90 מיליון שקל ב-7 שנים: המרוויחים הגדולים בהפועל באר-שבע
דו"ח מפורט שהועבר לפני מספר חודשים לרשם החברות והגיע לידי ynet ספורט חושף את הסכומים שהשתכרו מאמני ושחקני הקבוצה מ-2007 ועד 2014. בתפריט: כמה כסף הוציאה כל עונה אלונה ברקת, המאמן שהרוויח יותר ממאור בוזגלו ולמה אליניב ברדה לא ברשימה?
אז כמה עולה לקחת מועדון כדורגל מהליגה הלאומית ותוך שבע שנים להפוך אותו למועמד לזכייה באליפות המדינה? אם שואלים את אלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר-שבע, התשובה היא כמעט 90 מיליון שקלים. זה הסכום אותה היא נדרשה להוציא מכיסה לכיסוי השקעתה בחברת "א.א לקידום הספורט בע"מ", שבאמצעותה היא שולטת בקבוצה. מדובר בכספים שהושקעו על-ידה החל מסוף מחודש יוני 2007, בו רכשה את הקבוצה מידי אלי זינו, ועד ל-31 בדצמבר 2014, כפי שמופיעים בדו"ח מפורט שהועבר לפני מספר חודשים לרשם החברות, כנדרש בחוק לצורך קבלת אישור מנהל תקין.
האישור ניתן לקבוצה בתחילת החודש והמסמכים שהוגשו לקבלתו נחשפים לראשונה ב-ynet ספורט. יש לציין שמאז סוף 2014 השקעתה של ברקת בקבוצה רק עלתה, לכן לא יהיה זה הימור מטורף להניח שבדו"ח שיוגש בשנה הבאה, יוכח שהשקעותיה בקבוצה חצו כבר מזמן את רף 100 מיליון השקלים.
אחד המסמכים החשובים אותם נדרשה הקבוצה להציג בפני רשם העמותות שנה אחר שנה הוא דו"ח כספי, בו מצויין בין היתר השקעותיה האישיות של ברקת וכן רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוהים
במועדון. מדובר בדיווחים שנתיים (מהראשון לינואר עד 31 לדצמבר), אך ניתן להסיק מהם גם את הנתונים לכל עונה ועונה.
השקעותיה של ברקת בקבוצה החלו כאמור מיד עם הפיכתה לבעלת השליטה בקבוצה מה-27 ביוני 2007. בדו"ח ניתן לראות שבתוך קצת פחות מחצי שנה, עד סוף שנת 2007 היא נדרשה להשקיע 4.72 מיליון שקל שהושקעו בין היתר במשכורות לחמישה שחקנים שארבעה מהם הצטרפו באותה תקופה לקבוצה שהייתה אז בליגה הלאומית. החלוץ אופיר חיים, הרכש הגדול ביותר באותה עונה, אותו החזירה ברקת לבירת הנגב (387 אלף שקל), השוער אסי רחמים, שהיה היחיד שהיה בקבוצה עוד לפני ברקת והיום מכהן כמנכ"ל המועדון (312 אלף), הבלם יניב אלול שחזר למועדון נעוריו לאחר מספר עונות בליגת העל (268 אלף), הקשר הברזילאי אנדריי קלדיירה (250 אלף) והחלוץ הוותיק אורן ניסים (229 אלף).
ב-2008, שהייתה השנה הראשונה המלאה של ברקת בקבוצה, היא כבר הוציאה 13.46 מיליון שקל, מתוכם 3.62 מיליון בעונת 2007/8 (ובסך הכל 8.34 מיליון לעונה בה כשלה הקבוצה במאמציה
בשנת 2009, הגדילה ברקת את השקעותיה ל-14.2 מיליון שקלים, מתוכם 10.94 בעונת 2008/9 (ובסך הכל 20.78 מיליון לעונה בסיומה הצליחה הקבוצה לעלות לליגת העל) ו-3.25 מיליון שקלים לעונת 2009/10. המרוויחים הגדולים באותה שנה היו: החלוץ אוהד קדוסי (750 אלף), המאמן גיא לוי (שהיה המאמן הראשון שנכנס לרשימה עם שכר של 693 אלף שקל לחצי עונה), הקשר מאור מליקסון (608 אלף) השוער קאלה דרשלר (567 אלף) ושוב אופיר חיים (540 אלף).
