"הטלטלה במזה"ת מצמיחה דור אויבים חדש"
המכון למחקרי ביטחון לאומי שוטח את הערכתו האסטרטגית ל 2016. האם תפיסת הביטחון מעודכנת? "סוריה, סודן, תימן, לוב התפרקו ואנו מנסים להבין מי דור האויבים החדש שלנו", אומר תא"ל (במיל) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף מודיעין
בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי
הכנס הבינלאומי השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) נערך במוזיאון א"י בתל אביב. בכנס הציג ראש המכון, האלוף (במיל) עמוס ידלין, את ה"הערכה אסטרטגית לישראל – 2016". במהלך ימי הכנס צפויים לפרוס את השקפותיהם גם - נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, שר הביטחון משה יעלון, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, השרים נפתלי בנט, גלעד ארדן, יואב גלנט ואיילת שקד והח"כים יאיר לפיד וציפי לבני. גדעון סער, הסופר דוד גרוסמן ורבים נוספים.
אלופה (במיל) אורנה ברביבאי, לשעבר ראש אכ"א: "בעבר הייתה התאמה בין מה שהציבור לבין מה שהצבא תופס כאיום. סדר היום הביטחוני לא דומיננטי בישראל כפי שהיה. יש לנו אתגר עצום לשמר את צבא העם. הכרסום במודל הזה כבר כאן – ישנו שיח כלכלי הולך וגובר שמתמחר עלות חייל, מדברים על קיצור שירות, אורך שירות דיפרנציאלי ולא שוויוני בין אוכלוסיות. אם נעצים את הפער ונטשטש את מודל צבא העם – נעמוד בפני איום גדול יותר מכל האיומים החיצוניים. הלגיטימיות של הצבא נעוצה בכך שהוא צבא של כולם, שוויוני, מאפשר לכולם לבוא בשעריו ונותן הזדמנות שווה לכלל האוכלוסיות.
תא"ל (במיל) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף מודיעין: "מזה"ת נמצא התקופת מעבר - הסדר הישן התמוטט והחדש עדיין לא כאן. סוריה, סודן, תימן, לוב התפרקו ואנו מנסים להבין מי דור האויבים החדש שלנו. אני מעריך שהטלטלה במזה"ת מצמיחה דור אויבים חדש – אנו רואים את טרור היחידים, את הפעילות ברשתות החברתיות. התופעה שאנו מכירים אותה כדאע"ש היום היא משהו שהצבענו עליה מזה זמן – ג'יהאדיסטים שחודרים למרחב והפעילות שאנו רואים היום. צה"ל צריך להסתגל לאיומים החדשים ואני חושב שהוא עושה את זה
העימות הסביר הוא עזה, העימות המסוכן הוא חיזבאללה
תא"ל (במיל) אסף אוריון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "הפרדיגמה של מלחמה היא מקרה הביטוח שלשמו הצבא נערך. העימות הסביר הוא עזה, העימות המסוכן הוא חיזבאללה - ולזה אנו מתכוננים. בין המלחמות המבוכה היא בעיקר בצד המושגי. הופיע בשנים האחרונות המושג המערכה שבין המלחמות. הניצחון הגדול ביותר, כפי שאנו יודעים, הוא כזה שלא מגיע לכדי קרב. יש קושי לגשר בין הצורך להיות טובים בלנצח מלחמות אבל להיות מעולים בלא להגיע אליהן. השנים האחרונות הראו נביטה והבשלה של עיצוב אזרחי, כללי ולא רק צבאי.
תא"ל (במיל) יורם חמו, לשעבר מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית: ההיבט האופרטיבי קשור לרובד הפוליטי. אנו נשארים בחשיבה על מלחמות של פעם של תקיעת דגל באיזשהו מקום - העידן משקף תמיד את התקופה שבה אנו חיים. המלחמות היום אינן על נרטיב אפילו אלא על אייקונים. יש 2 הנחות יסוד בתכנונים מבצעיים צבאיים: שיקולים פוליטיים והתייחסות לתוצאות. אני חושב שהגורם הראשון הוא החזק יותר היום – תחושת ניצחון שקשורה לדימויים. זה אוסף של אמצעים – כלים צבאיים, מדיניים ואחרים. האיומים על ישראל השתנו - אנו נדרשים להתמודד עם הישגים שקשה להתמודד עמם במונחים צבאיים.
בכנס, בן היומיים, משתתפים גם בכירים מחו"ל ובהם: מי שהוביל את הקואליציה נגד המדינה האסלאמית, גנרל ג'ון אלן; ראש ה-CIA לשעבר גנרל דיוויד פטראוס, ראש צוות המו"מ האמריקאי להסכם הגרעין עם איראן השגרירה וונדי שרמן ובכירים נוספים.
הכנס יכלול מושבים שיעסקו בנושאים האסטרטגיים שעל סדר יומה של ישראל ובשינוי כללי המשחק במערכת האזורית והעולמית וכן סימולציות סביב משברים ביטחוניים ומדיניים המדמות תרחישי הסלמה בגזרות שונות. בסיום הכנס צפוי המכון להמליץ לממשלת ישראל ולמערכת הביטחון על מדיניות ביטחון לאומי עדכנית.
לפנייה לכתב/ת 
