האסיר א' והאסירים ב'
כל אסיר, בלי קשר לסיווגו בכלא, זכאי לתנאי מחיה מינימאליים כדי לשמור על צלם אנוש וכדי שכבודו ובריאותו לא יפגעו
משמח לקרוא ששב"ס נערך לשיפוץ מאסיבי של אגף 10 בבית הסוהר מעשיהו לקראת כניסתו של האסיר מספר 1 לכלא. הרי לא יעלה על הדעת לשכן את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בתא מאסר צפוף ומחניק עם עוד תשעה אסירים, שבו בקושי יהיה לו מקום לפרוש את ידיו לצדדים, והוא והאסירים האחרים יעבירו את רוב שעות היום בשכיבה במיטה כי אין להם מקום לעמוד יחד.
עוד בערוץ הדעות:
קעקוע נרטיב ה"המדינה האסלאמית"
זה לא תיאור דמיוני, אלא המצב השורר במרבית מתקני הכליאה בישראל. מלבד אותם 20 "ידוענים" שיזכו לשכון באגף 10 המשופץ ו"ליהנות" מתנאי מחיה סבירים של 4.5 מ"ר לאסיר בתאים של שלושה אסירים בלבד, רובם ככולם של כ-20 אלף האסירים והעצורים ששוהים היום במתקני הכליאה בישראל סובלים מצפיפות איומה ומתנאי מחיה לא אנושיים.
אין ספק ששב"ס נדרש לאבחן את הצרכים של האסירים שהוא קולט ולהתאים עבורם את תנאי המשמורת המתאימה עבורם: אסירי הפרדה, אסירים ביטחוניים, אסירים טעוני פיקוח וכדומה. אלא שכל אסיר, בלי קשר לסיווגו בכלא, זכאי לתנאי מחיה מינימאליים כדי לשמור על צלם אנוש וכדי שכבודו ובריאותו לא יפגעו. זה לא המצב בישראל. ב-30 השנים האחרונות המדינה שלחה עוד ועוד אנשים למעצר ולמאסר והגדילה באופן משמעותי את שיעור הכליאה מבלי להבטיח להם תנאי מאסר ראויים.
מחצית מהכלואים בישראל מוחזקים בשטח מחיה שנמוך מ-3 מ"ר. שטח המחיה הממוצע בכלל המתקנים עומד על 3.1 מ"ר בלבד. לפי נתוני שב"ס, למעלה מ-60 אחוז מהאסירים שוהים בתאים שבהם נמצאים יותר מחמישה אסירים בתא.
כל רשויות המדינה הרלוונטיות מכירות היטב כבר שנים את מצוקת הצפיפות בבתי הכלא. לפי תוכנית המתאר הארצית לבתי הסוהר מ-1982, היו אמורים להיבנות שישה בתי כלא חדשים בסטנדרטים גבוהים בתוך עשור ושני בתי כלא (כלא דמון וכלא שיטה) נועדו להריסה עקב תנאי המחיה הבלתי ראויים בהם. התוכנית לא יצאה לפועל ושני בתי הסוהר שנועדו להריסה עומדים על תילם גם היום וכאלף אסירים מוחזקים בהם בתנאים קשים. כלא דמון היה במקור אורווה ומחסן טבק, וכמו רוב מתקני הכליאה של השב"ס, גם הוא נבנה לפני עשרות שנים ונמצא במצב גרוע.
בתגובה לעתירה נגד הקמת בית הסוהר הפרטי בבאר שבע, כשטיעון הצפיפות דווקא שירת את המדינה בבואה להצדיק את ההכרח בהפרטת בתי סוהר, כתבה המדינה לבית המשפט כי הצפיפות בבתי הסוהר "יצרה
מציאות קשה של פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של הכלואים" וכי "מצוקת הכליאה הקשה הקיימת בישראל גורמת כיום לפגיעה באסירים (...) החיים בתאיהם בתנאי צפיפות קשים, עם מרחב מחיה הקטן מהמרחב המינימאלי הראוי".
האגודה לזכויות האזרח, יחד עם הקליניקה לזכויות אסירים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ורופאים לזכויות אדם, הגישה לפני כשנה עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה להקצות לכל האסירים שטח מחיה הולם. החודש צפוי להתקיים דיון בעתירה ויש לקוות שבית המשפט ידרוש מהמדינה למלא את חובתה ביחס לאנשים מהם היא שוללת את חירותם. כפי שהיטיב לתאר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק: "חברה מתורבתת חייבת לשמור על רמה אנושית מינימאלית של תנאי מאסר. לא נהיה אנושיים אם לא נבטיח רמה אנושית לאסירים שבחברתנו".
עו"ד אן סוצ'יו, האגודה לזכויות האזרח