בשנת 2010 ברקת הקטינה מעט את הוצאותיה, בין היתר בשל ההקצבות שגדלו בליגת העל, ונדרשה להוציא מכיסה 13.6 מיליון שקל, מתוכם 9.17 מיליון בעונת 2009/10 (בסך הכל 12.42 מיליון לאותה עונה בה סיימה במקום השמיני בליגת העל) ו-4.5 מיליון שקלים לעונת 2010/11. באותה שנה החלה ברקת לראשונה לשלם לשחקנים מעל מיליון שקלים ברוטו לעונה. ראשון בטבלת המרוויחים היה הקשר הפורטוגלי ריקארדו פרננדס עם משכורת של 1.04 מיליון שקלים, לתקופה קצרה של חצי עונה אחריה חזר לשחק בליגה הקפריסאית. כפי הנראה מדובר בשחקן שהרוויח הכי הרבה ביחס לתקופה הקצרה בה היה חלק מהמועדון במהלכה לא הצליח להבקיע אפילו שער אחד. שחקן נוסף שהרוויח באותה תקופה של חצי עונה סכום מרשים במיוחד הוא דוד רביבו, שהשתכר 1.03 מיליון שקל, אך לפחות היה חלק משמעותי מהקבוצה והמשיך לעונה וחצי נוספות. עוד באותה רשימה נמצאים: מאור מליקסון (897 אלף), החלוץ ליאור אסולין (711 אלף) ופורטוגלי נוסף, החלוץ ברנרדו ואסקונסאלוס, שבחצי עונה הרוויח 709 אלף שקל.
שנת 2011 הייתה השנה בה נדרשה ברקת להביא הכי פחות כסף מהבית. אמנם בחודשים של עונת 2011/12 היא השקיע 4.62 מיליון שקלים, אך לאחר שהגיע הכסף ממכירתו של מאור מליקסון לוויסלה קראקוב הפולנית הצטמצמה השקעתה הכוללת באותה שנה ל-3.67 מיליון בלבד.
המרוויחים הגדולים באותה שנה היו: המאמן ניר קלינגר, שהיה המאמן הראשון שניצב בראש עם 814 אלף שקלים, למרות שהתפטר חודשיים לפני סיום אותה עונה. הבלם הברזילאי וויליאם סוארס (602 אלף), הבלם עודד גביש (504 אלף), הקשר הגנאי לאריה קינגסטון (496 אלף לחצי עונה) ואבי יחיאל (493 אלף).
בשנת 2012 חזרה ברקת להגדיל את השקעתה שהסתכמה ב-8.6 מיליון שקלים מתוכם 7.34 מיליון לעונת 2012/13 ו-1.26 מיליון לעונת 2011/12. בשנה הזאת הצטרף לקבוצה המאמן אלישע לוי עם שכר של 705 אלף שקלים (לחצי העונה הראשונה). מעליו ב-2012 ניצב וויליאם סוארס (770 אלף שקלים) ומתחתיהם השוער הניגרי אוסטין אג'ידה (744 אלף שקל) החלוץ דובב גבאי (696 אלף) והמגן אביתר אילוז שהפך העונה למנהל קבוצה (433 אלף).
בשנת 2013 ברקת חזרה להשקיע כסף גדול: 13.19, מתוכם 1.22 מיליון לעונת 2012/13 (ובסך הכל 8.56 לאותה עונה) ו-11.97 בעונת 2013/14, בה חזרה הקבוצה סוף סוף לצמרת ליגת העל כשסיימה במקום השני בטבלה והגיעה לחצי-גמר
גביע המדינה. באותה עונה שלושה אנשים חצו את רף מיליון השקלים לשנה: אוסטין אג'ידה (1.19), אלישע לוי (1.08), ו-וויליאם סוארס (1.01). אחריהם: דובב גבאי (880 אלף) והישראלי ארגנטינאי, ניקולאס פלצ'וק (789 אלף).
הדו"ח הכספי האחרון שהוגש הוא של שנת 2014 בה הוציאה ברקת סכום שיא מבחינתה, שעמד על 15.09 מיליון שקלים, שהתחלקו על פני עונת 2013/14 (10.36 מיליון שקלים ובסך הכל 22.33 מיליון שקלים לאותה עונה) ו-4.73 לעונת 2014/15. כל המשתכרים הגדולים של אותה שנה קיבלו משכורת של מעל מיליון שקלים. בראשם המאמן אלישע לוי, שמשכורתו קפצה בעקבות ההצלחה עד לסכום של 1.57 מיליון, בתוספת 125 אלף שקל הוצאות רכב. אוסטין אג'ידה (1.26), מאור בוזגלו (1.24) וויליאם סוארז (1.23) והמגן השמאלי אופיר דוידזדה שבמהלך התקופה השתחרר מהצבא וקיבל מענק נאה שהעמיד את משכורתו על 1.08 מיליון שקל. אגב, באופן מפתיע הקפטן אליניב ברדה והאיש שנחשב לשחקן המרכזי ביותר שהביא את השינוי במועדון בשנים האחרונות, לא נמצא ברשימה.
לפנייה לכתב/ת 
