טוב שההגה בידיים שלהם / "הכל מקצועי"
ברדה וזהבי הם הכוכבים הגדולים, אבל קרב האליפות בין באר שבע למכבי ת"א יוכרע במידה רבה על ידי היכולת של אוגו ואלברמן, שני הקשרים האחוריים הטובים בישראל
איזה שחקן כדורגל הייתם רוצים להיות? כמעט כל אדם בעולם עונה שם של שחקן התקפה, הרי כולנו רוצים לרוץ לקהל אחרי הבקעת שער, אבל לוויסנטה דל בוסקה יש תשובה שונה. כשמאמן נבחרת ספרד התבקש לענות על השאלה הוא השיב "סרחיו בוסקטס", והסביר: "כשמסתכלים על בוסקטס לא רואים שחקן אחד אלא משחק שלם".
מקורי, מעניין, אבל לא חוכמה גדולה, הרי בוסקטס נחשב היום לקשר האחורי הטוב בעולם. ועם זאת, את ההסבר של דל בוסקה אפשר וצריך לייחס גם בכלליות לעמדת הקשר האחורי, שבשיטות משחק מסוימות, כמו של דל בוסקה, אחראי לכוון את כל המשחק, הגנתית והתקפית. זה גם אחד התפקידים החשובים ביותר במאבק האליפות בישראל, שיוכרע לא מעט על ידי היכולת של גל אלברמן וג'ון אוגו.
כדי להבין למה מדובר באחת העמדות הקריטיות במגרש, הנה שיעור קצרצר בהיסטוריה. פעם כמעט כולם שיחקו אותו דבר, 2־4־4, ולא היה דבר כזה קשר אחורי אמיתי. היו קשרים בעלי אופי הגנתי, אבל לא היה אף שחקן שהתמקם בין קו ההגנה לקישור. עם הזמן הכדורגל השתנה, והנורמה הפכה להיות 3־3־4. לקחו שחקן התקפה והעבירו אותו לאזור שלפני ההגנה. התפקיד של כל מיני שחקנים השתנה, אבל השינוי הגדול ביותר היה בשתי עמדות: הקשר האחורי שבעצם מילא תפקיד חדש שלא היה קיים קודם, והחלוץ שהיה רגיל לשחק עם עוד מישהו בהתקפה ועכשיו האחריות שלו גדלה.
גם היום, כשקבוצה משחקת 3־3־4 קלאסי, כלומר עם קשר אחורי אחד מאחורי שני קשרים מרכזיים (ראו תרשים), יש הטוענים שאלה שתי העמדות החשובות ביותר במערך. מדובר בשחקנים היחידים שאין להם אח תאום במגרש. יש שני מגינים, שני בלמים, שני קשרים מרכזיים, שני שחקני כנף, אבל רק קשר אחורי אחד וחלוץ אחד. כשמסתכלים על שתי הקבוצות הטובות בליגה שלנו, מכבי ת"א ובאר שבע, הכוכבים הגדולים באמת הם בעמדת החלוץ הבודד, ערן זהבי ואליניב ברדה, מלך השערים וסגנו. והשחקנים החשובים ביותר בנוסף אליהם הם הקשרים האחוריים, אלברמן ואוגו, שנמצאים שניהם בעונה פנטסטית.
למה הם כל כך חשובים
בימיו הראשונים הקשר האחורי נחשב לגרזן. התפקיד שלו היה למנוע את התקפות היריב. בשנות האלפיים התפיסה השתנתה, בעיקר אצל הקבוצות המובילות, שהציבו בעמדה פליימייקר אחורי, שחקן שמקבל את הכדור מההגנה ויוצר מעמדה אחורית. קלוד מקאללה הפך לצ'אבי אלונסו. היום, כשקבוצה משחקת 3־3־4 עם קשר אחורי אחד ורוצה לשלוט בכדור, התפישה היא שהקשר האחורי צריך למלא את שני התפקידים.
משמעות המילה וולאנטה (VOLANTE) בספרדית היא "קשר", אבל בפורטוגזית של הברזילאים הכוונה למילה "הגה", כזה שיש בכל רכב. הקשר האחורי הבודד כיום, לפחות לפי הברזילאים, הוא וולאנטה, מי שאחראי על הכיוון של הקבוצה. זה שקובע לאיזה צד תפנה, באיזו מהירות, ומתי גם צריך לבלום. כשמשחקים 3־3־4 הוולאנטה צריך לעשות הכל. הנה הסיבות לחשיבות הגדולה של העמדה במערך הזה:
הגנה מסודרת. הקשר האחורי אחראי על עזרה לשחקני ההגנה "בשטח שבין הקווים", כלומר בין קו ההגנה לקו הקישור, האזור שכל יריבה רוצה לשלוח אליו שחקן עם הכדור. יש צורך באחריות ובתנועה חכמה ללא כדור בהגנה.
עצירת התקפות מתפרצות. קבוצה שמחזיקה הרבה בכדור חשופה למתפרצות, והקשר האחורי הוא בדרך כלל זה שנשאר מאחור עם שני הבלמים. הוא חייב להיות בעל מהירות סבירה, אתלטיות ויכולת להגיב מהר למתרחש במגרש.
