בידקו: האם החיים שלכם תקועים
תחושות של תסכול, אכזבה וכעס מלווים את חיינו באופן יום יומי. מטפלת מסבירה מתי הכעס והאשמה תוקעים את חיינו ומונעים מאתנו להנות ולהגשים רצונות
משברים הם חלק מהחיים בכל גיל, אבל מתי משבר תוקע ומתי משבר מצמיח? מגיל צעיר אנו חווים רגעי משבר וכעס איתם אנו לומדים להתמודד בדרכים שונות. אולם ככל שאנו מתבגרים אותם קשיים, כעסים, אכזבות ותסכולים עשויים למנוע מאתנו להגשים רצונות וחלומות ולגרום לתחושת תקיעות שתגביר את הכעס, האשמה והתסכול.
עוד ב-60 פלוס: 5 הכללים למציאת ייעוד בחיים בגיל מבוגר
איך אפשר לדעת שהתחושות אותן אנו חווים נובעים מתקיעות? לפניכם ארבע שאלות שיעזרו לכם לאבחן.
4 שאלות: האם אתם תקועים
האם אני מרגיש/ה שיש לי משמעות עכשיו? ואם כן, האם היא באה לידי ביטוי?
האם אני מרגיש/ה תסכול/כעס/אשמה כמעט מדי יום?
האם אני מרגיש/ה שאנשים מאכזבים אותי כל הזמן?
האם יש לי דברים שאני רוצה ונהנה/ת לעשות אבל נמנע/ת מהם או לא מצליח/ה להגיע אליהם?
סיפור מקרה: כשאשמה תוקעת
ל"תקיעות" צורות ביטוי שונות. סיפור המקרה של אורנה הוא דוגמא מצויינת למשבר שזקוק לטיפול בכדי שהחיים יוכלו לזוז קדימה. אורנה חיכתה מאוד כבר לצאת לפנסיה שלה. היא אישה שמחה ופעילה שמאוד אוהבת לבלות ,לשיר ולצאת עם חברות וסופסוף יש לה עכשיו זמן בשפע לכל זה.
היא רק לא צפתה שמה שיעכיר את השמחה הזו הוא דווקא בעלה, שפוטר לא מזמן מעבודתו. כל בוקר היא צפתה בו יושב משועמם על הכורסא הקבועה שלו, מול הטלוויזיה במשך רוב שעות היום וליבה נחמץ בקרבה.
'איך אני יכולה לצאת ככה ולבלות עם אחרים במשך שעות כשהוא תקוע פה לבדו בבית'? היא האשימה את עצמה 'האם זה שאני מרשה לעצמי להנות בזמן שהוא כאן סובל הופך אותי לאגואיסטית?'
אז היא החליטה לנסות ולהישאר אתו יותר בבית. היא כמעט יצאה מדעתה. הפאסיביות הרגועה שלו לעומת האנרגיה והעשיה הנמרצים שלה גרמו להם לכל כך הרבה תסכול שהם התחילו לריב ולעקוץ אחד את השני והזמן המשותף הפך לסיוט משותף.
אורנה הגיעה אלי ואמרה, "אחרי כל כך הרבה שנים יחד אני לא רוצה לעזוב אותו, אבל המצב הנוכחי חייב להשתנות כי אנחנו כבר לא מסוגלים אפילו לדבר אחד עם השני".
עוד: ארגון הבריאות מצא: ארבעת הגורמים לחיים מאושרים
מראה למשבר עצמי
אחרי שיחה ארוכה הסברתי לאורנה שמערכת היחסים שלה עם הסביבה מהווה למעשה מראה למערכת היחסים שלה עם עצמה . לפיכך, הקונפליקט שיש לה מול בעלה הוא למעשה רק שיקוף לקונפליקט שיש לה מול עצמה: היא כועסת על עצמה שהיא לא נמצאת שם יותר עבור בעלה ומשליכה את הכעסים האלה עליו.
שאלתי אותה מה יקרה אם היא תהיה ותעשה עבור עצמה. היא מיד השיבה לי שזה מה שהיא עושה אבל היא כל הזמן שופטת את עצמה על האגואיסטיות שלה.
הסברתי לה שרק כאשר אנחנו נמצאים עבור עצמנו ,יש בנו יכולת להכיל ולהיות גם עבור הסביבה שלנו ולא להפך. כאשר אורנה ויתרה על עצמה בשביל בעלה, היא למעשה הפכה את עצמה לקורבן ולכן חשה תסכול שבסופו של דבר יצא על בעלה.
רק כשאורנה תקבל ותכבד את עצמה, את קצב החיים שלה והססגוניות העצומה של שלל הרבדים שבתוכה, היא תהיה מסוגלת לקבל את השונות של בעלה: הקצב האיטי, הפאסיביות והשקט שלו מבלי שתרגיש שזה בא על חשבונה או מרגיז אותה.
כדי שזה יקרה, אורנה צריכה לקבל את עצמה, אבל לא רק במודע ובהבנה שלה אלא גם בתת המודע שלה.
עוד: ההבדל המפתיע בין דיכאון בגיל מבוגר לצעיר
איך מטמיעים הבנה?
ביקשתי מאורנה שתציין כמה תכונות שמייחדות אותה ושהיא מאוד אוהבת בעצמה. אורנה בחרה בתכונות הבאות: נתינה, אהבה, שמחה והחיבור לילדה שבה.
כל אלה תכונות שאורנה מבינה אותם בשכלה ובמודע, אך כדי שגם תת המודע שלה יבין זאת חשוב שהיא תרגיש אותן פיזית בתוך גופה. הנחיתי אותה לעצום עיניים ולהיזכר בחוויות שבהם נתנה מעצמה, אהבה מתוך עצמה, שמחה מכל הלב ואפשרה לילדה שבתוכה להתבטא.
כשגופה של אורנה נזכר בכל החוויות האלה וחש אותן כאילו מחדש תת המודע שלה הטמיע אותן גם.
התחושה הפיזית של החוויות והתכונות שהיא אוהבת בעצמה, אפשרה לה לקבל ולאהוב את מי שהיא. כשאנחנו מקבלים ואוהבים את עצמנו ואת הייחוד והשוני שלנו, אנחנו מסוגלים גם לקבל ולאהוב את האחר ואת השוני שלו.
כשיש קבלה עצמית, השיפוטיות נעלמת ובלי לשים לב אורנה הפסיקה להרגיש אגואיסטית כשהיא יוצאת לבלות וכמובן גם הפסיקה להאשים את בעלה.
מאז אורנה ממשיכה ליהנות ולבלות עם חברותיה, רק שהפעם זה בלי רגשות אשמה ומתוך הנאה וקבלה של עצמה, ולכן הזמן שהיא מבלה עם בעלה הפך להרבה יותר מהנה, נעים ורגוע עבור שניהם.
שינויים מובילים למשבר
אנשים בגיל המבוגר עשויים לחוות קושי או תקיעות עם השינויים הגדולים שחלים באורח חייהם, בבריאותם ובזוגיות שלהם ועל מנת שיוכלו ליהנות מהזמן הזה חשוב שלא ישמרו את הקשיים בבטן ויאשימו את עצמם או את האחרים אלא ייקחו אחראיות אמתית למצב ויטפלו בקושי קודם כל באמצעות התייחסות למערכת היחסים שלהם מול עצמם.
הכותבת בעלת M.Sc במדעי הרפואה, מטפלת בתקיעויות דרך תת המודע
לפנייה לכתב/ת 
