ישראלים, הם בכל מקום - גם באוסקר
למרות המאמצים והתקוות, ישראל שוב לא תצעד על השטיח האדום בטקס האוסקר הקרוב. אז מה כן יהיה שם? סרט בעברית על השטחים, דוקו-אנימציה של ישראלית לשעבר, וכמובן - איך אפשר בלי קריצה לשואה. לקראת האוסקר, קבלו את הזווית שלנו
רצינו, קיווינו, היו כאלה שהתפללו, אבל ישראל שוב לא תהיה בטקס האוסקר. "באבא ג'ון" של הבמאי יובל דלשד, אשר זכה בפרס אופיר לסרט הטוב, ויצא לייצג את המדינה במירוץ לקטגוריית הסרט הזר - לא עבר את הסינון של בוחרי האקדמיה האמריקנית לקולנוע. אבל העובדה שישראל לא באוסקר, לא אומרת שלא יהיו שם ישראלים. למעשה, לא מעט כאלה יגיעו לטקס ב-28 בפברואר כדי להתחכך בליאונרדו דיקפריו, בראד פיט וסטיבן שפילברג. יש כאלה שיצפו באירוע מהטלוויזיה, אחרי שכבר פגשו אותם באתרי הצילומים.
הישראלים של "אווה מריה"
בין אם אתם אוהבים את זה או לא, הכי קרוב שישראל מגיעה לאוסקר השנה הוא הקומדיה "אווה מריה" עליה סיפרנו לכם לראשונה בשבוע שעבר, ושמתמודדת על פרס האוסקר לסרט הקצר. באופן רשמי מדובר בהפקה פלסטינית במימון צרפתי וגרמני, אולם היא דוברת עברית ברובה, ומשתתפים בה שחקנים ישראלים ערבים ויהודים. מאחורי הבמאי יליד נצרת באסיל חליל עומד גם צוות בינלאומי, בו בולטת תרומתם של ישראלים כמו הצלם אריק מזרחי, עוזר הבמאי בועז פזנסון ומתאם ההפקה שלומי גולדשטיין. הסרט בן 15 הדקות צולם בישראל ובשטחים.
הקומדיה הלבבית הזו בהחלט יוצאת דופן באזורנו המתוח ועלילתה מלווה משפחת מתנחלים, שמכוניתם התנגשה ושבקה חיים במנזר מבודד בשטחים רגע לפני כניסת השבת. בלית ברירה הם פונים לעזרה מהנזירות הפלסטיניות השתקניות המתגוררות במקום ושאינן ששות לקראת המבקרים המפתיעים. חשדנות ואדיקות דתית הופכות לגישושים אנושיים בדרך לשיתוף פעולה אינטימי ומלא בהבנה ואופטימיות. הבמאי בן ה-35 חליל ליהק את מריה זרייק החיפאית לתפקיד הנזירה הצעירה והממזרה, את השחקן שאדי סרור כמתנחל, את רות פרחי הוותיקה לאמו, ואת מאיה קורן לאשתו.
"הצילומים לפרויקט הזה היו הגשמה של חלום", מספרת ל-ynet קורן בת ה-33, "זו היתה הפקה מקצועית, עם אנשים מוכשרים ומצחיקים, שמדברים בכל מיני שפות - עברית, אנגלית, ערבית, וצרפתית. אבל השפה שחיברה בין כולנו היא אהבת היצירה והאנושות. הדבר היחיד שחשוב לי מול אנשים שנמצאים לידי, זה שהם אנשים עם לב טוב ומבט קשוב בעיניים, לא מעניין אותי במה הם מאמינים, למי הם מתפללים ומה הם בוחרים לאכול או לא לאכול".
בניגוד לקטגוריית האוסקר הזר בה הסרטים מייצגים את מדינות המוצא שלהם, במקרה של קטגוריית הסרט הקצר, בוחרי האקדמיה האמריקנית בוחרים את המועמדים ממאגר גדול של סרטים שנשלחים אליהם. על כן, "אווה מריה" מייצג את הבמאי וצוותו, ולא את הרשות הפלסטינית או ישראל לצורך העניין. ממש כפי ש"איה" של עודד בינון ומיכל ברזיס לא ייצג את ישראל באופן רשמי כשהיה מועמד באותה קטגוריה ממש אשתקד.
