המחירים עבור העניים ירדו פחות ב-2015
היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדד המחירים לצרכן בשנת 2015 ירד בשיעור של 1%. מניתוח הנתונים עולה כי בסל של שני העשירונים העליונים חלה ירידה של 1.1% - לעומת ירידה של 0.6% בלבד בשני העשירונים התחתונים. הפער בולט בעיקר במחירי המזון
רק לפני יומיים התפרסם דו"ח של ה-OECD שקבע שהפערים בישראל בין העשירים לעניים מתרחבים . בדיקה בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהתפרסמו היום (ו'), מגלה כי הפער ממשיך להתרחב גם ב-2015. מנתוני סיכום מדד המחירים לצרכן של השנה החולפת עולה כי מדד המחירים לחמישון התחתון (כלומר לעניים) ירד בשנת 2015 ב-0.6%; אך מדד המחירים לחמישון העליון (כלומר לעשירים ולחזקים) ירד בשיעור חד יותר - של 1.1%. מניתוח הגרף עולה כי הפער נוצר בחודשים האחרונים של השנה.
שוב אינפלציה שלילית: המדד ב-2015 ירד ב-1%
OECD: הפערים בישראל מתרחבים, הכי הרבה עניים
חלקנו לא מבינים איך מדד המחירים לצרכן לשנת 2015 ירד ב-1%. בדיקה מקיפה יותר בנתוני הלמ"ס מעלה כי המחירים בסופרים ממש לא ירדו, ושוב מי שנפגע אלה השכבות החלשות. מהנתונים עולה כי סל הפירות והירקות של העניים התייקר בשנה החולפת ב-13.2%. לעומת זאת, סל הפירות והירקות של החזקים והעשירים עלה רק ב-9.8%. אבל זה לא הכול. סל מוצרי המזון, לא כולל פירות וירקות, עבור העניים התייקר ב-1.2%; ואילו העשירים והחזקים הוציאו "רק" 0.4% יותר מ-2014.
לעומת זאת, ואולי מפה נובע הפער הקטן היחסית באחוז הירידה, העשירים והחזקים שילמו 2.4% יותר על דיור, לעומת 1.8% עלייה עבור העניים. שכר הדירה, כך לפי נתוני הלמ"ס, עלה בשנה שעברה בשיעור ממוצע של 1.5%.
אמנם אלה אחוזים נמוכים יחסית, אך מדובר פה בסיכום שנתי ובהוצאה של משק בית במשך שנה שלמה, כך שעלייה או ירידה של אחוז עשויה להיות שוות ערך לאלפי שקלים בשנה.
אגב, רבע אחוז מירידת המדד נובעת מירידה של 6.5% במחיר המכוניות - מוצר שלא נמצא אצל חלק ממשקי הבית בחמישון התחתון ולעומת זאת בחמישון העליון יש לא מעט משקי בית שבהם יש שתי מכוניות או אפילו יותר.
הדיור והירקות מיתנו את הירידה
המדד של שנת 2015 היה כמעט הנמוך ביותר מאז קום המדינה, כאשר רק מדד המחירים לצרכן בשנת 2003 היה נמוך יותר (1.9%-). המדד של השנה החולפת היה עשוי להיות נמוך יותר. המדד ללא פירות וירקות היה יורד, לפי נתוני הלמ"ס, ב-1.3%.
אם לא היינו מתחשבים בדיור, המדד היה יורד ב-1.9%. אם לא הייתה התחשבות במחירי הדיור והפירות והירקות - שעלו בשנה החולפת (2.2% ו-13.2% בהתאמה) - המדד היה צונח ב-2.5% ב-2015, ובכך שובר את שיא המדד הנמוך ביותר מאז קום המדינה.
בחלוקה למוצרים מתברר כי כמה מהם ירדו בשיעור חד - כמו החשמל לצריכה ביתית (16.1%-), מוצרי חשמל בידוריים (14.2%-), דלק ושמנים לרכב (13.2%-) וגם שירותי מים וביוב (10.5%-). מנגד, הירקות הטריים זינקו ב-28.8%, הבשר העופות והדגים התייקרו ב-3%, שירותי החינוך עלו ב-2.2% וסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-2%.
כ-47% מהמוצרים והשירותים שבסל (במונחי משקל) ירדו בשנת 2015: כ-23% ירדו בשיעור של מעל 5%, וכ-24% מהמוצרים והשירותים ירדו בשיעור של עד 5%. לעומתן, עליות מחירים של עד 5% נרשמו בכ-48% מהמוצרים והשירותים שבסל. עליות מחירים מעל 5% נרשמו בכ-5% מהמוצרים והשירותים הנוספים שבסל.
המוצר שהוזל באופן החד ביותר הוא החשמל, ואילו תעריפי שירותי הדואר, כך על פי הלמ"ס, זינקו בשנה החולפת בלא פחות מ-37.3%.
איך מחושב המדד?
סעיפי הצריכה הגדולים ביותר בסל הצריכה הממוצע של משק הבית, שלפיהם נקבע מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם דיור (24.7%), תחבורה ותקשורת (19.7%) ומזון כולל ירקות ופירות (16.7%).
בעדכון האחרון, שנכנס לתוקף בינואר 2015, ירד משקלו של סעיף הדיור מ-25.2% ל-24.7%. משקל סעיף התחבורה והתקשורת ירד גם הוא, ולעומת זאת סעיף המזון עלה במעט.
בלמ"ס הוסיפו כי סל התצרוכת, שמחיריו נמדדים במדד המעודכן החל מינואר 2015, מייצג את הרכב ההוצאות לתצרוכת של משקי הבית בשנים 2012 ו-2013. נתונים לגבי הרכב ההוצאות נתקבלו בסקרי הוצאות משק הבית שנערכו באותן שנים. כלומר, הלמ"ס "שואב" את הנתונים ממשפחות ויכול לנתח אותם לפי סלי הצריכה של כל עשירון.
לפנייה לכתב/ת 
