הפכים נמשכים? ובכן, איטס קומפליקייטד
כשגדלנו סיפרו לנו ההורים שכמו בכימיה ובפיזיקה, גם בין אנשים מתקיימת החוקיות המשונה שלפיה הפכים נמשכים, וכמו שמינוס נמשך לפלוס - כך תימשך ספרנית לנהג משאית, מוזיקאי אפל ימצא נחמה בזרועותיה של בדרנית עליזה ואיש מנומנם יתאהב באישה אנרגטית. האומנם?
בשיתוף אלפא
כשהסתיימה העונה הסופית והאחרונה של הסדרה הקומית "איך פגשתי את אמא", התברר שאם ילדיו של טד, גיבור הסדרה, היא לא אחרת מאשר נפשו התאומה – זו שעמה חלק תחומי עניין, חוש הומור גיקי ומטרייה צהובה. כל הצופים נשמו לרווחה, אולם התלוננו על הדקות האחרונות של פרק הסיום שבהן טד חוזר לחזר אחר רובין, מושא תשוקתו וגם ההפך הגמור ממנו. מה מקור אי הנחת שעוררה סצנת הסיום בצופים?
עוד בנושא:
אם רק צד אחד מאושר, אתם בדרך לגירושים
מה קרה לרומנטיקה? לגברים נמאס להשתדל
בני ה-40 פחות זורמים מבני ה-20
ובכן, כשגדלנו סיפרו לנו ההורים שכמו בכימיה ובפיזיקה, גם בין אנשים מתקיימת החוקיות המשונה שלפיה הפכים נמשכים: כמו שמינוס נמשך לפלוס כך תימשך ספרנית לנהג משאית, מוזיקאי אפל ומדוכדך ימצא נחמה בזרועותיה של בדרנית עליזה, איש מנומנם יתאהב באישה אנרגטית ופעלתנית, ומלנכולית תתאהב בליצן של הכיתה. אלא שההורים שלנו לא נהנו מהפריבילגיה של חיפוש במסדי הנתונים של אתרי האינטרנט. מחיפוש כזה עולה שבכל הקשור לרומנטיקה אנחנו לא מתנהגים בדיוק כמו מגנטים, אולי אפילו להפך.
יש לך מטרייה צהובה? בואי נעשה ילדים!
אי אפשר להתכחש לכך שבמידה מסוימת אנחנו באמת נמשכים לשונה מאתנו, אבל השונות הזו מוגבלת ומונעת בעיקר ממנגנוני פיצוי והשלמה: אנחנו מחפשים בבני הזוג תכונת אופי משלימה שאנו חשים בחסרונה אצלנו כמו פטפטנות או ביטחון עצמי, אבל בערבון מוגבל בלבד. מכל בחינה אחרת, כך עולה ממרבית המחקרים ובהם זה, סביר יותר שנימשך לנשים או לגברים שדומים לנו מבחינת גילם, השקפות הדת שלהם, חוש ההומור שלהם, מיקומם על המפה הפוליטית, אספקטים שונים באינטליגנציה וכן, גם מראה.
ממחקר אחר עולה כי אפילו עובדות שטחיות כמו תאריך לידה זהה או ראשי תיבות זהים הם עילה למשיכה בין בני זוג. במילים אחרות: דוקטורנטית שתקנית תימשך לפטפטן כל עוד יש לו תואר שני. הסוציולוגים מכנים את הבחירה בדומים לנו הומופיליה (אהבת הדומה) או הומוגמיה - דפוס זוגיות בין שני אנשים בעלי מאפיינים דומים מבחינה חברתית, כלכלית ודתית. הבחירה במוכר נחשבת לבחירה בטוחה – באופן מאוד לא מודע אנחנו מאמינים שמי שנתוניו דומים לנתונים שלנו לא יפגע בנו.
אולם לא מדובר במנגנון הישרדותי בלבד. "לנטייה לחפש את הדומה", אומרת עמית רז, הפסיכולוגית של אתר אלפא, "אפשר למצוא גם צידוק חברתי – מצד אחד אנחנו מבקשים לעצמנו בני זוג שהחיים בחברתם יהיו מעניינים ולכן נמשכים לאנשים שתחומי העניין שלהם דומים לשלנו, ומצד שני הרצון בעניין הוא רצון מוגבל: מכיוון שאף אחד לא רוצה שהחיים שלו יהיו שדה קרב פוליטי, קשה למצוא שמאלן קיצוני שיבחר לחיות עם ימנית קיצונית, ולהפך".
משמעותו הבוטנית של המונח "הומוגמיה", אגב, היא הבשלה בו זמנית של חלקי הפרח הזכריים והנקביים שמאפשרת הפריה. ואולי בעצם פה מקור החיפוש אחר הדומה – הרצון להתחיל מערכת יחסים במצב שבו שני הצדדים בשלים אליה באותה המידה.
לפנייה לכתב/ת 
