אנרכיזם קפיטליסטי: להתנגד למשטר ולהרוויח

הוא נולד למשפחה עניה ואת ההשכלה הרחבה שלו השיג כפועל בבית דפוס. הוא פשוט קרא את החומר. הוא היה כנראה הראשון שהשתמש במושג "אנרכיסט" כדי להגדיר את תפיסתו הפוליטית. הוא היה אנטישמי, הוא התנגד לרכוש פרטי והיה ממובילי הזרם הקואופרטיבי. זהו פייר ז'וזף פרודון (Proudhon) איש המאה ה-19. אני מגיע לפרודון האנטי קפיטליסט דווקא כחלק מסדרת הטורים על הקואו-פיטליזם - הקפיטליזם של שיתופי הפעולה.

• לטורים נוספים של ד"ר אושי שהם-קראוס
  

בטור הזה ובטורים הבאים אני רוצה להציג התפתחות היסטורית מעניינת. תחילתה באנרכיזם של פרודון, באנטי קפיטליזם ובקריאה למשטר של הדדיות. המשכה בתחילת המאה ה-20 באגודות חברתיות להלוואה הדדית של כסף שהתפתחו לבנק WIR בשוויץ, ומשם לווריאציות הפרודוניות-קפיטליסטיות-אנרכיסטיות-עסקיות (כן, הכל ביחד) של חברות ישראליות שמנסות ליצור מערכת של הלוואות הדדיות בתוך עולם האינטרנט ולארגן אנרכיה אקטיבית דיגיטלית קפיטליסטית. נתחיל.

איך מגיעים מאנרכיזם קומוניסטי לקפיטליזם של שיתופים

מקורו של המושג "אנרכיזם" ביוונית אתיקה. המילון האטימולוגי (שמתאר את השתלשלות המשמעות של המילים) מספר לנו ש-an פירושו "ללא" ואילו Arkhos (ארכוס) הוא שליט. מכאן, אנרכיזם היא חברה ללא שליט או ללא שלטון. חברה שמאורגנת אחרת. המושג "אנרכיזם" מתפתח למקומות רבים מאוד במהלך מאות השנים האחרונות ומופיע בצורות מגוונים בצורה מפתיעה: החל ממהפכנים מתנגדי הצאר ברוסיה של המאה ה-19 ועד לאמריקאים מהימין הקפיטליסטי של המאה ה-21.

בדרך כלל כשאנחנו מדמיינים אנרכיסטים (לפחות בדמיון שלי), אנחנו רואים אנשים בדמות תלמידיו של האנרכיסט הרוסי בן המאה ה-19 מיכאיל בקונין. אלה אנשים שרוצים להפיל את השלטון הקיים בכל האמצעים שיש. הם מהפכנים ומתנגדים לרכוש הפרטי. אבל האנרכיזם הולך ומתגלגל לכיוונים מפתיעים.

מארי רוטבארד (Murray Rothbard) הכלכלן הפילוסוף בן המאה ה-20 הוא אנרכיסט אדוק. מבחינתו המדינה היא הרוצחת והגנבת מספר אחת בתולדות האנושות. רוב המתים בתולדות האנושות היו אנשים פשוטים שגויסו בידי מדינות להילחם אחת בשניה. שימו לב, הוא יגיד לנו - כמה הרסנית היא השיטה הזו. המדינה גנבת, מפני שהיא מושיטה את היד לכיס שלנו וגוזלת מאיתנו שליש, רבע ולפעמים חצי מפרות העבודה שלנו במה שנקרא "מיסים".

מה הפתרון של רוטבארד? ובכן, הוא אנרכיסט של שוק חופשי. צריך לבטל כל צורה של ארגון מדיני פוליטי ולהפריט את הכל. זה נקרא אנרכו-קפיטליזם. את המשטרה יחליפו חברות שיטור פרטיות, את מערכת המשפט שתבוטל יחליפו חברות פרטיות לבוררות. הרחובות יופרטו, הביוב ברחובות יופרט. כמעט כמו במשחק מונופול, שם אתה משלם דמי מעבר כשאתה מגיע לרחוב מסויים. השוק החופשי יאזן את הכל ויבטל את הצורך במדינה.

האנרכיסים יאמרו: "המדינה מושיטה את היד לכיס שלנו"(צילום: shutterstock)

ממשיכים עם TAZ

התחלנו מבקונין (באופן סמלי – נרחיב אחר כך על פרודון) האנרכיסט המהפכן המתנגד לרכוש פרטי. המשכנו ברוטברד המתנגד למדינה וחושב שדווקא רכוש פרטי ושוק חופשי צריכים להחליף אותה ואנחנו מגיעים לוריאציה מרתקת של אנרכיזם שגר לו בתוך חברה קפיטליסטית.

חאכים ביי (פיטר וילסון) מפרסם בשנות התשעים ספרון מרתק בשם TAZ. ביי הוא אנרכיסט פסימי אופטימי. אי אפשר הוא אומר, להילחם בשיטה הקפיטליסטית. אילו הוא היה מדבר עם המהפכן בקונין, הוא היה מספר לו, מן הסתם, על כל נסיונות המהפכה ועל התוצאות שלהן (כשלון או משטר מפלצתי).

הוא היה מספר לו מה קרה למהפכן צ'ה גווארה. המהפכן הידוע סיים את תפקידו ההיסטורי כדמות פופולרית המוטבעת על חולצות טי שירט שנמכרות במספר דולרים. הוא הפך לפריט בעולם המסחר של הקפיטליזם. אתם לא יכולים לנצח את השיטה הקיימת, חאכים ביי אומר, אתם לא יכולים לברוח לשום מקום. הכל רשום, הכל מפוקח.

אז מה אפשר? אפשר לייצר איים קטנים וזמניים של חופש. אפשר (וצריך) לנדוד חופשי בתוך המערכת. אפשר לפלוש לבתים נטושים, לחיות משאריות של מסעדות יוקרה ואפשר (וכדאי) לדפוק את המערכת מבפנים. פה ושם לרמות את הבוס. להעמיד פנים שאתה עובד. להעתיק בבחינה. למרוד בקטנה כל הזמן במקומות שאפשר. אנרכיזם שמשלים עם קיומו של קפיטליזם.

אנרכיסטים.COM

הוריאציה הזו של האנרכיזם לוקחת אותנו לאנשים מרתקים שחיים סביבנו. הם אנשי מחשב מבריקים. חלקם שייכים לתנועת הקוד הפתוח (בונים תוכנות חינמיות לטובת האנושות). הם רוצים להציל את החברה ולשחרר אותה מעריצות, ויחד עם זה חולמים על אקזיטים כספיים נחמדים. ולא, אין כאן בדל של צביעות. זה מה שמרתק פה, הוריאציה הכלכלית החברתית החדשה שמתהווה.

חלק מהאנשים האלה שייכים לקבוצת מפתחי טכנולוגיית הבלוקצ'יין (BLOCHAIN) הטכנולוגיה שעומדת בבסיסו של מטבע הביטקוין. האנשים האלה בונים פלטפורמות שמאפשרות שימוש בדמויי כסף שיאפשרו לנו לתפקד במערכות אנרכיות דיגיטליות: מערכות של שיתוף פעולה שלא נשלט על ידי מנהל או סמכות כלשהי.

והנה, אנחנו משלימים כמעט סיבוב שלם של התפתחות תרבותית-רעיונית-פוליטית-כלכלית ופילוסופית. תראו כמה מגוון יכול להיות הטיול שמתחיל מושג כלשהו ולאן הוא מתגלגל. נמשיך בשבוע הבא עם האנרכיסט פרודון.