דובוני מים קמו לתחייה לאחר שהוקפאו ל-30 שנה
במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Cryobiology כתבו מדענים מיפן כי שני דובוני מים, שנלקחו מאנטרקטיקה לפני כ-30 שנה, שבו לחיים. הנקבה הטילה 19 ביצים לאחר שקמה לתחייה
לעתים קרובות אומרים שמקקים יכולים לשרוד כל דבר, אפילו פצצה גרעינית, אבל יכול להיות שצריך לבסס את האימרה המפורסמת דווקא על ייצור אחר שהוכיח לאחרונה כי הוא פשוט בלתי מנוצח - הטרדיגרדה, או בשמו הידידותי יותר, "דובון המים".
חוקרים החזירו לחיים שני דובוני מים שהוקפאו למשך 30 שנים, ואחד מהם הצליח לשרוד. לא רק שהייצור האמיץ שרד את ההקפאה הארוכה, אלא אף הטיל 19 ביצים - ומהן 14 בקעו בהצלחה. צוות מהמכון הלאומי לחקר קטבים בטוקיו הוא שהביא לתחייה את הדגימות שנאספו לפני 30 שנה באנטרקטיקה.
דובוני המים הם בעלי חיים קטנים למדי, שגופם מחולק לארבעה פרקים.
אורך גופם עשוי להגיע ל-1.5 מילימטר, והקטנים ביותר מגיעים לפחות מ-0.1 מילימטר. כפי ששמם מעיד עליהם, הם לרוב מצויים בסביבות מימיות ולחות.
על פי המאמר שפורסם בכתב העת המדעי ScienceDirect, המדענים סיפרו כי הם "תיעדו את תנאי ההתאוששות והרבייה מיד לאחר החזרת הטרדיגריידים, שנקלחו מדגימת טחב קפואה שנאספה באנטרקטיקה באמצע שנות ה-80' ונשמרה בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס מתחת לאפס למשך 30.5 שנים. תיעדנו את ההתאוששות של שני יחידים ואת פיתוחה של ביצה נפרדת, שהעניקו את התיעוד הארוך ביותר של הישרדות הטריגריידים כחיות או ביצים".
על פי כלי תקשורת ביפן, הצוות אסף דגימות שהכילו את דובוני המים ליד בסיס מחקר באנטרקטיקה לפני 30 שנה ואחסן אותם במקפיא במקום. שתי הדגימות, SB-1 ו-SB-2, החלו לנוע כשהם החלו להפשיר.
"SB-1 היה הראשון להפגין סימני תנועה קלים בזוג הרגליים הרביעיות שלו ביום הראשון לאחר השבת הנוזלים לגוף", נכתב במחקר. "דבר זה התפתח לכדי התפתלות של הגוף ביום החמישי, לצד תנועה בזוגות הראשונים והשניים של הרגליים, אך התנועה באופן כללי נשארה איטית. לאחר שניסה להתחיל להרים את עצמו ביום השישי, SB-1 החל לזחול באיטיות על פני אָגָר התרבית ביום התשיעי, ובהמשך כבר החל לאכול את האצות שנתנו לו ביום ה-13".
לקח ל-SB-1 בערך שבוע כדי להתאושש, עובדה שמצביעה על כך שייצורים אלו מסוגלים להתגבר על נזק חמצוני שנגרם לגופם, כך דווח באתר "גיזמודו". אבל הממצאים האלה מעידים על כך שדובוני המים זקוקים
לזמן כדי לרפא כל הנזקים שנגרמו להם בזמן שהיו קפואים, כפי שניתן היה לראות בכך ש-SB-1 לא אכל בשבועיים הראשונים להוצאתו מהקפאה. אחד משני דובוני המים מת לאחר 20 יום מהפשרתו, אך השני כבר התחיל להתרבות לאחר 23 ימים.
צוות החוקרים מאמין שדובון המים ומערכת הרבייה שלו הצליחו לשרוד את 30 השנים הללו מכיוון שהנזק שנגרם לתאים ולגנים על ידי חמצון היה מינימלי תחת תנאי ההקפאה. מגומו טסוג'ימוטו, החוקר הראשי בפרויקט, אמר לכלי תקשורת ביפן שהמדענים ימשיכו לחקור את התאוששות הגנים של דובון וכן את מנגנון ההישרדות של הייצור לטווח-ארוך.
למחקר באנגלית
