המעצר בים. הכתובת הייתה על השטיח הפרסי
מעצרם של המלחים האמריקניים במפרץ הפרסי אירע כחודש לפני הבחירות החשובות באיראן ל"מועצת המומחים" ולפרלמנט ובצל המאבק העז בין מחנה הנשיא המתון רוחאני למחנה השמרני בראשות המנהיג הרוחני העליון חמינאי, שלמרות הסכם הגרעין עם המעצמות דוגל בהמשך המדיניות האנטי-אמריקנית
ביום רביעי שבו כוחות משמרות המהפכה האיראניים עשרה מלחים אמריקניים במפרץ הפרסי. לפי הגרסה האיראנית, הכוח האמריקני חדר בטעות למים הטריטוריאליים של איראן לאחר תקלה במערכת הניווט שלו - לא כדי לתקוף. הגרסה האיראנית אותתה כי הכוונה של טהרן הייתה לסיים את הפרשה בהקדם, כפי שאכן קרה, לטענת שלטונות איראן, לאחר שהאמריקנים התנצלו בפניהם והתחייבו שלא לחזור בשנית על הטעות.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
לתקרית הזו קדמה לפני שבועיים תקרית אחרת, שבה ירו משמרות המהפכה האיראניים טיל לעבר נושאת מטוסים אמריקנית וכלי שיט צרפתי במצר הורמוז שבמפרץ הפרסי (אף שהאיראנים הכחישו תקרית זו, האמריקנים פרסמו סרטון וידאו שמוכיח שהיא אכן התרחשה). בנוסף, ב-29 באוגוסט פרסמו משמרות המהפכה סרטון שצילם מטוס סיור איראני בסמוך לנושאת מטוסים אמריקנית במצר הורמוז מבלי שצוות נושאת המטוסים ידע על כך.
מאבק עז בצמרת המשטר האיראני
יתרה מכך, תקרית המלחים אירעה כחודש לפני הבחירות החשובות באיראן ל"מועצת המומחים" ולפרלמנט. בחירות אלה נערכות בצל מאבק עז שמתנהל בצמרת המשטר באיראן בין סיעת הנשיא המתון חסן רוחאני, המובל על ידי פטרונו, אכבר האשמי רפסנג'אני, ותומכי הסיעה לבין המנהיג הרוחני העליון עלי חמינאי ותומכיו - משמרות המהפכה והחוגים הרדיקליים במשטר. לכן, לפרשה הטרייה במפרץ הפרסי יש השלכות גם לגבי המערכת הפוליטית הפנים-איראנית.
המהלך הצבאי-תעמולתי של מעצר עשרת החיילים האמריקניים בוצע באישורו של חמינאי, וככל הנראה אף ללא ידיעת רוחאני. זאת בהתאם להיררכיה במשטר בטהרן לפיה המנהיג הרוחני הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים. ככל הנראה, חמינאי ביקש באמצעות מעצר המלחים לאותת למחנה רפסנג'אני-רוחאני שלמרות עסקת הגרעין ועל אף ההתקרבות שהם מבקשים להנהיג בין טהרן לבין וושינגטון, הוא נחוש לשמור על הצביון האנטי-אמריקני של המשטר האיראני. צביון כזה משמש, לדעת חמינאי, ערובה להמשך קיומו של משטר המהפכה האיסלאמית באיראן ולמניעת חדירת אלמנטים חתרניים, שמהם מזהיר חמינאי שוב ושוב בנאומיו בחצי השנה האחרונה. בנוסף, הסרת הסנקציות הקרובה, אם אכן תבוצע, תתפרש בקרב הציבור האיראני כהישג משמעותי של מחנה רוחאני, שהנהיג את המשא ומתן מול שש המעצמות. ייתכן שחמינאי מעוניין לאותת לרוחאני ולמחנהו שהוא נחוש למנוע באמצעות השפעתו הרחבה במוסדות המשטר את דרכם לניצחון בבחירות הקרובות באיראן.
טהרן נותרה רק עם האיומים
למרות איומיה, איראן, לפחות בינתיים, לא מעיזה להוציא אותם לפועל, לעומת סעודיה שכבר הספיקה לנתק את יחסיה עם טהרן ולעודד מדינות ערביות נוספות ללכת בעקבותיה.
הקמפיין הסעודי נגד איראן נחל הצלחה חלקית, שכן מדינות המפרץ, למעט עיראק ועומאן, ניתקו את יחסיהן עם איראן או צמצמו אותם. ייתכן שבאמצעות התקרית הנוכחית עם האמריקנים, איראן מבקשת לפצות על אי-תעוזתה לפעול צבאית ישירות מול סעודיה, ובכך לשקם את מעמדה האזורי.
בנובמבר 1979 כבשו אנשיו של האייתוללה רוחאללה חומייני את השגרירות האמריקנית בטהרן בתגובה לניסיון הממשלה הזמנית ברשות המחנה הליברלי לקרב את טהרן לוושינגטון. המהלך הצליח והממשלה הזמנית התפטרה. גם הפעם מנסה המנהיג האיראני חמינאי להכשיל ניסיון דומה של נשיא איראן רוחאני להתקרב לארה"ב. ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
יוסי מנשרוף הוא חוקר במרכז עזרי ודוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
