הדבר החם הבא בייצוא הישראלי ב-2016?
האם צפוי שינוי בעולם המדיה הדיגיטלית, לאן ענף הרכב שועט, מה יתחדש בעולם התקשורת, אילו מוצרים מחפשים הצרכנים בתחום המזון ובאילו מדינות ביטחון המולדת יתחזק? חמישה מנהלי ענפים במכון היצוא מספרים על השינויים הצפויים ב-2016
טכנולוגיה, טכנולוגיה ועוד טכנולוגיה. התעשייה הישראלית שנחשבת לאחת מראשי החץ העולמיות בתחום הטכנולוגי תמשיך לעשות את מה שהיא כנראה הכי טובה בו גם ב-2016. למה? כי זה עובד. על אף הירידה הכללית ביצוא הישראלי בשנה החולפת, בענף אחד דווקא המשיך היצוא לטפס. ההייטק הישראלי רשם עלייה של 5%.
יצוא מוצרי הצריכה הישראלים ב-2016, לאן
?
כך מוכרים הישראלים ציוד רפואי לכל העולם
אמנם הענף המוביל בישראל הוא כאמור ענף הטכנולוגיה, הכולל תקשורת חכמה, סייבר, רכב, ציוד רפואי חכם ועוד. אך יש ענפים אחרים שהתפתחו בשנים האחרונות, ולישראל יש מה להציע גם בהם. אז יצאנו לבדוק מה הולך להיות התחום החם ביצוא הישראלי בשנה הנוכחית בשלל ענפים, ועל סמך מה מעריכים במכון היצוא שב-2016 יחזור היצוא לצמוח בכ-2%.
לשם כך פגשנו חמישה מנהלי ענפים במכון: לי אבירם - מנהלת ענף המדיה הדיגיטלית, אילן רוזנברג - מנהל ענף התקשורת, אורי פחטר - מנהל ענף הרכב, קרולין נווה - מנהלת ענף המזון וג׳יל פרז - מנהל ענף HLS (ביטחון המולדת).
"באופן מפתיע או שלא, מדברים בשנתיים האחרונות על אותן זירות שוב ושוב", פותחת אבירם כשהיא נשאלת מה הולך לקבל השנה את קפיצת המדרגה בענף המדיה הדיגיטלית. "אמנם נראה כי אנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו בעולם המדיה הדיגיטלית. אך זה בדיוק ההיפך - כל הגבולות נפרצים. המהפכה של הדיגיטליזציה כבר כאן וזה מה שהולך בעיני לקבל עוד קפיצת מדרגה ב-2016".
תחום המדיה הדיגיטלית שהתפתח כל כך היה עד השנים האחרונות שוק יחסית סגור ורלוונטי כמעט אך ורק לגופי שידור, גופי מדיה, גופי פרסום ומותגים, אך לדבריה באחרונה היא מזהה כי הענף נפתח לכל עבר. כאשר בשנים האחרות נכנסו אליו גם קמעונאים, יצרני מכשירי חשמל וחברות שלא נראה קשר בינן לבין התחום.
שחקנים שאינם קשורים לשוק הדיגיטל נכנסים פנימה
אז איך זה קרה? "מה שקורה בעולם היום שאף אחד לא נשאר באזור הנוחות שלו", היא מסבירה. "אפשר לראות כדוגמה את תערוכת CES שהסתיימה לפני כשבוע. התערוכה שהייתה פעם מעוז קלאסי לגאג'טים ויצרני מכשירים הפכה לאחת מהתערוכות הכי לוהטות שאין מנהל מרקטינג שמכבד את עצמו ולא מבקר בתערוכה הזאת. אין נציג סוכנויות פרסום שלא נמצא שם. אפשר לשאול מה הקשר, אבל זה בדיוק העניין", היא מסבירה. "זאת בדיוק ההתקדמות של הדיגיטליזציה בחיינו. תחומי העניין של שחקנים שאינם קלאסיים בתחום מתרחבים ונכנסים לתחום המדיה הדיגיטלית. בשנה הקרובה יותר ויותר שחקנים שלא היו קשורים לשוק הדיגיטל נכנסים פנימה".
איך אנחנו הלקוחות הסופיים נרוויח מהסיפור?
"כשכל מכשיר מחובר לכל מכשיר, והמידע עלינו נמצא בכל מקום, רמת החשיפה הפרסונאלית עלולה להיות גם לא נעימה, אך מן העבר השני גם להזדמנות. לא ירחק הזמן ובתמורה לחשיפת המידע שקורה בתוך המקרר שלהם יזכו הלקוחות להנחה על המוצרים שהם באמת זקוקים או רוצים. החנות תדע להציע לנו את ההנחה על הבגד או השתייה שאנו מעוניינים לרכוש".
ומכאן לענף התקשורת. הענף שעובר שינויים חדים בשנים האחרונות הפך כמעט מבלי לשים לב מענף תקשורת לענף מובייל. מה זה אומר? אילן רוזנברג מנהל הענף במכון מסביר, כי בדומה לענף המדיה הדיגיטלית, תחום המובייל כבר מכיל בתוכו את ענפי התקשורת והטלקום. "המגמה החזקה שהתחילה ב-2015 ותמשיך בשנה הנוכחית היא המעבר של כל חברות התקשורת - אפילו הגדולות ביותר מהפעלת שרתים ורשתות פיזיים אצלם בחברה אל הפעלה ווירטואלית ברשת. רשתות וירטואליות מוזילות משמעותית עלויות והוצאות אחזקה, מאפשרות גמישות גבוהה, חיבור בין סוגים שונים של מכשירים ועוד".
