תמונה אחת - סיפור חיים

בשיתוף מיזם 929

דפנה מאיר ז"ל משירה מבט למצלמה. עינים מזמינות למפגש. בכל יום שעובר מתקלפת עוד קליפה ומתגלית האישיות הנדירה. אחת ממיליון שראתה עולם חרב ובנתה ביתה כמשכן של אהבה. סיפרה לי חברה על ביקור שעשתה אצל דפנה, להתייעצות רפואית. במשך שעה ישבה וחשה שאין לדפנה בעולמה כלום חוץ ממנה. קשב עמוק ויכולת ספיגה והכלה.

ומולה עומד מחבל בן 15 וסכין טובחת בידו. נטול עיניים, מורעל בשנאה.

הלווייתה של דפנה מאיר ז"ל(צילום: רויטרס)

*

תמונה אחת מפרק היום בתנ"ך: יואב בן צרויה צר על עיר קטנה ושקטה בצפון הארץ, בתוכה מסתתר מורד במלכות. יואב לא מדבר עם איש, חייליו שופכים סוללה ועומדים להשחית את העיר כולה. לפתע, מעל החומה, מזמינה אותו אישה אחת להתקרב. ואז היא פותחת במונולוג: "דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה לֵאמֹר שָׁאֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַמוּ"

זה לא כתב חידה. זו תפיסת עולם. מול הסוללה והחיילים שיודעים להשמיד ערים, עומדת אשה ומלמדת שיש אפשרות אחרת. "דבר ידברו בראשונה". אצלנו בעיר כשיש עימות, מדברים לפני שפועלים. קודם שואלים ובדרך כלל בזה מסתיימים כל הסכסוכים.

באומץ היא פונה אל יואב מפקד הצבא, שמעולם לא פשט את מדיו, ומציעה לו שינוי בתפיסת עולמו. אולי תדבר? אולי תביע בקולך מה שאתה מבקש? זה מנהג המקום. וכך, אשה חכמה אחת הצילה עיר שלמה מחורבנה.

פרקי יואב בן צרויה מלאים בדם. איש צבא שלא ראה בגדי אזרח. ללא אשה וללא ילדים, ללא שום צד של חיים פרטיים. ביתו במדבר ולבו בממלכה. הוא עשה לדוד את כל מלחמותיו, הוא כרך את חייו בממלכתו של דוד.

אך את האדם שבתוך המדים לא הצליח לראות. גם את לבו השבור של דוד על מות אבשלום הוא לא יכול לשאת. החרב שבידו פועלת בזריזות. הדיבור קשה עליו. הוא עלה לזירת התנ"ך באותו רגע עגום בבריכת גבעון שבה אבנר בן נר מציע לו - "ישחקו הנערים לפנינו", והוא משיב במילה אחת - "ישחקו". כך, סתם במשחקי גנרלים, נהרגים עשרים וארבעה בחורים. זעקתו של אבנר אל יואב "הלנצח תאכל חרב?!" מהדהדת באוזנינו מאז ועד היום.

*

עותניאל, עיר קטנה בדרום הר חברון. זכיתי ושניים מבני ילמדו שם בישיבה. בכל ישיבה לומדים לקרוא גמרא ופוסקים, ראשונים ואחרונים. בעתניאל לומדים את חוכמת הקשב והדיבור. עיר קטנה ובתוכה ישיבה עם עוצמה פנימית של הכרה בקולו של האחר, בעולמו של האחר ובדעותיו של האחר. ובתוך העיר הקטנה הזו גרה אשה אחת שבעוצמה גדולה הקרינה את האמונה שהקשבה לאחר אינה מערערת אותך, שהכרה באחר

אינה מחלישה את עמדותיך, שהידיעה שיש אחר מגדלת אותך ולא מקטינה.

ופתאום בא לעיר הקטנה נער קטן עטוף ברעלה, שרוי בחשכת השנאה וקטל את החיים העוצמתיים האלה ברגע. חושך מבקש לכסות ארץ. הלב מלא בתפילה שהכאב שגודש את לבבות אנשי העיר וסביבותיה לא יעמעם את עוצמת האור והטוב של יושביה. אור חדש על ציון תאיר, אור של קשב ודיבור, אור שמגלה פנים ועיניים, אור שמחלחל לעורקי הנפש ומרפא לבבות נשברים.

• לאתר מיזם 929  - תנך כפי שלא הכרתם
• את מיטב הפרשנויות ניתן גם לקרוא באפליקציה של המיזם
• 929 מוציא את התנך גם לשטח : מפעיל מעל 100 קבוצות לימוד ברחבי הארץ ובכל שבוע יוצא טיול על פי סיפורי התנך