אחרי 33 שנה: הושב השעון של הנווט שנפל

השעון של הנווט שהוחזר למשפחה

מבצע מתוקתק: לפני יותר מ-30 שנה הושבה לישראל גופתו של נווט הקרב בחיל האוויר רב-סרן אהרון (ארה'לה) כץ ז"ל. ארהל'ה נפל שנתיים לפני כן במהלך מלחמת לבנון הראשונה בעת גיחה מבצעית להשמדת סוללות טילי קרקע-אוויר סוריות בבקעת הלבנון. באחרונה קיבלה משפחתו של החלל הודעה על כך ששעון היד שלו אותר בדרך מפותלת, שאת רוב פרטיה לא ניתן לספר. הדיווח פורסם לראשונה בביטאון חיל האוויר.

מטוסם של ארהל'ה והטייס גיל פוגל נפגע מטיל סורי ב-24 ביולי 1982. ארהל'ה נהרג בגיל 32, וגילי נפל בשבי הסורי. בעוד הסרבל והכיפה של ארהל'ה הושבו למשפחתו, דווקא שעונו, שאותו קיבל בסיום קורס הטיס, נשאר בידי שוביו.

במשך שנים היה מונח השעון בסוריה והוחזק בידי אדם מסוים. בעקבות פעילות של המוסד במזרח התיכון הגיע השעון לארץ ובשבוע שעבר הושב למשפחתו של ארהל'ה בטקס מרגש שנערך במעמד ראש המוסד היוצא תמיר פרדו. אלמנתו של הנווט קיבלה את השעון, ובטקס השתתפו גם ילדיו ונכדיו.

"בחייו של איש מבצעים יש רגעים שאי אפשר להסביר", אמר בטקס ראש המוסד היוצא פרדו. "ערב אחד באו ואמרו לי, 'יש לנו שעון'. ההתרגשות הייתה עצומה, הרמתי טלפון למפקד חיל האוויר וההתרגשות הייתה זהה בצד השני. דיברנו כבר מאות פעמים, אבל פתאום יש שיחה אחרת עם מטען הרבה יותר כבד".

מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, אמר בטקס: "בפנתיאון הלא רשמי של חיל האוויר, ארהל'ה הוא חבר כבוד. שיחת הטלפון עם תמיר טלטלה אותי. לא פעם שואלים אותי למה אנחנו משקיעים כל כך הרבה בקשר עם המשפחות השכולות ובהנצחת הנופלים, כל זה חשוב לנו פנימה לא פחות. כששולחים מישהו להילחם, ויכול להיות שיאבד את חייו, הוא יודע שלא משנה מה יקרה, חיל האוויר תמיד יהיה לצד המשפחה שלו".

אחרי גילוי הממצא הוקם צוות חקירה משולב של אנשי המוסד ואנשי חיל האוויר, שניסה לפתור את החידה ארוכת השנים. הם פירקו את השעון ולפי המספר הסידורי שלו הבינו את טווח השנים שבהן סיים בעל השעון את קורס הטיס. אחרי חודשיים של חקירה הם הצליחו לפצח את התעלומה.

"מכל הדברים שאנחנו עושים – מועילים או מסעירים יותר – אין דבר מרגש יותר מהאירוע הזה", אמר אחד מאנשי המוסד למשפחה. "זהו כבוד גדול בשביל כולנו. אנחנו גאים ושמחים שיכולנו לעשות משהו כזה במהלך שירותנו, שמחים שהצלחנו לשמח אתכם".

נציג משפחתו של הנווט, דניאל הרטמן, אמר בטקס: "אנחנו לומדים הרבה על רוח צה"ל, על צבא מוסרי. הרגישות והעדינות שבה טיפלתם במשפחה – מדהימה. אנשי המוסד, אנחנו שורדים בזכותכם,

ואפילו לא יודעים מה אתם עושים. אני רק מקווה ששערה של אף אחד לא נפלה בדרך. קל מאוד לשכוח את המתים, אך המשפחה השכולה אף פעם לא שוכחת. אנחנו לא יכולים לנצח את המוות, אבל יכולים לנצח את השכחה. תודה שהיה לכם חשוב לומר שלא שכחתם".

כץ הוא בנם של ציפורה ומיכאל, ניצולי שואה. בילדותו הוא רצה דווקא להיות צנחן, אך לאחר שעבר את המבחנים ונמצא מתאים לקורס הטיס, הלך לבית הספר לטיסה, שם מצא גם פנאי לעסוק בתורה ואף ללמד את חבריו. לאחר סיום הקורס הוצב כחבר בצוות הקמת טייסת ה"קורנס" (פאנטום). הוא החל את דרכו כנווט צעיר, התקדם במסלול שירותו בטייסת והיה לנווט הראשון שכיהן בתפקיד סמ"ט א' בחיל.

במלחמת יום הכיפורים נמנה ארהל'ה עם מעט מלוחמי חיל האוויר שקיבלו את עיטור המופת, אולם בשל צניעותו, ידעו על כך מעטים מחבריו. העיטור ניתן בדרך כלל על אירוע ספציפי אבל באופן מיוחד קיבל ארהל'ה את העיטור על קור רוח, אומץ לב, כושר ביצוע מעולה ודבקות במשימה בכל ימי המלחמה.