"מבחינתי הסרט מייצג את כל מי שנגע בפרויקט, האמין בו ושמח על ההצלחה המסחררת שלו", אומרת קורן, ילידת ארצות הברית שגדלה בחיפה, והופיעה עד כה בעיקר בסרטי סטודנטים. "להתקבל לאוסקר זה חלום שהרשיתי לעצמי לחלום רק בלילה בשקט לפני השינה, ביחד עם חלומות הזויים נוספים כמו להיות נסיכה ומיליונרית", היא מספרת, "החלומות שלי הרבה יותר פשוטים ומציאותיים, אולי להתקבל לסרט ישראלי או סדרה איכותית, למצוא משמעות וכאלה".
נעמי טליסמן
גם בקטגוריה המקבילה לסרט התיעודי הקצר, אפשר להבחין בשם חשוד בישראליותו. ואכן, מקורותיה של האמנית נעמי טליסמן, שיצרה את הסרט "Last Day of Freedom" ביחד עם שותפתה די היברט-ג'ונס, הם בישראל - אותה עזבה לפני כ-15 שנה.
מדובר ביצירת דוקו אנימציה המלווה את ביל באביט, אזרח אמריקני טוב, שמתלבט בנוגע להסגרת אחיו שביצע פשע נורא. "ההרגשה נהדרת - זה הסרט הראשון שלנו ובאמת שלא ציפינו להגיע לכאן", אומרת ל-ynet טליסמן המתגוררת באיזור סן פרנסיסקו. "במהלך העבודה שלנו על האנימציה והסאונד חשבנו שמדובר ביצירה חזקה, שלא נעשתה כמותה".
טליסמן טוענת כי יש בסרט קריאה לפעולה, שהאוסקר עשוי לקדם: "זה מאוד מספק לראות איך הסרט, שנוגע בכל כך הרבה סוגיות חברתיות, מתקבל. הסרט שלנו חושף כשלים שיטתיים במערכת הצדק האמריקנית - ואיך זה מתקשר לחוסר התמיכה ושירותי הרווחה, וכמובן לגזענות שיש לה חלק גדול בכך. אנחנו מקוות שהעובדה שהסרט מקבל הכרה, יעזור לנו לקדם דיון ופעולה באיזורים אלה".
הסרט יוצג בישראל במרס הקרוב במסגרת פסטיבל אפוס, והיוצרת נרגשת גם מכך: "משפחתי גרה בישראל, ויש לי חברים שם. הלוואי והיה יותר קל וזול להגיע לשם. אבל אגיע לרגל ההקרנה".
לטי גרובמן
ומה בנוגע לפרס האוסקר התיעודי? גם שם נוכחות ישראלית בסרט התיעודי "Winter on Fire" של הבמאי יבגני אפינייבסקי המתעד את התהפוכות הפוליטיות והאזרחיות באוקראינה. המפיקה לטי גרובמן, שבימים כתיקונם מובילה בעיקר סרטי אקשן, ואימה ("אייסמן", "קרימינל", "המסור מטקסס 3D") ביחד עם שותפתה כריסטה קמפבל, החליטה לשנות כיוון לז'אנר הדוקומנטרי ואחרי שהפיקה את הדוקו הראשון של הבמאי הרוסי "Pray for Ukraine", הצטרפה אליו גם להרפתקה שהביאה אותה לאוסקר (כשלצידה שורה ארוכה של מפיקים אוקראינים)".
"אם תגיד לי שעד סוף ימיי אני אוכל לראות רק ז'אנר אחד של סרטים - אני אבחר בדקומנטרים. עד כדי כך היה חשוב לי היה לקבל את המועמדות הזו", אומרת גרובמן בת ה-44, "להיות מוערך על משהו שאתה מאוד אוהב זו הרגשה נהדרת. קיבלתי כמה פרסים, ואפילו איזה פסלון על סרטי האימה שלי, אבל זה לא עושה לי כלום - הפסלון עדיין בקופסה".
