איזנקוט: "יש הזדמנויות בהסכם עם איראן, חיזבאללה - האיום החמור ביותר"
ההערכה האסטרטגית של הרמטכ"ל: ההצלחות נגד דאעש עלולות לגרום לו להפנות את נשקו כלפינו; לאף אחד מפיגועי הסכינים לא הייתה התרעה - אבל צריך להקל על האוכלוסייה הפלסטינית; הסכם הגרעין מגלם "סיכונים רבים וגם הזדמנויות", והאיראנים מנסים להשפיע גם על ערביי ישראל
הרמטכ"ל רב-אלוף גדי אינקוט אומר כי בהסכם עם איראן "יש סיכונים רבים וגם הזדמנויות". בנאום שנשא בצהריים (יום ב') בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בתל אביב, תחת הכותרת "הערכה אסטרטגית לישראל 2016", התייחס בין היתר להסכם עם איראן שהוביל להסרת הסנקציות: "הסרת הסנקציות והסכם הגרעין עם איראן מהווים תפנית אסטרטגית אל מול מה שצה"ל יתמודד מולו בעשור הקרוב". יצוין כי בצמרת המדינית הישראלית, ובעיקר בלשכת ראש הממשלה, מתייחסים כמעט רק לסיכונים הכרוכים בהסכם.
"מסוף 2005 האיום המרכזי היה איראן. ההסכם הוא שינוי משמעותי בווקטור שאיראן הלכה אליו. יש בו סיכונים רבים וגם הזדמנויות. אנו עושים הערכה מחודשת לתפנית זו בבניין הכוח של צה"ל. להערכתי, בחמש השנים הקרובות איראן תעשה מאמצים גדולים לממש את חלקה ולקבל את היתרונות בכך. עדיין איראן במקום גבוה בצורך שלנו לנטר ולעקוב. החזון להשגת נשק גרעיני באיראן יימשך מתוך המקום שאיראן תופסת עצמה כמעצמה אזורית. איראן מנהלת מלחמה בישראל באמצעות שליחים כמו חיזבאללה, שמהווה כיום את האיום החמור ביותר על ישראל".
"אנחנו רואים גם ניסיון להשפיע על ערביי ישראל וברצועת עזה, וההערכה היא שככל שהמצב הכלכלי באיראן ישתפר, תוך שנה-שנתיים, יופנו משאבים גדולים יותר נגד ישראל באמצעות התעשיות הצבאיות האיראניות. האיראנים העבירו עד כה כמיליארד דולר בשנה לחיזבאללה ולהערכתנו זה יגדל. לחמאס הם מנסים להעביר עשרות מיליוני דולרים בשנה".
הרמטכ"ל התייחס גם למצב ביתר מדינות המזרח התיכון והעריך שהלחימה שם תתקדם לעברנו: "להבנתי המאבק השיעי-סוני והמאבק בסוריה יימשכו עוד שנים ארוכות. אני חושב שהמעורבות של שתי מעצמות היא המפתח להגעה להסדרה. ההצלחות נגד דאעש מעלות בעיניי את הסבירות שאנחנו נראה אותם מפנים את הקנים גם כלפינו וגם כלפי הירדנים".
"צה"ל צריך להיות מוכן בלוחות זמנים קצרים מאוד להסלמה והתפרצות. אי-אפשר לבנות על המושג החמקמק הזה שנקרא הרתעה. זה מחזיק מעמד בלבנון וזה יכול להשתנות מאלף ואחד שיקולים מחר".
"בעוד עשור מי שיעמוד במקומי והצבא יתמודדו עם אתגרים גדולים יותר", אמר איזנקוט שמשתתף בדיון בשאלה אם כללי המשחק הבינלאומי משתנים, ואם יש טעם בחיפוש אחר כללים בזמן שבו נדמה שרבים מהם נשברים. גם השלכות הסכם הגרעין עם איראן יידונו בכנס, וכן השפעותיהן של המעצמות במזרח התיכון - הנוכחות הרוסית הגוברת וההתרחקות האמריקנית, ניתוח אסטרטגיית צה"ל שגובשה לאחרונה והתמודדות עם האיסלאם הקיצוני.
