רגע לפני הסרת הסנקציות, איראן השפילה את ארה"ב, ואותתה: "לא ניכנע"
פרסום תמונות החיילים האמריקנים על הברכיים עם ידיים על הראש ימים ספורים לפני הסרת הסנקציות הוא חלק ממשחק כוח פנים-איראני בין רוחאני המתון לחמינאי הנצי. לאחר שוושינגטון שתקה על ניסוי טילים לפני כשבועיים היום היא הודתה לטהרן. טראמפ מחכך ידיים מהצד ובישראל עוקבים בדאגה
מעצר ספינות הסיור של צי ארה"ב במפרץ הפרסי, וההשפלה של מלחיהן אתמול (ד'), היו אירוע זניח מנקודת ראות צבאית. בסך הכול נראה שמישהו לא השגיח בספינות, חצה את המים הטריטוריאליים, והאיראנים הגיבו - ומהר. אבל לאירוע הקטן הזה, שהסתיים לכאורה בלא כלום, יש משמעויות פוליטיות שחשוב מאוד לברר אותן ולהיות ערים להן. במיוחד בישראל.
ראשית, האופן שבו הגיבה וושינגטון מעיד שברק אובמה והממשל שלו לא ייתנו לשום דבר לקלקל להם את יישום הסכם הגרעין עם איראן. ההסכם אמור להגיע בעוד כמה ימים לנקודה קריטית שבה הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א) תודיע שאיראן עמדה בכל התנאים הבסיסיים שהציבו לה המעצמות, ולכן אפשר להסיר מעליה את הסנקציות שהמערב הטיל עליה בזמנו בשל סירובה להפסיק את העשרת האורניום וחתירתה לפצצה גרעינית.
אין דבר שישרת טוב יותר את האינטרס הלאומי האיראני מאשר ההסרה שלהן. הסנקציות גרמו למצב הכלכלי הקשה שבו היא נמצאת, שמחמיר מפני שגם מעט הנפט שהיא מוכרת ירד בשוק העולמי למחיר שפל חסר תקדים.
איראן זקוקה להסרת הסנקציות כמו אוויר לנשימה, ולכן סביר היה שהיא לא תעשה דבר שיחבל ביישום הסכם הגרעין וביחסים עם האמריקנים, שהם הגורם המוביל במהלכים להסרת הסנקציות. אבל ארה"ב של אובמה מתנהגת כאילו היא זאת שזקוקה להסרת הסנקציות ולא האיראנים.
עובדה: לפני כשבועיים עשו האיראנים ניסוי ירי בטילים בליסטיים שיכולים לשאת ראשי קרב גרעיניים. האיסור על עריכת ניסויים כאלה נכלל בהחלטת מועצת הביטחון שנתנה תוקף להסכם בעניין הגרעין, אבל איראן מצפצפת על האו"ם ועל המעצמות. לא רק שהיא ביצעה את הניסוי, היא גם הציגה לראווה אתר תת-קרקעי לאחסנה ושיגור של טילים בליסטיים ארוכי טווח שמסוגלים לשאת ראשי קרב גרעיניים.
זו הייתה הפרה – גם אם לא בוטה – של החלטת האו"ם. ממשל אובמה כבר הכין רשימה של סנקציות, אולם הנשיא בכבודו ובעצמו הורה לאנשי המועצה לביטחון לאומי, למחלקת המדינה ולפנטגון להפסיק את ההליך לבל יבולע חלילה להסכם הגרעין. זה כשלעצמו סימן לא טוב עבורנו, שמשמעו שארה"ב תתעלם מהפרות הסכם הגרעין האיראני אם לא יהיו גסות מדי.
זה בכלל מאבק פנים-איראני
בחזרה לאירוע במפרץ הפרסי. בעוד כשלושה שבועות יצוין עוד אירוע רב משמעות: הבחירות לפרלמנט (המג'ליס) באיראן. אז יתברר אם המחנה הפרגמטי-מתון במשטר האייתוללות בהנהגת הנשיא רוחאני יתגבר את כוחו, או שהמחנה הרדיקלי-שמרני בהנהגת המנהיג העליון עלי חמינאי ומשמרות המהפכה הוא שינצח.
