"מלצרים יעבדו יותר, אבל לא יקבלו יותר כסף"
הממשלה אישרה השבוע להעסיק מלצרים ועובדי מלונות למשך 4 שעות נוספות מדי יום, במקום שעתיים כפי שהיה עד כה. המעסיקים בירכו: "יקל על שילוב הצעירים בענף". אבל העובדים חוששים: "רוצים להעסיק פחות עובדים ביותר שעות כדי לחסוך בעלויות ההעסקה"
הממשלה אישרה השבוע תיקון, שיאפשר להעסיק מלצרים ועובדי מלונות למשך 4 שעות נוספות מדי יום - במקום שעתיים כפי שהיה עד כה. במשרד התיירות, שדחף למהלך - הציגו את השינוי כבשורה, אך מלצרים רבים חוששים כי התיקון יגדיל את ניצול העובדים בענף - הנחשב לפרוץ מבחינת זכויות העובדים. צפו בראיון שערכנו באולפן ynet עם אלון לי גרין, פעיל חברתי ומיוזמי הצעת החוק למען זכויות המלצרים.
מדובר בתיקון להיתר שעות נוספות בעבודה בענף התיירות המלונאות והמסעדות. בתיקון תמכו בעלי המסעדות והמלונות, שהצליחו לגייס את שר התיירות, יריב לוין, אשר נרתם להוביל את המהלך. בחקיקה תמכו גם משרד הכלכלה - בראשו עומד כיום ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן ההסתדרות.
אלא שבראיון לאולפן ynet הזהיר לי גרין: "רוב המלצרים יעבדו יותר שעות, אבל לא יקבלו יותר כסף. היום המעסיקים לא משלמים שעות נוספות על שעתיים, ואחרי התיקון החדש הם לא ישלמו על 4 שעות נוספות".
"המעסיקים חוסכים בעלויות ההעסקה"
עד לתיקון, חל בענף היתר מיוחד שאיפשר העסקת עובדים למשך שעתיים נוספות מעבר ל-8 השעות הקבועות בחוק - כלומר עד 10 שעות ביום. כעת ניתן להעסיק את העובדים עד 12 שעות ביום - כמו בכלל המשק. בקרב המעסיקים ובמשרד התיירות טוענים, כי התיקון יתרום לייעול העבודה במלונות ובעסקים קטנים ובינוניים, יאפשר גמישות בהעסקת כוח האדם בתחום ואף יתרום לעובדים בשל האפשרות להשתכר יותר.
מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, ציין השבוע בהקשר זה, כי "התיקון חיוני לענף המסעדות המאופיין בעובדים צעירים בתחילת דרכם המקצועית, שרובם סטודנטים הזקוקים לעבודה המאפשרת להם שעות עבודה גמישות תוך שילוב לימודים. העבודה בענף המסעדות היא אחת העבודות המועדפות עליהם, ומאפשרת להם לרכז שעות עבודה בימים בודדים".
עפרה גנור, יו"ר משותף באיגוד המסעדות, הודתה לשר התיירות, שלדבריה הבטיח לה באופן אישי כי יירתם לטובת שינוי התקנות. "קיימים חוקים ותקנות בחוקי העבודה בישראל שאינם מעודכנים ומותאמים לצרכי העובד המודרני", אמרה. "החוקים הללו פוגעים בתעשיית המסעדות, במעסיקים ובמועסקים כאחד. אנו מברכים על השינוי עליו חתם ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו ומקווים שזה צעד ראשון בדרך לרפורמה בחוקי העבודה בישראל, שיביא להפחתת העומס הרגולטיבי על העסקים הקטנים".
עם זאת, לי גרין מזהיר כאמור כי הרוב המכריע של העובדים בענף לא מקבלים ממילא כבר היום את תוספות השכר הקבועות בחוק עבור השעות הנוספות. מדובר על 125% מהשכר עבור השעתיים הנוספות הראשונות ו-150% מהשעה השלישית ואילך. "המעסיקים רצו את המהלך מלכתחילה כדי לקבל אפשרות להעסיק פחות עובדים ביותר שעות, ולחסוך בעלויות ההעסקה שלהם".
לי גרין, שלפני כמעט עשור הוביל את התאגדות העובדים הראשונה בענף בקופי בין, שותף לגיבוש הצעת חוק זכויות המלצרים, אשר צפויה לעלות לאישור הממשלה בפברואר, בתמיכת 63 ח"כים. ההצעה קובעת בין היתר חובה לשלם שכר כחוק - כלומר שהטיפ שנותן הלקוח לא ייחשב כשכר.
עוד קובעת ההצעה, כי המעסיקים יחויבו לשלם לעובדים שכר מינימום מהכנסותיהם - כפי שנהוג בכל שאר הענפים בישראל. "הבעיה המרכזית במסעדנות היא שזה הענף היחיד במדינה שבו אתה יכול ללכת חודש שלם לעבודה, ובסוף החודש המעסיק לא יוציא מכיסו שקל אחד כדי לשלם לך שכר", הוא מסביר.
ההיתר חל כאמור גם על עובדי ענף המלונאות. יואב בכר, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות אמר כי "התיקון יאפשר בבתי המלון גמישות תפעולית וייתן מענה בתקופות של מחסור בכוח אדם ותפוסות גבוהות". עם זאת, עובדים בענף סיפרו לנו כי מבחינתם לא חל הרבה שינוי, שכן גם קודם למתן ההיתר הם היו מועסקים גם מעבר ל-10 שעות ביום בתקופות השיא במלונות.
במשרד התיירות סירבו לספק תגובה רשמית ומסרו רק, כי אכיפת חוקי העבודה נמצאת באחריות משרד הכלכלה. באיגוד המסעדות סירב להגיב לכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