הרמטכ"ל הייחס לגל הפיגועים וציין כי היום התרחש פיגוע הדקירה ה-101 בחודשים האחרונים. "ב-101 מפיגועי הדקירה בגל הטרור לא היו לנו התרעות", הודה, ובמבט נוסף קדימה הדגיש כי "הטרור ביהודה ושומרון יימשך עוד שנים ארוכות".
לדברי הרמטכ"ל, "האוכלוסיות מעורבבות, מה שיוצר אתגר מבצעי גדול. למרות גל הטרור אנחנו עומדים על זה שתהיה הפרדה בין טרור לאוכלוסיה ושמדי יום ייצאו לעבודה בישראל וביו"ש 120,000 פלסטינים שמביאים פרנסה לבני משפחתם. אני חושב שזה אינטרס ישראלי, זה מרסן, כמו גם לשמור על תיאום בטחוני פלסטיני כאינטרס משותף. לא צריך להיות אסטרטג גדול ואיש מודיעין כדי לדעת שזה ימשך".
בחודש אוגוסט חשף הרמטכ"ל את המסמך שמפרט כיצד יפעל במצבי שח"ם - שגרה, חירום ומלחמה, למה ניתן לצפות ממנו ומה הוא מצפה מהדרג המדיני כדי שיוכל למלא את תפקידו ולהביא תוצאות נדרשות. מסמך "אסטרטגיית צה"ל" היווה אבן דרך כיוון שלראשונה הבהיר הצבא לדרג המדיני מה הוא דורש ממנו כדי לפעול ביעילות.
ב"אסטרטגיית צה"ל" הובהר כי הדרג המדיני יכול להציג לצבא שני סוגי דרישות במקרה של לחימה מול אויב שאיננו מדינה, כלומר חמאס, חיזבאללה או דאעש לצורך העניין: הכרעה צבאית מלאה וברורה של הארגון הצבאי שמולו, או פגיעה באויב באופן מוגבל ומתוחם.
ב"צוק איתן" למשל הדרישה של הדרג המדיני הייתה לפגוע באויב באופן מוגבל ולא להכריע אותו. לכן לצה"ל חשוב היה להבהיר כי בין השאר אחת ממטרות מסמך האסטרטגיה היא למנוע את החמיצות שאחרי סבב הלחימה הבא. במסמך האסטרטגיה הבהיר למעשה הרמטכ"ל - אעשה את מה שהדרג המדיני יגדיר לי לעשות. באותה נשימה הוא גם מפרט אחת לאחת את מה שהדרג המדיני צריך לעשות, כדי שהוא כמפקד הצבא יעניק לו תוצאה רצויה.
שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, התייחס בנאומו בכנס להחלטת המעצמות ובכללן מדינתו להסיר את הסנקציות על איראן. לדבריו, "הנשיא אובמה אמר שזאת אבן דרך בקשרים והיחסים, למרות שישראל וארה"ב לא ראו עין בעין את ההסכם. הכי חשוב למנוע מאיראן נשק אטומי וזה מחויבות שלנו לישראל. 12 אלף צנטריפוגות באיראן כבר הפסיקו את פעילות ההעשרה, איראן הפחיתה העשרת אורניום ל-300 ק"ג – 93% מהכמות שמספיקה לפצצה. הדברים נעשו כדי שלא תהיה להם אפשרות להגיע לפצצה. הדרך לפצצה תארך להם שנה בניגוד לחודשיים לפני הסכם".
שפירו אמר עוד כי "המסגרת החדשה של ההסכם יכולה לטפל בכל האיומים מאיראן מבלי איום הפצצה הגרעינית – התמיכה שלהם בחיזבאללה ובסוריה – אל תטעו בדבר, אנחנו עדיין מטפלים בשאר האיומים של איראן שיכולים להגיע בעתיד".
לפנייה לכתב/ת 