הנעת כדור. כשחקן שמתחיל את בניית רוב ההתקפות, הקשר האחורי חייב להיות מדויק במסירה הקצרה. הוא היחיד שיש לו, בדרך כלל, אפשרות מסירה לכל אחד מעשרת השחקנים האחרים במגרש ועליו לקבל החלטה נכונה לאן למסור. במקביל הוא תמיד צריך לנוע בלי כדור כדי לפתוח זווית מסירה אליו.
מהירות יציאה להתקפה. הקשר האחורי חוטף הרבה או מקבל את המסירה הראשונה משחקני ההגנה שזוכים בכדור. עליו לשלוט בקצב המשחק ולהחליט אם להוציא התקפה מהירה קדימה או לחכות ולשחק מסודר.
משחק לחץ. הקשר האחורי צריך לדעת ללחוץ היטב כי נדרש ממנו לעלות למעלה ברגעים שבהם הקבוצה לוחצת באגרסיביות. העלייה צריכה להיות מתוזמנת כדי שלא יישאר בור מאחור.
מצא את ההבדלים
מכבי ת"א ובאר שבע משחקות כמעט בכל שבוע בשיטה הזו, 3־3־4 עם שחקן אחד בין ההגנה לקישור וניסיון לשלוט בכדור. במחזור האחרון היה אפשר לשים לב בבירור ליכולת הנפלאה של אלברמן ואוגו בתפקיד הזה. אלברמן זכה שוב ושוב בכדורים, גם מול התקפות מסודרות ובעיקר במניעת מתפרצות. יותר מזה, משחק הלחץ של אלברמן הרס את עכו והוא תיקל בהצלחה פעמים רבות בחצי של היריב. חטיפה אחת שלו, ליד רחבת עכו, הובילה גם לשער של טל בן חיים.
אוגו, בזכות הפיזיות, משחק הראש והנוכחות המאסיבית שלו, איפשר לברק בכר להציב לפניו במשחק האחרון שני קשרים התקפיים, מאור בוזגלו ומאור מליקסון, והניגרי החזיק לבד את הקישור. בניצחון על מכבי פ"ת אוגו גם הוציא התקפות מהירות בעצמו, ושמר על הכדור בכל הניסיונות שלו להתקדם איתו.
אלברמן ואוגו אינם דומים לגמרי. אוגו החל את הקריירה כקשר קדמי ורק העונה זז לעמדה האחורית יותר. הוא עדיין לומד את המשמעות הטקטית, ויש משחקים בהם הוא מתבלבל במיקום שבו הוא צריך להיות. אלברמן ותיק יותר ונמצא תמיד בעמדה הנכונה כדי לתקל. 5.2 התיקולים למשחק שלו שמים אותו במקום השני בקטגוריה בליגה אחרי חאלד חלאיילה מסכנין (ראו טבלה), נתון גבוה מאוד כשלוקחים בחשבון שמכבי היא קבוצה שתוקפים אותה פחות מאחרות. מהצד האחר, לאוגו יש גובה ורוחב פיזי שאין לאלברמן. לא סתם הוא השחקן שזוכה בהכי הרבה קרבות אוויריים בליגה ומנצח בלא פחות מ-76 אחוז מתוכם, כשהוא מקדים במעט את דקל קינן.
גם בצד ניהול המשחק אלברמן ואוגו שולטים. אחרי איתן טיבי, שנמצא במקום הראשון, שני הקשרים האחוריים הם השחקנים שמוסרים הכי הרבה בליגה בממוצע למשחק. שניהם גם מדייקים ב-91 אחוזים מהמסירות שלהם,
יותר מכל שחקן אחר בליגה, ובכלל, אם מסכמים את סך הפעולות שכל שחקן עושה במשחק הם השניים שנמצאים במקומות הראשונים (קלאודמיר פריירה מבית"ר שלישי).
אלברמן ואוגו בעונה נפלאה, והחשיבות שלהם לא תרד אלא אפילו תעלה. פיטר בוס הוא מאמן שתמיד דורש מהקשר האחורי שלו המון, כולל יציאות קדימה. בנוסף, כל עוד למכבי אין רכש בהגנה אלברמן יצטרך להמשיך ולשחק תפקיד חשוב מול מתפרצות, כי הבלמים של מכבי לא מהירים מספיק. לאוגו אין באמת מחליף בבאר שבע, והשחקנים שאמורים לעזור לו ממרכז הקישור נמצאים בירידה. מהראן ראדי לא בכושר של תחילת העונה, ואובידיו הובאן פצוע.
למעט זהבי וברדה אפשר לומר שאלברמן ואוגו הם השחקנים החשובים ביותר במרוץ לאליפות, ושניהם עושים בינתיים עבודה מצוינת. הם ההגה של הרכב, אלה שמכוונים את הקבוצה במטרה לא לסטות מהדרך הישירה אל הצלחת.
לפנייה לכתב/ת 