"עד ל-2020 יהיו כ-50 מיליארד מכשירים מחוברים בעולם כשרק 6 מיליארד מהם יהיו מכשירים סלולאריים, וזה אומר שיהיה עומס מאוד גדול של DATA ותעבורת רשת", מציין רוזנברג, אך מבהיר כי זאת בדיוק ההזדמנות הישראלית: "אפשר להגיד שישראל נמצאת בחוד החנית של התעשייה הגלובלית בפתרונות עבור החברות הסלולאריות".
איך גורמים לנהג לא להסתכל בסמרטפון בנהיגה
ומה קורה בענף הרכב? אורי פחטר, מנהל הענף במכון היצוא קובע כי "מה שהיה חם ב-2015 ימשיך להיות חם גם ב-2016". לדבריו, מה שיעמוד במרכז של תעשיית הרכב בעתיד הנראה לעין הוא רכב אוטונומי, אך עוד קודם מפותחות עבור העידן הנוכחי, טכנולוגיות שנותנות אינדיקציה לגבי המצב הפיזיולוגי, המנטאלי והנפשי של הנהג וכאלו שיעזרו לנהג שלא להסתכל בסמארטפון בנהיגה. "קיימות היום טכנולוגיות שמנטרות את המצב הפיזיולוגי של הנהג במהלך הנהיגה כדוגמת התקף לב שמתקרב ומתריעות על הדברים בזמן אמת. בנוסף לכך מפתחים בשנים האחרונות מערכות שמקבלות הוראות קוליות, תנועות ידיים וראש. כל הדברים הללו רלוונטיים ומאוד אקוטיים כל זמן שאין לנו רכב אוטונומי מלא", מציין פכטר.
ענף נוסף שישראל נחשבת בו לאחת מהמתקדמות בעולם, הוא ענף בטחון המולדת - וכאן מדובר בלא מעט כסף. על פי מחקר שערכה חברת HSRC, היקף ההשקעה העולמית בתחום הביטחון הסתכם בשנת 2015 בכ-367 מיליארד דולר וצפוי להגיע בשנת 2022 לכ-546 מיליארד דולר. נתונים אלה מצביעים על הגידול הצפוי בביקושים לטכנולוגיות בתחום זה, בו האיומים גדלים ומשתנים ללא הרף.
מדינות לא משנות את התפיסה עד שזה פוגע בהן
ענף בטחון המולדת לא כולל בתוכו מכירת מטוסים, טנקים או נשק כבד, אלא כלים להגנה היקפית כדוגמת ציוד צילום מתקדם לזיהוי חפצים חשודים, אמצעים לראיית לילה, זיהוי פנים ולוחיות רישוי והגנת סייבר. ג׳יל פרז מנהל ענף HLS (בטחון המולדת) צופה כי בשנה הנוכחית ישראל ככל הנראה תהיה אחת מהמרוויחות הגדולות בתחום בזכות האיומים מצד ארגוני טרור כדוגמת דאעש, המשפיעים על הממשלות בכל העולם. "לצערי אני יכול לומר שאין הרבה מדינות שמתעוררות עוד לפני שמתרחש אצלם אסון אלא רק אחרי", הוא מציין.
"עצוב להגיד ואף אחד לא מאחל שזה יקרה, אך שככל שיהיה יותר טרור אז כנראה ענף ביטחון המולדת יצליח יותר. זאת המציאות. מדינות לא משנות את התפיסה עד שזה פוגע בהן וכשזה קורה הן בדרך כלל פונות לישראל כי פה מתמודדים עם זה כל הזמן".
לדבריו, הגנת סייבר ובטחון המולדת הולכים יד ביד וזאת הסיבה שבנובמבר 2016 תיערך בישראל התערוכה מהגדולות בעולם שמשלבת בין הדברים - סייבר וביטחון המולדת. "בגלל איומי הטרור חברות ולקוחות בכל העולם מחפשים את החבילה המלאה".
ללא גלוטן, ללא סוכר וללא שומן
ואי אפשר לסיים בלי משהו לאכול. קרולין נווה, מנהלת ענף המזון במכון היצוא, יודעת כי מה שהחל פני קצת יותר מעשור כטרנד מזון הבריאות כובש בהדרגה את הענף בכל המדינות המערביות ובשנה הנוכחית הביקוש צפוי לצמוח במהירות רבה יותר.
"אמנם בארץ פחות משתמשים במושג הזה, אבל ברחבי העולם יש לא מעט תערוכות בתחום עם כל המוצרים שהם ללא. ללא גלוטן, סוכר ושומן, חומרים משמרים ועד מוצרים לא מהונדסים ואורגניים", מציינת קרולין. לדבריה מדובר בקבוצה הולכת ומתעצמת בארה"ב ובאירופה וישראל לא נותרת מאחור. "יותר יצרנים ישראליים של מזון מעובד קלאסי כדוגמת אוסם מתחילים לייצר ליין של מוצרים ללא גלוטן. זה מה שאנשים יחפשו ב-2016".
לפנייה לכתב/ת 