במחנה של חמינאי ומשמרות המהפכה רואים בהסכם הגרעין מזימה אמריקנית לפורר את משטר האייתוללות מבפנים באמצעות החדרת תרבות המערב והידוק היחסים עם התרבות האמריקנית, שערכיה מנוגדים לערכי המהפכה החומייניסטית. חמינאי רואה בהסכם הגרעין מהלך חתרני ומזימה מובהקת של המערב שיש לסכלה.
משמרות המהפכה לא רוצים שהנשיא רוחאני יגזול מהם את המונופול על הכלכלה באיראן, שכעת הם הגורם הדומיננטי בה. כשאיראן פתוחה לעולם, ובעיקר למערב, יוכלו יזמים פרטיים וזרים לעשות מה שכיום נשלט על ידי משמרות המהפכה.
לכן, גם הנשיא חמינאי וגם משמרות המהפכה יעשו הכול כדי להראות לאמריקנים שאיראן לא הייתה ולא תהיה בכיסם, אלא שהיא אויבת של מה שארה"ב מייצגת ושל התרבות הנוצרית המתנשאת. מצד שני הם רוצים בהסרת הסנקציות, מפני שאם המצב הכלכלי באיראן יחמיר נשקפת סכנה לשרידותם בשלטון. לכן הם לא יפריעו למתקפת החיוכים של רוחאני ושר החוץ שלו זריף, אבל גם לא יחמיצו שום הזדמנות להשפיל את האמריקנים ולהראות להם שאיראן אינה נכנעת להם, ושהסכם הגרעין הוא רק כורח שהם נאלצים להכיר בו לפרק זמן קצוב.
התנצלות, חצי התנצלות
כל זה, השתקף בתקרית המלחים ובאופן שבו הסתיימה. מי שעצרו את סירות הסיור האמריקניות היו כלי שיט מהירים וקטנים של משמרות המהפכה. הם לא החמיצו את ההזדמנות לצלם את המלחים האמריקנים בתנוחות כניעה משפילות, והיה מי שדרש התנצלות מארה"ב כתנאי לשחרורם.
לעומת זאת, שר החוץ זריף היה כולו נופת צופים, כאשר עמיתו האמריקני ג'ון קרי טלפן אליו וביקש ממנו לשחרר את המלחים לאלתר. קרי, שאת שירותו הצבאי בווייטנאם עשה כקצין על ספינת סיור מהסוג שהאיראנים תפסו היום, יודע כנראה מצוין מה קרה שם, אבל הוא הודה שהייתה חדירה של הספינות האמריקניות למים הטריטוריאליים האיראניים. הודעה כזאת היא מעין התנצלות והודאה באשמה מצד ארה"ב.
בצורה כזו, קיווה קרי, כולם יצאו מרוצים, אבל המילה האחרונה בכל זאת הייתה של משמרות המהפכה. שנאתם לאמריקנים ולרוחאני גברה על כל שיקול אחר. הם הפיצו את הווידאו של המלחים האמריקנים המושפלים ושל שוביהם שמעניקים להם יחס הומני ובכך השיגו בדעת הקהל העולמית שתי ציפורים בקליפ וידאו אחד.
משמרות המהפכה גם שחררו בסוף את האמריקנים בלי שקיבלו התנצלות רשמית, ואפשר להניח שהמניע לכך היה שריפת השגרירות הסעודית שקוממה נגדם את כל העולם המוסלמי הסוני וגם חלק מהמערב.
איראן יודעת היטב לשחק את המשחק הרב-פרצופי שבאמצעותו היא מצליחה לתעתע בקהילייה הבינלאומית ובעיקר בארה"ב.
גם הטיימינג היה חשוב. האירוע התרחש לקראת נאומו השנתי של אובמה לאומה – האחרון לפני הבחירות הבאות לנשיאות – ובו הוא הציג את הסכם הגרעין עם איראן כאחד מהישגי תקופת נשיאותו.
דונלד טראמפ הרפובליקני, המתלהם וגס הרוח, מיהר לנצל את ההזדמנות והציג את התקרית במפרץ הפרסי כהוכחה לרפיסותו של אובמה והממשל שלו בזירה הבינלאומית.
עבורנו, מה שקרה אתמול, ובעיקר האופן שבו הזרם השליט במשטר האיראני התגרה באמריקנים באמצעות תמונות הווידאו, צריך להדאיג מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
