רס"ן מצטיין פוטר והוחזר: "מחדל וחוסר הגינות"
הסתרת מידע, גרסאות סותרות בין קצינים והתעלמות מנהלים: כך פוטר רב סרן מצטיין באמ"ן, אך הוחזר לצבא לאחר שערער על כך. השופטים: "החלטה שרירותית, חוסר הגינות משווע". דובר צה"ל: "נפיק לקחים"
בזמן שצה"ל נערך להשלמת פיטורי אלפי אנשי קבע במסגרת התאמות למודל חדש, ומדיח קצינים ונגדים רבים, מתברר כי לא כל הפיטורים עד כה היו בהתאם לפקודות. ל-ynet נודע כי ועדת הערר המיוחדת לפיטורי אנשי קבע קיבלה בימים אלה את ערעורו של רב-סרן ליאור (שם בדוי) מאגף המודיעין, ששירת בתפקיד טכנולוגי ופוטר במסגרת תוכנית הקיצוצים הנרחבת בצבא.
הקצין טען בערעור כי פוטר מבלי שיכול היה להתמודד עם הטענות לפיהן במשך שלוש שנים נמצאו ליקויים במנהיגותו ופיקודו - כיוון שהסתירו זאת ממנו. בחוות הדעת השנתית שניתנת לקצינים מצד מפקדיהם, עלו טענות נגדו אך הן כלל לא הובאו לידיעתו, והן נגעו לתפקודו בדרום, ואילו הפיטורים נעשו כשכבר שירת בתפקיד אחר, במרכז הארץ.
הוועדה, הפועלת כערכאה שיפוטית בפיקודו של השופט בדימוס משה רביד וחברות בה שתי קצינות בכירות במילואים, הורתה להשיבו לאלתר לצבא, ולשלם לו 20 אלף שקל דמי טרחה בגין ההליך המשפטי. בנוסף פסקו כי אין להתחיל מחדש הליך לשחררו בחצי השנה הקרובה וכך תינתן לו אפשרות להוכיח עצמו מחדש.
הליקויים המרכזיים שמצאה הוועדה בהליך הפיטורים נוגעים להסתרת מידע מצד מפקדיו במשך שלוש שנים שקדמו להודעת הפיטורים: הם לא חשפו בפניו שחוות דעת פנימיות גרסו כי הוא מתקשה בהובלה ובפיקוד, אף שבלט והצטיין באופן מקצועי בשירות הקבע, ולכן גם קודם ואושרו לו לימודי תואר שני במקביל לשירות, פריבילגיה השמורה לקצינים בולטים שהצבא מעוניין בהמשך שירותם.
"עולמו חשך עליו"
אך רס"ן ליאור, טכנולוג שמפקדיו הגדירו "מוביל ומוקד ידע" בתחום מסווג באגף המודיעין, מצא עצמו בגיל 37 עם הודעת פיטורים. "מי שקיבל הודעה כזו עובר טלטלה, סערת רגשות, ואולי אפילו עולמו חשך עליו", כתבו השופטים בהחלטתם. "אין לצפות ממשרת הקבע כי ירכז מיד את כל טיעוניו מול האפשרות שבסופו של דבר ימצא עצמו, באמצע החיים, מחוץ למסגרת שבה שירת שנים רבות. הליך השחרור שלו לא היה תקין. בכל הדיונים התרענו על כך בפני הצבא, אך קולנו היה כקול קורא במדבר".
השופטים נימקו את החלטתם בכך שהקצין לא קיבל התרעות על חוות הדעת השליליות לגביו: "המפקד שהודיע לו על הפיטורים הסתבך בשאלה אם יש להתחשב בכך, ולאחר שחזר בו מדבריו טען שמדובר בטעות של מפקדיו. יש חוסר הגינות משווע במדידת הנתונים שלו על סמך תפקודו ביחידתו בדרום (שבה שירת לפני שקודם ליחידתו החדשה במרכז – ובה פוטר). יכול היה מאוד להיות שדירוגו היה משתנה במרכז, אך לא ניתנה לו הזדמנות".