.jpg "לטי גרובמן. לפני הכל, דוקומנטרי (צילום: GettyImages)")
גרובמן ילידת מוסקבה, עזבה את ישראל ללוס אנג'לס כדי לעשות סרטים ולגדל משפחה - אך נשארת מעודכנת לדבריה בחדשות השוטפות מהארץ, וגם מאוקראינה. "זה סרט על אנשים כמונו וכמוך - יהודים מוסלמים ונוצרים, בכל הגילאים שיוצאים להפגין ברחובות ארצם, והמשטרה יורה בהם והורגת אותם. זה לא קרה לפני שבעים שנה, זה קורה עכשיו והעולם שותק. אני עצמי לא ידעתי דבר על הנושא עד שאפינייבסקי הגיע אלי עם הסיפור. אני ג'אנקית של חדשות, ואם לי לא היה מושג על מה שקורה שם, כנראה שלהרבה אחרים גם לא. היה לי חשוב להעביר את המסר".
אמיתי קדר
כאמור, שלא כמו "אווה מריה" בקטגוריית הסרט הקצר, על האוסקר הזר מתמודדים סרטים שמייצגים את המדינות ששלחו אותם לזירה - קצת כמו באולימפיאדה. "באבא ג'ון" לא כאן, אבל נציג הונגריה "הבן של שאול" דווקא כן, והוא אף נחשב לפייבוריט.
גיבוש התסריט של דרמת השואה האינטנסיבית עברה בין השאר בחממה של בית הספר סם שפיגל בירושלים, שם שהה הבמאי היהודי לאסלו נמש. אל הצילומים הוא לקח איתו את השחקן הישראלי אמיתי קדר, שזוכה לכמה דקות מסך ועל הפוסטר שמוקדשים רובם ככולם לדמות הגיבור שאול, איש הזונדרקומנדו באושוויץ בגילומו של גזה רוהריג.
"התרגשות רודפת התרגשות עם הסרט הזה", מספר קדר בן ה-46, שהופיע בשנים האחרונות בתיאטרון ובעיקר ביידישפיל. "זה התחיל לפני כשנה וחצי כשהבמאי היה בארץ והזמין אותי לשחק בסרט שצולם בהונגריה, זו היה חוויה מדהימה. הקימו שם סט מדהים עם מאות ניצבים בהפקת תקופתית מאד מושקעת. הייתי הישראלי היחידי על הסט בקאסט של שחקנים מהונגריה, רומניה, פולין, וגרמניה.הסרט מצולם בכמה שפות. התפקיד שלי הוא ביידיש".
"יש סביב הסרט הזה באזז מטורף", הוא אומר, "זה מדהים לחשוב שיש לי חלק ביצירה הזו, שמסתמן כי תחרוט את מקומה בהיסטוריה גם כיצירה קולנועית וגם בתרומתה להנצחת זכרון השואה. סבי וסבתי היו ניצולים, ובארץ חלק מהיצירה שלי היא הנצחת התרבות היהודית באירופה".
חגי אייד
אחרי מלחמת העולם ה-2 הגיעה המלחמה הקרה. ואחרי "רשימת שינדלר" זוכה האוסקר של סטיבן שפילברג שעסק בשואה, מגיע "גשר המרגלים" של הבמאי האמריקני המהולל ומתמקד בפרשיית חילופי שבויים סבוכה בין ברית המועצות לארצות הברית. הדרמה התקופתית האפלולית הזו מועמדת לאוסקר הסרט הטוב, ומארק ריילנס הבריטי לפרס שחקן המשנה. חגי אייד הישראלי הציץ עליו ועל טום הנקס ושפילברג מהצד בתפקיד קטן כצלם עיתונות בניו יורק.
"זה כבוד גדול להיות חלק, גם אם לא גדול, בהפקה אדירה כזו שמועמדת לפרס האקדמיה האמריקאית. פאקינג אוסקר", אומר השחקן והעיתונאי שבעברו גם פעילות פוליטית למען הקהילה הגאה. "השתתפתי בחמישה ימי צילום בניצוחו של המאסטרו שפילברג - בגובה העיניים נחשפתי להפקה, לצוות, ללוקיישנים של פעם בחיים, למקצועיות, ולמוסר עבודה מעוררי השראה. זכיתי לעבוד צמוד, ולתקשר גם עם טום הנקס, עם ריילנס, ועם שפילברג המהפנט".
כששואלים את גיא אייד (כך הוא מכונה בארה"ב) איך הצליח להשתרבב להפקה זו, הוא עונה "פלירטטתי עם האדם הנכון", ומתחייב: "בפעם הבאה ששמי יקושר לאקדמיה בהוליווד, אני מבטיח, זה יהיה סיפור אחר לגמרי".
