"הסיבה לפערים - השקעה בסקטורים חזקים פוליטית"
בעקבות פרסום הנתונים החמורים מדוח ה-OECD, בדקנו עם כלכלנים בכירים מהן הסיבות לפערים הגדולים. לדברי פרופ' דן בן דוד, " אנחנו לא משקיעים בתשתיות שעוזרות לכלל האוכלוסייה, אלא משקיעים בסקטורים עם כוח פוליטי רב. הפערים הם גדולים יותר ממה שחושבים". ד"ר יעקב שיינין סבור כי "צמצום אי השוויון יכול להיעשות רק בהאצת השקעות"
"אנחנו לא משקיעים בתשתיות שעוזרות לכלל האוכלוסייה, אלא משקיעים בדברים אחרים שעוזרים לסקטורים עם הרבה כוח פוליטי". כך מסביר את הסיבות לנתוני ה-OECD פרופ' דן בן דוד, מומחה לכלכלה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומייסד מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי. "התמונה הזו לא מחמיאה למדינת ישראל ואנחנו לא רוצים להיות בכאלה פערים", הוסיף הכלכלן ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים. זאת בהתייחס לנתוני ה-OECD לפיהם ישראל ניצבת במקום הראשון מבין מדינות הארגון בשיעורי העוני ובמקום השלישי בפערי השכר. על פי הנתונים, במדד אי השוויון בפערי השכר, ישראל ניצבת שלישית אחרי ארה"ב ומקסיקו.
"לפי החישובים של מוסד שורש", אומר פרופ' בן דוד, "ישראל עברה את ארה"ב באי השוויון. אנחנו משתמשים בנתונים מדוייקים יותר משל ה-OECD. הנתונים שלנו מבוססים של ה-Luxemburg Income Study וחישבנו אותם לפי החישוב שבו ישראל מחשבת את המשפחות כאן. לפי נתונים אלה, אי השוויון בהכנסה הפנויה גבוה יותר בישראל מאשר בשאר העולם המפותח. ישראל עברה את ארה"ב גם אם מחסירים את הערבים והחרדים. הפערים בישראל הם הרבה יותר רחבי היקף ממה שאנחנו חושבים. זה לא רק בגלל ערבים וחרדים ולא רק בגלל טייקונים שבורחים (פותחים פער - מ.י) מכל השאר או בגלל שאנחנו משאירים את העניים למטה. יש פה פערים בין ישראלים וכמעט כל עשירון בורח מהעשירון שמתחתיו".
בן דוד מוסיף עוד כי עומקו של אי השוויון בישראל בא לידי ביטוי גם כשמתמקדים במעמד הביניים. "זו בעיקר בעיה של תשתית", הוא אומר, "כלומר, בתי ספר, החינוך שהילדים מקבלים פה והפערים בתוך החינוך בישראל. הפערים בהישגים בלימודים הם מהגבוהים ביותר בעולם המערבי בתחומי הידע הבסיסיים, אז זה לא מפתיע שאחר כך זה בא לידי ביטוי גם בפערים בהכנסות".
לפי נתוני מוסד שורש, אי השוויון במקצועות הליבה הוא הגבוה ביותר בעולם. לפי הנתונים, הכבישים בישראל הם מהצפופים ביותר ב-OECD. "ב-1970 הצפיפות על הכבישים היתה זהה למדינות הקטנות באירופה", אומר בן דוד, "והיום היא פי שלוש. זה מאוד משפיע על אי השוויון. מספר הקילומטרים לנסיעה ברכבות בישראל הוא רק חלק זעיר מהרמה האירופית. הרכבת אמורה לקרב בין אנשים למקומות העבודה. אם הכבישים פקוקים, אתה לא מגיע למקומות העבודה".
