האיחוד האירופי יוזם: הסכמים עם ישראל יוחלו רק בגבולות 1967
ישראל בקרב בלימה נגד הצעה שתעלה לדיון בשבוע הקרוב במועצת שרי החוץ האירופים. ההצעה קוראת לכל מדינות אירופה להגביל את ההסכמים הבילטראליים שלהן עם ישראל לשטח ישראל בלבד ולא להתנחלויות
האיחוד האירופי לא מסתפק בסימון המוצרים המיוצרים בהתנחלויות: מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי עלולה לאשר ביום שני הקרוב הצעה שעלולה לגרור סנקציות חדשות נגד ההתנחלויות ולקעקע את הלגיטימציה הבינלאומית שלהן. ההצעה קוראת לכל מדינות אירופה להגביל את ההסכמים הבילטראליים שלהן עם ישראל לשטח ישראל בלבד ולא להתנחלויות.
מאחורי ההצעה עומד שירות החוץ האירופי וליתר דיוק כריסטיאן ברגר - ראש חטיבת מזרח תיכון באיחוד, דיפלומט אוסטרי בכיר שלטענת ישראל מוביל כבר זמן רב קו אנטי-ישראלי מובהק ודוחף לסנקציות נגד ההתנחלויות. זה האיש שיזם, הגה ודחף את סימון המוצרים. מדיווחים שהגיעו למשרד החוץ עולה כי שבדיה ממלאת תפקיד מכריע בדחיפת המסמך וזאת על רקע המשבר הדיפלומטי בין ישראל לשרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום. מדינות נוספות שדוחפת להחרפת הנוסחים נגד ישראל הן אירלנד, צרפת ופינלנד.
שירות החוץ הפיץ ל-28 המדינות החברות באיחוד נוסח של הצעה שתובא לדיון במועצת השרים. בין השאר, קובעת ההצעה כי האיחוד ימשיך בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים לעשות הבחנה בין ישראל לכל השטחים שכבשה בשנת 1967 ובכלל זה מזרח ירושלים ורמת הגולן.
לפי ההצעה, כל ההסכמים הבילטראליים של ישראל עם 28 מדינות אירופה יחולו אך ורק על שטח ישראל ולא על שטחי יהודה ושומרון. המשמעות היא שכל הסכם שישראל חתמה עם מדינה אירופית - יוגבל אך ורק לשטח ישראל. כמו כן בנוסח המוצע, יש אישרור של ההחלטה הקודמת בדבר סימון המוצרים והבהרה שאין בכך חרם על ישראל וכי האיחוד מתנגד לחרם.
האיחוד גם יגנה במרומז את חוק העמותות של שרת המשפטים איילת שקד ויזהיר מהשתקת החברה האזרחית וכן יתחייב לנקוט צעדים מעשיים כדי לשמור על ההיתכנות של פתרון שתי המדינות - שהולך ונשחק על ידי עובדות חדשות שנקבעות בשטח.
בסוף השבוע הופצו 4-3 טיוטות עם נוסחים שונים שכולם ללא יוצא מן הכלל כללו את הדגשת ההבחנה בין ישראל לשטחי 67 וניסיון לשרשר את העניין להסכמים בילטראליים בין ישראל למדינות אירופה.
בישראל רואים בחומרה רבה את הנוסח המוצע ופועלים מאחורי הקלעים כדי לרכך את הנוסחים. משרד החוץ הפיץ הנחיות לפעולה לשגרירי ישראל באירופה לפעול מול אנשי הקשר שלהם. מי שנרתם למאמץ להיאבק במסמך הבעייתי הוא יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, שביקר ביום רביעי בבריסל ונועד שם עם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני ועם אלמר ברוק יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי.
לפיד הזהיר את מוגריני כי כל ניסיון להחריף את הטונים יגרום לכך שכל הישראלים מתאחדים סביב ההתנחלויות "מפני שאנחנו מדינה ריבונית ולא נסבול שיכתיבו לנו". מוגריני מצדה הבטיחה ללפיד שתעשה כל שביכולתה למנוע החלטה אנטי-ישראלית. היא גם הבהירה שהיא מעדיפה להביא הצעה מוסכמת לישיבת שרי החוץ ולא לקיים על כך דיון. לדברי לפיד, מדינות נוספות שמתנגדות לנוסח החריף הן איטליה וגרמניה והן פועלות מאחורי הקלעים לסייע בריכוכו.
גורמים מדיניים אומרים כי הנוסח שהציע שירות החוץ האירופי מוכיח שמלכתחילה סוגיית סימון המוצרים לא הייתה עניין של הגנת הצרכן כפי
שטענו, אלא עניין פוליטי להילחם נגד ההתנחלויות. "זה מוכיח כמה שירות החוץ האירופי מנותק מהמציאות. אנחנו רוצים למנוע את המסמך הזה בכל מחיר. הוא עלול לגרור סנקציות חדשות. זה מרחיב את הירעה מעבר לסימון המוצרים גם להיבטים נוספים של שיתופי פעולה בין ישראל והפלסטינים. מעבר לכך יש את העניין הדקלרטיבי. האירופים בעצם מחזקים את התפיסה שכל מה שמעבר לקו הירוק הוא לא לגיטימי כך שישראל לא תוכל לטעון לריבונות על השטח".
שגריר בכיר של ישראל באירופה העריך כי הסיכויים לבלום את הנוסחים החריפים נמוכים מאוד וכי למעשה מדובר בתגובה אירופית על התגובה של ישראל על מהלך סימון המוצרים שלמעשה הקפיאה את כינוסן של הועדות המשותפות לקידום פרוייקטים אירופים בשטחי הרשות.
לפנייה לכתב/ת 
