בלי בושה: אייל גולן קורא לכם להחזירו למסך
אם המסך לא יקרא לאייל גולן, אייל יקרא לו בכל מחיר - ואפילו יכתוב על זה שיר. האם מדובר בניסיון פתטי או בדרישה לגיטימית להזדמנות שנייה ממי שהוביל תוכנית ריאליטי שירה מצליחה? וגם: נסרין קדרי מפתחת קריירה לא רעה בכלל והפייטן של המדינה מוציא סינגל ניצחון. "מביט מזרחה"
בואו נהיה דוגרי: אייל גולן פשוט הרים את השיר החדש שלו "אייל גולן קורא לך" להנחתה. בדרכו האלגנטית וברמיזה עדינה מאוד הוא מקווה שיתעורר שיח סביב השיר החדש ובכך, אולי, חלומו יתגשם והוא ישוב למסך של ערוץ 24 עם תוכניתו ההיא. אל תנסו לפשפש בזיכרונכם איך קראו לה - זה פשוט השם של השיר החדש.
השבוע, הקרב על חזרת התוכנית למסך עבר משלב הדיבורים עם ראשי הערוץ בחדרי חדרים לדרך בה בוחר גולן להתבטא כשהוא נתקל בחומה - דרך השירים. וד"ש לאילנית לוי עם "קל כל כך".
מצד אחד, בואו נודה באמת - זה מכמיר את הלב. הרי אין פה סאבטקסט אמיתי במילים של השיר החדש. למען האמת, זה מופיע באותיות קידוש לבנה: "כל העיר לוחשת מרכלים בכל פינה, הנה היא חוזרת המלכה של השכונה, אייל גולן קורא לך בואי חזרה, המלכה של השכונה אל הלבבות חדרה, ועכשיו אני מבין כמה היא חסרה, למה נעלמה לה שואלים כולם". כך זה ממשיך, ואני מניח שהבנתם את הפואנטה.
האינסטינקט הראשון הוא לומר שזה מביך. הרי האיש היה הטאלנט המחוזר ביותר בטלוויזיה, עם השכר הגבוה ביותר ששולם לאמן בישראל עבור ישיבה על כיסא השופט. הוא היה קובע מה התנאים שלו והזכייניות היו מתיישרות לפי זה. לא היו גאלות. עכשיו רק חסר שירכן על ברכיו כמו החיילים האמריקאים מול משמרות המהפכה. יתרה מזאת, ההאזנה לשיר שאין בו שום ניסיון להסתיר את כוונתו ואת האוזניים אליהן הוא מכוון - עלולה להצטייר כפתטית.
ומנגד, גולן כנראה מרגיש שנעשה לו עוול. הוא הרי מקבל אהבה ענקית מחלקים גדולים בעם וחווה תסכול מהיחס לו זכה בתקשורת ובברנז'ה. גם רוסלנה הודתה בגלוי, במסגרת ראיון ל"ידיעות אחרונות", ש"אייל לא בטלוויזיה לא כי הוא לא רוצה, אלא כי לא רוצים אותו". ולכן, אפשר להבין את מורת רוחם של גולן ושל השופטים בתוכנית, יוסי גיספן ועדי לאון שכמוהו, מחכים להזדמנות לחזור לערוץ וכעת התגייסו לכתוב את המילים והלחן של השיר החדש בהתאמה. יש קהל גדול מאוד שאוהב את אייל גולן, שאהב את התוכנית ורוצה לראות אותו ואותה על המסך בחזרה. להתעלם מזה זו פטרוניות ודוגמא לפער התרבותי.
ולמרות הכול, צריך לשים את הקלפים על השולחן: בעידן בו חברי כנסת ושרים מתפטרים רק בגלל עדויות בפייסבוק עוד בטרם נפתחה חקירת משטרה, תהיה כנראה אפס סבלנות ציבורית (או אולי בעיקר תקשורתית) לו מישהו רק יעלה על דעתו לתת אור ירוק להפקה ולחזיר את התוכנית של גולן למסך. לצערו של גולן, מנהלי הערוץ יודעים את מה שגולן מסרב להפנים: הנורמות שנקבעו בפוליטיקה הישראלית השנה לא יפסחו על תעשיית הבידור. לפחות לא כעת, ובטח לא כשגולן עדיין מסתבך בתביעות חדשות שרק מזכירות בכל פעם מחדש את הפרשה ההיא.
ואחרי הכול, יש את המוזיקה ואת השיר החדש והמצוין. גולן יודע זאת ומאמין שדרך הקהל יופעל לחץ על הערוץ להחזירו למסך. אפשר להבין את התקווה שלו. השיר קליט, והפזמון, בו המקהלה שרה "אייל גולן קורא לך - בואי בחזרה", יהיה החלק שבו גולן ייתן את המיקרופון לקהל. והקהל ישיר איתו, שלא יהיה לכם ספק.