"חייבים לשנות את ההעדפות הלאומיות"
איך ישראל הגיעה להיות המדינה עם שיעור העוני הגבוה בין מדינות ה-OECD? לדברי בן דוד, "יש מדינות עניות מישראל, אבל יש לנו שיעור עניים גבוה יחסית למדינות המפותחות. הסיבה היא שאנחנו לא משקיעים בתשתיות שעוזרות לכלל האוכלוסיה, אלא משקיעים בדברים אחרים שעוזרים לסקטורים עם הרבה כוח פוליטי. זה תהליך של עשרות שנים. מבין 25 מדינות OECD ישראל במקום ה-24 בהישגים הלימודיים בתחומי הליבה. מבחינת יכולת לפתור בעיות, תלמידי ישראל נמצאים בתחתית, אז לא פלא שהילדים האלה, אם אף אחד לא השקיע בהם, גדלים בהמשך להיות עניים. אנחנו חייבים להתעשת ולשנות את ההעדפות הלאומיות".
מקור: מוסד שורש
בן דוד מציין כי מדובר בכשל שוק. "המדינה צריכה להתערב ולתת יותר משאבים דווקא איפה שיש ילדים להורים לא משכילים. אני מדבר על רפורמה במערכת החינוך, משהו שאף פעם לא היה כאן. רפורמה לגבי מה ללמוד, איך בוחרים את המורים ואיך מתגמלים אותם. אנחנו עוסקים בסימפטומים במקום בבעיות השורש של מדינת ישראל".
לדברי שיינין, "נתוני ה-OECD הם נתונים שאנחנו כבר יודעים. התמונה הזו לא בדיוק מחמיאה למדינת ישראל, שהיתה פעם מדינה סוציאליסטית. אנחנו צריכים להתייחס לנתונים בזהירות כי אצלנו הכלכלה השחורה היא כנראה די גבוהה יחסית לאירופה ולכן, כשמודדים את העוני ואת ההכנסה, צריך לדעת שיש גם כל מיני הכנסות שאף אחד לא מצהיר עליהן. האומדנים הם ש-20 ומשהו אחוז מהכלכלה היא כלכלה שחורה, שזה יותר מהמדינות האירופיות ב-OECD. צריך להביא את זה בחשבון".
שיינין הוסיף כי נתוני ה-OECD בעניין פערי השכר ואי השוויון הם "דבר לא טוב. אנחנו לא רוצים להיות בכאלה פערים בישראל וזו גם המטרה של כולם להקטין את אי השוויון. השאלה היא איך מקטינים אותו. האם מגדילים את המסים? אף אחד לא מעוניין בזה וגם לא הממשלה. בתור כלכלן אני לא חושב שהייתי רוצה להקטין את אי השוויון על ידי הטלת מסים נוספים, אלא הייתי רוצה להקטין את אי השוויון על ידי זה שהשכר בשכבות החלשות יהיה הרבה יותר גבוה".
לדבריו, הגדלת השכר לשכבות החלשות תעשה רק אם התפוקה של אותן שכבות חלשות תגדל. "למה הם לא מייצרים יותר?", הוא אומר, "לא בגלל שהם פחות מוכשרים מבארה"ב ובאירופה, אלא בגלל שאין לנו מספיק השקעות במכונות ובציוד. אנחנו עם ציוד פרימיטיבי יותר ממה שמקובל בעולם המערבי. לכן הפתרון של המשק הישראלי הוא להאיץ את ההשקעות וכך נקבל תוצר יותר גבוה לעובד ובעקבות זאת השכר יהיה יותר גבוה וכך נוכל לצמצם את אי השוויון. יש מחקר של מרכז טאוב, שהראה שהתוצר לשעת עבודה בישראל נמוך בעשרים וכמה אחוז בהשוואה לתוצר לשעת עבודה במדינות ה-OECD. אם נצליח להעלות את התוצר שלנו לשעת עבודה, נוכל להעלות את השכר לשעת עבודה וכך לצמצם את הפערים".
לפנייה לכתב/ת 
