
אלא שבתחילת 2012 הגיע למחלקת הביטחון של הקונסוליה מידע שלפיו כשהיה סטודנט היה בחבח חבר בארגון טרור, ולא גילה זאת למחלקת הביטחון, אף על פי שנשאל על כך כמה פעמים. באפריל 2013, לאחר שהמידע נבדק, ביטלה מחלקת הביטחון של הקונסוליה את הסיווג הביטחוני שלו והמליצה להנהלת הקונסוליה לפטרו בשל היותו איום ביטחוני לארה"ב.
במאי הוא זומן לשימוע מול מחלקת כוח האדם, ולאחר מכן פוטר. עם פיטוריו שולמו לו הזכויות הסוציאליות המגיעות לו, כולל פיצויי פיטורים.
בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים דרש בחבח פיצויי הלנה בגין איחור של חודשיים בתשלום פיצויי הפיטורים, וכן פיצוי על פגיעה בשמו הטוב. ארה"ב ביקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה שיש לה חסינות מפניה, שכן הפיטורים מהווים אקט שלטוני של מדינה זרה שנבע משיקולים ביטחוניים ומקצועיים.
אבל בית הדין האזורי דחה הבקשה של ארה"ב, וקבע כי חוק החסינות מסייג את חסינות המדינה הזרה לגבי תביעה שעוסקות ביחסי עבודה.
על החלטה זו הגישה ארה"ב ערעור בבית הדין הארצי לעבודה, בטענה שפרשנות בית הדין האזורי נגדה את המשפט הבינלאומי, שלפיו לבית משפט מקומי אין סמכות להתערב בשיקול הדעת של מדינה זרה ביחס לפיטורי עובד המפעיל סמכויות שלטוניות, ופיטורים מסיבות ביטחוניות.
היועץ המשפטי לממשלה, שצורף להליך בשל רגישות העניין, תמך בעמדת ארה"ב. לשיטתו, למדינה זרה יש חסינות במקרה של שקילת שיקולים ביטחוניים, גם אם מדובר ביחסי עבודה.
נשיא בית הדין הארצי יגאל פליטמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה והשופט משה טוינה קיבלו את הערעור של האמריקנים. השופטת דוידוב-מוטולה, שכתבה את פסק הדין, התעמקה בסוגית "חסינות הריבון הזר" ולבסוף השתכנעה שכשמדובר בתפקיד שמסתיים משיקולי ביטחון לאומי, יש למערערת חסינות מפני התדיינות משפטית בישראל.
בנוגע לתביעות לשון הרע ופגיעה בשם הטוב, הוסיפה השופטת, ישנה הסכמה בינלאומית רחבה שלפיה אין הצדקה להסיר בגינן את חסינות הריבון הזר.
בתוך כך הזכירה השופטת כי לבחבח שולמו פיצויי פיטורים מלאים, ותביעתו אינה מתייחסת לזכויות סוציאליות אלא לפיצוי מכוח עילות החורגות מחוקי העבודה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערת: עו"ד גיל אפרתי, עו"ד יעקב קול
- ב"כ המשיב: עו"ד קאזם כיוואן
- ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד דנה מנחה
- עו"ד עובדיה ששון עוסק בדיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