אילן מועלם שרולוביץ'
בין עסקיו כמשווק ליין שעוני יוקרה לפרויקטים קולנועיים שונים כמפיק,
במאי ואף איש אפקטים, אילן מועלם שרולוביץ' הוא גם שחקן שעובר מאודישן לאודישן כדי להצליח בלוס אנג'לס, ואלו לקחו אותו בין השאר להבלחות ב"סטארגייט", ו"סמולוויל", ועד להופעה קצרה ב"מכונת הכסף" של אדם מקיי - דרמה קומית המגוללת את סיפוריהם של אלו שחזו את המשבר בוול סטריט לפני 2008. משלא שעו לאזהרותיהם, הם חיפשו דרך להרוויח מהאסון הקרב. הסרט מועמד לחמישה פרסי אוסקר - ביניהם לסרט הטוב יותר ולבמאי. מככבים בו כריסטיאן בייל, ראיין גוסלינג, בראד פיט, סטיב קארל ואחרים - גם שרולוביץ'.
שרולוביץ' בן ה-33 - שמגלם בנקאי צעיר העובד עבור דמותו של גוסלינג - נולד אמנם בבולטימור, וגר באל.איי, אך הוא מחזיק בשלוש אזרחיות - אמריקנית, קנדית וישראלית. "רוב משפחתי מתגוררת בהרצליה", הוא מספר, "לישראל יש חלק ענק בחיי וזה מקום שאני מאוד מחובר אליו. אין עוד מקום כזה בעולם". תרומתו למועמדות האוסקר קטנה אמנם, אך הוא שמח עליה מאוד: "זה פנטסטי לראות את הסרט מצליח, אנשים עבדו עליו מאוד קשה וצוות השחקנים שלו הוא לא יאמן. כל מי שהיה מעורב עשה עבודה אדירה בקליטת מה שהתחולל שם בדרך שעדיין תהיה מהנה לצפייה".
מאוחר יותר השנה נוכל לצפות בשרולוביץ' גם לצד מארק וולברג בדרמה "Deepwater Horizon" שמשחזרת את דליפת הנפט הגדולה במפרץ מכסיקו. אבל בינתיים הוא משמר את הזיכרון של העבודה עם בראד פיט - הנערץ עליו מאז "מועדון קרב", כך הוא מעיד. "היה מדהים לבלות קצת זמן איתו ולראות כמה צנוע הוא היה", אומר שרולוביץ', "למרות כל ההצלחה שלו, הוא תמיד וידא שכולם מסביבו יהיו מרוצים והשקיע יותר מכל אחד אחר". טוב, נזכיר שפיט גם הפיק. ומאחוריו עמד בין השאר ארנון מילצ'ן שסייע במימון הפרויקט.
ארנון מילצ'ן
כשאלחנדרו גונסאלס אינייריטו עלה על הבמה בטקס גלובוס הזהב כדי לקבל את פרס סרט הדרמה הטוב, הוא הקפיד להודות לאדם שאפשר לסרטו החדש "האיש שנולד מחדש" לקרות. זהו המיליארדר הישראלי ארנון מילצ'ן, העומד בראש חברת ההפקה ניו ריג'נסי, ותמך בפרויקט היומרני של הבמאי המכסיקני שתקציבו הלך והתנפח ללא משאבים תקציביים שיגבו אותו. מילצ'ן, שעבד עם אינייריטו גם על "בירדמן" זוכה האוסקר אשתקד, פתח את הכיס ואת הלב וכך ההפקה חזרה לחיים.
אם וכאשר אינייריטו יעלה לבמה כדי לקבל את הפסלון הנחשק, מילצ'ן בן ה-71 יעמוד שם לצדו כפי שהתכבד לעשות לפני כן כמפיק רשום של הסרט עם "בירדמן" ב-2015, ועם "12 שנים של עבדות" ב-2015.
ואם אנחנו באמת מתאמצים, נציין שגם תום שובל חולק קשר קרוב עם הפקת "האיש שנולד מחדש" ובעיקר אינייריטו. הבמאי הישראלי בן ה-34 ("הנוער") נבחר על ידי הבמאי המכסיקני לשמש כמתלמד שלו והוזמן לאתר הצילומים של הסרט. חוויה עליה כתב לפני שנה בטור מיוחד ל-ynet.