השופטים גם נאלצו להכריע בין שתי גרסאות סותרות בין קציני הסגל של הרס"ן, שהיו מעורבים בפיטוריו: האחת טענה כי עדכנה את הגורם שפיטר אותו בפועל על נסיבותיו האישיות, ואילו הגורם שפיטר הכחיש זאת: "אנו מאמינים לעדות הקצין שהודיע לו על הפיטורים, הקצינה לא התייעצה עם אף אחד ולא עדכנה אותו".
השופטים מתחו ביקורת על גורמי הסגל בחיל המודיעין ועל הגורמים האמונים והמפקחים באגף כוח אדם, בהם ראש מחלקת הסגל הקודמת תא"ל מיכל בן מובחר וראשת אכ"א הקודמת, אלופה במיל' אורנה ברביבאי, שדחו את ערעורו הראשון של רס"ן ליאור ללא הצגת נימוקים ותוך התעלמות מנסיבות משפחתיות רפואיות קשות שהציג. הם ציינו כי השתיים התעלמו מטיעוני הקצין: "הנמקה ראויה מקהה את התחושה כי מדובר בהחלטה שרירותית. האמירה של רמ"חית הסגל בעדותה כי אין בנסיבות המשפחתיות של רס"ן ליאור לשנות את ההחלטה מעוררת חשד כי האמירה באה להצדיק בדיעבד מחדל של אכ"א. ראשת אכ"א הסתפקה בהחלטה לקונית ולא מנומקת".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "במסגרת הליך ההצטמצמות, צה"ל פיתח כלי הערכה ומיון על מנת להיפרד ממשרתי הקבע באופן המקצועי וההוגן ביותר. צה"ל עושה למידה מתמדת והפקת לקחים מכל הליכי הערר". עוד נמסר כי היום יתנהל דיון אצל רמ"חית הסגל וייבדק הליך הערר "לטובת למידה והמשך הפקת לקחים, ויוחלט כיצד להמשיך".
גורמים צבאיים הוספו: "מתוך אלפי משרתים שצה"ל נפרד מהם הגישו כ-110 משרתים ערר, מתוכם נדונו עד כה יותר מ-70 והתקבלו רק שלושה, עובדה המעידה על איכות תהליך קבלת ההחלטות בעניינם של משרתי הקבע".
במקרה אחר שבו הכריעה ועדת הערר, נדחתה אמנם עתירתה של קצינה בדרגת סרן שפוטרה מיחידת 8200 באמ"ן, אך השופטים מצאו ליקויים גם במקרה זה. עילת הפיטורים הייתה תפקוד לקוי, אך לפי שופטי הוועדה, מפקדיה שפיטרו אותה "אספו מהגורן ומהיקב את כל 'חטאיה' מאז התגייסה בספטמבר 2008", וטענו כי פיטוריה בוצעו בחוסר תום לב, ללא הנמקות ובלי שהוכח כלל תפקודה הלקוי. הם קבעו כי ניתן לפטר את הקצינה בעילה אחרת באופן שלא ייפגע עתידה והיא תוכל להשתלב בשוק העבודה האזרחי מבלי ששמה הוכתם. גם במקרה שלה קבעו השופטים כי הצבא ישלם את הוצאות הטרחה בסך 20 אלף שקלים בגין הערעור. בשני המקרים ייצג את הקצינים עו"ד שלמה רכבי ממשרד עו"ד ציפורי-רכבי.
לדברי עו"ד רכבי, "יש לקוות שהחלטת הוועדה תעודד משרתי קבע נוספים שהליך שחרורם היה לקוי, להילחם על זכויותיהם. ועדת הערר הדגימה לאחרונה בשורה של החלטות כיצד ניתן לעשות צדק עם משרתי הקבע ויש לקוות שגם צה"ל יפיק הלקחים הדרושים ויפעל בשקיפות, בהגינות וגם מתוך חמלה".
לפנייה לכתב/ת 