זהו להיט מזרחי אולד סקול שעושה בגדול את העבודה וצפוי להיות להיט שטח חדש. בינתיים, גולן יכול להתנחם בעובדה שאף תוכנית בערוץ 24 לא הגיעה להצלחה לה זכתה התוכנית שלו. ובעולם של רייטינג, על זה נאמר - "עוד לא אבדה תקוותינו".
הפייטן מחפש אהבה
ומאייל גולן שקורא למסך נעבור למי שכיכב שם לאחרונה וזכה בתוכנית הריאליטי "הפייטן של המדינה" ששודרה בערוץ 20. הזמיר אליה והב הוציא השבוע את סינגל הזכייה שלו בשם "אותי אוהב". כמצופה, הוא מדבר כמובן על האהבה לבורא עולם.
והב, יליד ראש העין, נשמע כמו התלמיד המצטיין של המורי. הוא שר נקי, יודע מתי לטפס עם הקול לגבוהים, מתי להכניס סלסול ובעיקר - שר מאוד נעים. מזכיר לי את חיים ישראל בתחילת דרכו כשלשם אני מאמין שהוא מכוון.
הוא לא חושב (או לפחות כך אני מקווה) שמחר יתחרה בזמרי הז'אנר. הוא אפילו לא נמצא בנישה של שאר בוגרי הריאליטי שמחפשים את דרכם בתעשיית המוזיקה. לו יש נישה משלו ואותה הוא מתכוון לכבוש: ז'אנר שבתות חתן, ימים נוראים וחתונות של הציבור הספרדי החרדי. השיר החדש בהחלט יעשה לו שירות טוב בדרך לשם.
איתי לוי מחפש את הדרך
האזנה ל"כל העיר יודעת", אלבומו השני של איתי לוי, מעניקה בעיקר את התחושה שהבחור הצעיר הזה עוד לא מצא את הכיוון שלו ומתפזר במגוון שירים - מה שמביא לחוסר סדר ואחידות, תחושת מאמץ ואפילו בלאגן. זה נשמע כמו אלבום שלם של ניסוי ותעיה בחיפוש אחר "דרך השלום" שיעשה עבורו את מה שהשיר ההוא עשה לקריירה של פאר טסי. לוי הוא זמר מוכשר ויפה תואר אבל עדיין בוסרי וזה ניכר. האזנה לשירים ברצף קצת מעייפת ונדמה שלוי בכוח מנסה לקבל תו תקן של איכות על חשבון הקומניקטיביות.
איתי לוי - "אסטה מניינה". פחות מתאים לרדיו
עוד ב"מביט בזרחה " בערוץ המוזיקה של ynet:
תו מחיר: הפרידה שתעלה לדודו אהרון ביוקר
מה ששמעתם: המזרחית כבר לא מקופחת
אהלן למרגול: סיכום שנה אזרחית במזרחית
אך לצד כל אלו, צריך לומר לו שאפו על עצם הרצון עצמו, האומץ ללכת דווקא על השירים המורכבים יותר, הגיוון בין אחד לשני ובעיקר על ההקפדה בטקסטים. אולי אני כבר מחפש משמעויות נסתרות אבל אם לוי מתכנן לרוץ למרחקים ארוכים - זה בהחלט כרטיס ביקור מעניין.
מדובר באלבום שנועד יותר לשטח המזרחי והרבה פחות לרדיו. 13 שירים נעימים שיושבים בול לפלייליסטים של תחזינות. כך יוכלו תימנים לחקות את לוי בשירת קריוקי בשעה שתיים בלילה, כשהם כבר שיכורים ואחרי בקבוק המים שהסיר את טעם הגת מהפה.
איתי לוי - "כל העיר יודעת", אבל עוד לא מכירה את לוי
לסיכום, כל העיר עוד לא מכירה את לוי וגם לא תכיר אותו אחרי האלבום הזה. יחד עם זאת, כשיצא "כמעט שיר אהבה" מאלבומו הראשון, סימנתי אותו אז כמי שיהיה הכוכב הבא בז'אנר המזרחי. אז נכון, לוי עדיין עובר דרך ארוכה אבל אני מאמין שבסוף הוא יתפוצץ.
נסרין קדרי קוראת לכולנו
ואם פתחנו עם גולן אז נסיים עם נסרין, הזוכה הגדולה ביותר בכל עונותיה של התוכנית "אייל גולן קורא לך", שהוציאה השבוע שיר נשמה מקסים בשם "בנאדיק". פירושו, מסתבר, הוא "קראתי לך". שימו לב לנסרין שמתחילה לפתח קריירה לא רעה בכלל.