שתף קטע נבחר
 

במשפחות טובות קורים דברים רעים

כל משפחה היא סבך של שנאות ואהבות, מריבות וסודות המתחבאים מאחורי דלתות נעולות, אפילו במשפחת המלוכה. עינת ברזילי בוחנת את היחסים בתוך משפחת דויד ותוהה אם כך זה בכל משפחה

כל המשפחות האומללות אומללות כל אחת לפי דרכה, אמר לב טולסטוי. הוא בוודאי התכוון גם למשפחתו של דויד המלך. בנו האחד מתעמר בבתו, בחשכת יריעות האוהל, הבל הצמר חם, ואדי המחלה חונקים את האוויר הדחוס ממילא, את המחשבה.

 

בואי, הוא מבקש מאחותו, בואי אליי. תאכילי אותי. תנחמי. והיא, כאחות טובה, וכבת מרצה, מתייצבת ובידה קמח ללבב לביבות. אבל את הלב שלה אוכל אמנון בתיאבון. אוכל והשמן מן הלביבות מטפטף על חתימת זקנו.

 

הרצחת וגם ירשת?!

 

הוא לא אוהב אותה. הוא שונא אותה. הוא לא רוצה בה. הוא נועל את הדלת אחריה ונועל את נפשו כלפיה. והיא זועקת את זעקתם של האחים המרומים מאז ומעולם. ויזעק זעקה גדולה ומרה נכתב על עשיו כשגילה שנמכרה הבכורה, וגם תמר היפה "ותלך הלוך וזעקה" , אומר הכתוב.

 

במשפחות טובות קורים דברים רעים. שנאות ונקמה. הסתרה וכיסוי. למשפחות טובות נולדים גם ילדים בעייתיים. עם מחשבות זרות על קטל ברחובות העיר ועל נקמה.

 

שנתיים ימים עוברות בשלווה, אך מאחורי דלתות נעולות תוססים רגשות קשים. אבשלום, אחי תמר, תר אחר הזדמנות נאותה לחסל את אמנון, וזו מתרחשת בימי הגז. אבשלום מניף סכין, אבל הסכין הראשונה ננעצה בלבה של תמר ויותר לא שמענו מה עלה בגורלה.

 

אבשלום חוזר לעיר וגבו לאביו. האב והבן, לכאורה, מתכחשים זה לזה. "אני קורא לבן שלי ליצור קשר, נסדר את העניינים" אמר אביו של נשאת מלחם. אבל אז מדווחים הקריינים כי המשפחה היא זו שעזרה למחבל להסתתר.

מגנה או מסייע? (צילום: זהר שחר "ידיעות אחרונות") (צילום: זהר שחר
מגנה או מסייע?(צילום: זהר שחר "ידיעות אחרונות")
 

אין בין נשאת ואבשלום דמיון מלבד המניע: נקמה. אבל יש בין דויד המלך ומלחם האב דמיון: שניהם אבות. שניהם מתכחשים, לכאורה, אבל דואגים לגורל הבנים.

אבשלום גנב את לב העם. אמנון גנב את לבה של תמר, אבל "לב המלך על אבשלום" .

 

המלך אבל על בנו. על זה שמת ועל זה שרצח כנקמה. אבשלום בורח מן העיר, וכשהוא מתגעגע געגועיו משלחים אש בשדות, ומביאים אליו את יואב.

 

האישה החכמה מתקוע מנסה להגיע ללבו של המלך. במצוות יואב היא מספרת לו על אחים ניצים, שקטלו איש את אחיו, וכעת מבקשים הקרובים נקמה, ומי יוותר לה אם תסגיר את בנה הנותר? אבל המלך מנחש, הוא מתגעגע.

 

אבשלום הפגוע לא שוכח את התנכרות אביו, על מה שנראה היה לו מעשה צדק. הוא מתכנן את המרד, הוא צובר כעס וחיילים. הוא מכריז על מלכות בחברון ובדמיונו כבר עולה על ירושלים. דויד המלך בורח מן העיר ועם רב הולך איתו, הלוך ובכה.

 

בכל משפחה שסועה יש מישהו שעומד מן הצד ונכנס בעד הסדק שנפער בה. הפעם זה אחיתופל, אח

לאופל, לתופת. הוא שולח את אבשלום לשכב את פילגשי אביו, להופך את ההשפלה לגלויה ומוחשית, לזרוע הרס בכל, לנתץ את מרקם היחסים, ומי שלקח את בת שבע מן הגג, בנו ישכב את נשותיו על הגג.

 

תוהו ובוהו בכל. המלך ובנו, זה מול זה. והעם נחלק. סיפורי מרגלים ויועצי סתרים, ספינים תקשורתיים נרקחים בישיבות חשאיות. חושי הארכי מתחזה לנאמנו של אבשלום, אחיתופל בוגד במלך. המרד עולה כתה. כבר לא התקוממות יחיד, צבא מול צבא. בלילה הנערים אחימנעץ ויהונתן מגיעים אל המלך ומוסרים לו את תוכניתו של אבשלום, לפי עצת חושי, לתפוס את המלך בבדידותו, בחולשתו במדבר. אבל המלך עובר את הירדן. הוא וכל העם אשר איתו עד בוקר. ואת פניו מקדם ברזלי הגלעדי, במזון ובמשקה, בחסות ומחסה.

 

סוף מערכה ראשונה.

 

  • לאתר מיזם 929  - תנך כפי שלא הכרתם
  • את מיטב הפרשנויות ניתן גם לקרוא באפליקציה של המיזם
  • 929 מוציא את התנך גם לשטח : מפעיל מעל 100 קבוצות לימוד ברחבי הארץ ובכל שבוע יוצא טיול על פי סיפורי התנך

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונן שטלצר
עינת ברזילי
צילום: רונן שטלצר
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים