כשהתורה מחנכת פיננסית את ילדינו
פרשת בא עוסקת במכות שניחתו על המצרים, אך היא טומנת בחובה גם תהליך חשוב נוסף של יציאת מצרים - חינוך הדור הבא כהכנה לקראת יציאתו לעצמאות. כיצד המסר הזה בא לידי ביטוי? פרשת שבוע כלכלית
בקריאה ראשונה של פרשת בא, נראה כי העיסוק שלה הוא המכות: ארבה, חושך ובכורות ולאחר מכן, קורבן הפסח ויציאת מצרים. בהתבוננות פנימה אל הפסוקים נראה כי בין הפרשיות והפסוקים מתבלט לו היבט מאד חשוב בתהליך יציאת מצרים אשר מהווה את עמוד התווך והיסודות של התורה – הדור הבא.
- לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
הפסוק השני בפרשה פותח: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" - המטרה בפרשתנו היא זו - סיפור יציאת מצרים לדורות - חינוך הילדים על יסודות לידת עם ישראל.
וכבר במכת הארבה פרעה ומשה מתמקחים מי ייצא ממצרים לזבוח לאלוקים במדבר. וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם: לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה: משה מתעקש שגם הנערים ייצאו לזבוח, משה רואה את מהותו של הדור הבא כגורם משלים ללידת העם.
לאחר מכת החושך אנו רואים שפרעה לא עומד בלחץ ומאשר למשה להוציא גם את הטף: וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם:
לאורך כל הפרשה העיסוק בדור הבא הוא עיסוק משמעותי מאד. השיא מגיע כמובן במכת בכורות. המכה הניחתת על פרעה, מכה שמכלה את ראשית הדור הבא של המצרים ומבהירה לפרעה שמהותו של עם ישראל הוא דווקא בחינוך הדור הבא. גם קורבן פסח אשר הוא קורבן מיוחד במינו אשר מביא את המשפחה במרכז, את החבורה היושבת יחד לאכול את הקורבן, חבורה המורכבת מכל בני המשפחה – גברים, נשים וילדים. כולם שותפים לקורבן הפסח.
המסר המיוחד של מכות מצרים
וסיום הפרשה העוסק בפטר רחם – בפדיון הבן הבכור כסיכום לכל תהליך יציאת מצרים: וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.
נראה כי התורה מעבירה לנו מסר חשוב מאד שנוגע לשלב המכות האחרונות של מצרים וליציאת בני ישראל ממצרים – אל תשאירו את הילדים מחוץ לתמונה. היו איתם, שתפו אותם, ספרו להם כהכנה שלהם להיות עצמאיים בדרכם.
חינוך פיננסי כמשל: אחת התופעות המעניינות שאנו רואים בתרבותנו – רבים הם ההורים אשר אינם משתפים את ילדיהם בהיבטים הכלכליים של משק הבית. משכורת ההורים היא טאבו שאסור לדבר עליו ולעיתים קרובות כל נושא ההוצאות הינו בגדר נעלם אצל הילדים.
כבר נכתבו מאמרים רבים על חשיבות החינוך הפיננסי. מחקרים רבים מראים שמתן כלים לילדים בתחום הפיננסי מאפשר להם להתנהל באחריות כלכלית בהינתן שהם ראו וחוו התנהלות כזו בביתם הדוגמא האישית. למשל (Lewis Mandell and Linda Schmid Klein,2009). "והיה כי ישאלך.. ואמרת אליו" - הוא כלל חשוב מאד באוריינות פיננסית, במתן כלים ובעיקר - בהתנהגות.
האם הילד מקבל דמי כיס ומתנהל לפי תקציב שבועי? האם הוא שותף בקבלת החלטות בבית בנוגע לרכישות הנוגעות אליו כגון: אופניים, חופשה משפחתית, טלפונים? האם לילד שאיפות כלכליות שהוא יכול כבר לממשם ע"י יזמות עסקית צעירה כגון: שמרטפות, דוגיסיטר, שטיפת רכבים או מדרגות ועוד ועוד? עד כמה שפת ההתנהלות הכלכלית מדוברת בבית בין ההורים לא בדלתיים סגורות? שאלות אלה ונוספות צריכות להיות לנו למצפן חינוכי אם נרצה שהדור הבא יתנהל באופן אחראי.
חינוך פיננסי מתחיל בדוגמא אישית, בהתנהלות כלכלית אחראית בבית. ממשיך בשיח פתוח על ניהול כלכלי של משק בית, על אופן קבלת החלטות, על שותפות של הילדים ובמתן כלים לילדים להתחנך לדור אחראי.
הכותב הוא הכותב מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים
לפנייה לכתב/ת 
