"חרם על איקאה? הישראלים ייפגעו"
עם הקריאות של ח"כ אביגדור ליברמן להחרמת איקאה, בדקנו את היקפי המסחר בין שבדיה לישראל וכיצד חרם הדדי ישפיע על שתי הכלכלות. "חרם רק יגרום לשבדים להרגיש שהם צודקים"
כתבות נוספות בנושא:
תוקפים את ישראל אבל רוצים ללמוד ממנה: השבדים מדברים בשתי שפות
ישראל נזפה בשגריר שבדיה: "עמדות מזיקות
בעקבות התבטאויותיה של שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום שיש לבדוק אם ישראל אשמה ב"הריגה ללא משפט" של מחבלים שמבצעים פיגועים, קרא אתמול ח"כ אביגדור ליברמן לישראלים לוותר על הקניות ברשת הריהוט השבדית איקאה. "בנוגע לחרם צרכנים ישראלים על מוצרים שבדים, קודם כל אני רוצה לראות שמישהו יארגן חרם כזה, כמו על איקאה למשל", אומר שניר.
לפי שניר, "חרם של צרכנים ישראלים אומר שהמחירים יעלו ואני מניח שאיקאה תגיב בזה שתוריד מחירים ותשבור את החרם ואז צרכנים יצטרכו לעמוד מול השאלה מה הם מעדיפים - לשלם יותר, או בכל זאת לקנות באיקאה, מה שלדעתי ברמה הפרקטית די יחסל את החרם. אבל אם זה יגיע למלחמה, שבה הישראלים מודיעים שהם לא קונים מהשבדים והשבדים מודיעים שהם לא קונים מהישראלים אז מבחינה מספרית זה כסף קטן".
"הייצוא הישראל לשבדיה והייצוא השבדי לישראל - גרושים"
שניר מנסה להעמיד את הנושא בפרופורציה: "רק כדי לשים את הדברים על השולחן, הכלכלה השבדית היא בסביבות 600 מיליארד דולר בשנה והייצוא הישראלי לשבדיה והייצוא השבדי לישראל הם גרושים מתוך הסכומים האלה. חלק גדול מהייצוא יבוצע, בעיקר הייצוא הישראלי לשבדיה, גם אם יהיה חרם רשמי. התוצאה תהיה רק שהיצרנים הישראלים והיצרנים השבדים ירוויחו קצת פחות כי דברים יילכו לצד שלישי שיחתוך פרוסה לעצמו. אבל בגדול, ישירות זה לא יעשה הרבה נזק לאף אחד מהצדדים".
שניר ממשיך: "הנזק היותר גדול שזה יעשה הוא שזה יפעיל המון דגש במסגרת הסחר עם מדינות אחרות, שרואות שברגע שאומרים לישראל משהו, הישראלים ישר מתחילים לצעוק ולהחרים וזה יגרור הרבה כותרות שליליות על ישראל, מה שלא יעזור לייצוא ישראלי למדינות אחרות. זה הנזק העיקרי, לא הנזק ממה שיקרה בשבדיה".
לדברי שניר, חרם הדדי ככל שיהיה לא יסב נזק כבד לרשתות השבדיות שפועלות כאן כמו איקאה ו-H&M. "הם לא יפסידו מזה הרבה, זה גרושים מהסך הכל שלהם", הוא אומר, "הם מרוויחים פה ובגלל זה הם פה. מי שיפסיד מזה יותר הם האנשים בארץ שנסמכים על הרשתות האלה – בעלי הזיכיון והעובדים, ואלה כולם ישראלים. גם הצרכנים הישראלים יפסידו כי אם הם לא יקנו באיקאה הם יצטרכו לקנות במקום אחר ובמחיר יותר גבוה. לא מדובר בסכומים שיגרמו לרשתות השבדיות לבוא לממשל ולהגיד 'אתם טועים'. מה גם שדעת הקהל בשבדיה תהיה כל כך נגד ישראל שמתנהגת בצורה כזו שהחברות לא ירצו לבוא לממשל ולהגיד לו 'אולי אתם טועים'".
שניר מסביר כי חרם הדדי הוא לא מה שימוטט את המשק הישראלי, אבל הכותרות השליליות שהוא ייצר יגרמו לצרכנים במדינות אחרות לחשוב פעמיים. בטווח הארוך, זה כן יגרום לחברות ממדינות שונות, לפני שהן באות להשקיע פה, לחשוב פעמיים מה יגידו האנשים ששמים בהן כסף".
"היחסים הכלכליים של ישראל ושבדיה ימשיכו להתנהל ללא נגיעה פוליטית", כך מעריך דני קטריבס, ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים. "בתור סקטור עסקי ישראלי", הוא אומר, "אנחנו משתדלים להפריד בין הפוליטיקה והכלכלה. אנחנו ודאי וודאי מתנגדים לחרמות כלשהם ואנחנו מנסים להימנע מלהסיט את הפוליטיקה לתחום היחסים הכלכליים. עובדה שגם הקשרים הכלכליים שלנו עם טורקיה המשיכו להתפתח למרות חילוקי הדעות בין המדינות והמנהיגים. הסקטור העסקי השבדי גם הוא לאורך כל הזמן מנסה לעבוד בלי לערב פוליטיקה בשיקוליו הכלכליים. שבדיה סוחרת איתנו ואנחנו קונים הרבה יותר משבדיה ממה שאנחנו מוכרים לה".
לפי נתוני מכון היצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי, היקף הסחר (יבוא + יצוא סחורות) של ישראל ושבדיה הסתכם בשנת 2014 בכ-704 מיליון דולר, ירידה של כ- 12% לעומת התקופה המקבילה ב-2013. יבוא הסחורות בשנה זו הסתכם בכ-521 מיליון דולר (ירידה של כ-18%) ויצוא הסחורות הסתכם בכ-182 מיליון דולר (גידול של כ-10%).
מגמה שלילית בסחר בין המדינות
לגבי 2015, לפי המכון הישראלי לייצוא, בחודשים ינואר-נובמבר נמשכה המגמה השלילית בסחר שבין המדינות, אשר התבטא הן בירידה בהיקפי היצוא והן בירידה בהיקפי היבוא. סך הסחר הסתכם בתקופה זו בכ-537 מיליון דולר, ירידה של כ-14%. יצוא הסחורות ירד בכ-20% להיקף של כ-133 מיליון דולר, ויבוא הסחורות רשם ירידה של כ-12% להיקף של כ-404 מיליון דולר. במכון לייצוא מציינים כי שבדיה ממוקמת במקום ה-35 מבחינת יצוא סחורות מישראל.
קטריבס אומר כי "באווירה הבינלאומית שיש, אנחנו מהגופים האחרונים שצריכים להרים את הדגל של עירוב פוליטיקה וכלכלה".
משה גלנץ סייע בהכנת הכתבה
לפנייה לכתב/ת 
