עבודות העפר גילו: הבית בסכנת התמוטטות
תושבת צפון הארץ קיבלה היתר בנייה מהרשות המקומית להקמת בית, אך גילתה ליקויי בנייה חמורים בעקבות עבודות עפר במגרש השכן. בתביעה נגד הרשות ומפקח הבנייה מטעמה, היא טוענת כי הקיר התומך בביתה התגלה כצר מדי - מה שהוביל להתמוטטות הרצפה. בעקבות זאת נאלצה להוסיף עוד חצי מיליון שקל לסכום ששילמה. הנתבעים מכחישים: "חוסר תום לב"
בקיבוץ אדמית, פחות מקילומטר מגבול לבנון, בנתה לעצמה נילי קריספין בית. היא השקיעה ממיטב כספה, אולם רגע לפני שקיבלה טופס אכלוס - גילתה ליקויי בנייה חמורים. לדבריה, בחודש יוני האחרון בוצעו עבודות עפר במגרש השכן, במהלכן נחשפו קירות התמך המחזיקים את המגרש ואת הבית. אך עם חשיפת הקירות התברר כי קיר התמך המרכזי בביתה נבנה, לכאורה, בצורה לקויה - ועוביו רק כרבע מהנדרש בתוכנית הבנייה.
התקרה התמוטטה, דיירת בדמי מפתח תשלם?
סיוט ברחוב הולנד בחיפה: וילת ענק על ראש השכנים
מאז מספרת קריספין כי היא נאבקת ברשויות ובקבלנים השונים שבנו את ביתה, וכיום לטענתה מתנערים מאחריות. בשבוע שעבר אף קיבלה מהמועצה האזורית מטה אשר, שבשטחה שוכן הקיבוץ, התראה כי מדובר במבנה מסוכן. המשמעות היא כי עליה להשקיע מכיסה עוד חצי מיליון שקלים כדי לבנות את קיר התמך מחדש, ועד אז אסור לה להתגורר בבית.
באחרונה הגישה קריספין, באמצעות עו"ד טל רבינוביץ, תביעה לבית המשפט השלום בחיפה ובה היא מבקשת מהנתבעים - בהם הקיבוץ, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ומנהל העבודה מטעמם - לתקן את הנזקים כדי שתוכל לחזור ולהתגורר בביתה.
בתביעה היא טוענת כי החפירה בוצעה בצורה מסוכנת חסרת אחריות על ידי הקיבוץ, וגרמה לסיכון לבית: "הנתבעת... ביצעה עבודות חפירה במגרש 3 שהוא המגרש הצמוד/השכן למגרש התובעת. החפירה הנ"ל פלשה אל מתחת היסודות של הקיר התומך הצדדי, אל תוך מגרש התובעת, וזאת ללא נקיטת הזהירות הנדרשת במצב שבו הקיר התומך הנ"ל נשען על אדמת מילוי.
"מדובר בסיכון גדול במיוחד לבית התובעת בגלל שמדובר באדמת מילוי אשר הוסרה מתחת ליסודות הקיר התומך הצדדי... כתוצאה מהחפירה, נחשף הבסיס של הקיר התומך הצדדי בחיבורו עם הקיר התומך האחורי - דבר אשר יצר סיכון מוגבר ליציבות הקירות התומכים ולבית התובעת".
מהתביעה עולה כי בעקבות החפירה, החלה שקיעה והתמוטטות בחצר הבית והתגלו סדקים ושברים בקירות התומכים. עוד נטען כי הקיר הצדדי (העשוי בטון), שבנייתו לכאורה הייתה באחריות הקבלן שהעסיקה קריספין, נבנה ואושר על פי התוכניות.
"הקיר התומך האחורי פגום, לקוי ויוצר סיכון"
מאידך, מחוות דעת מומחה שהגישה קריספין עולה כי קיר התמך האחורי (המרכזי) נבנה שלא לפי התוכנית, "בניגוד לכללי המקצוע". על פי חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט, "הקיר התומך האחורי פגום, לקוי ויוצר סיכון, עלול להתמוטט ועמו יתמוטט הבית. הבעיה העיקרית היא עובי הקיר באזור הבסיס", מציין המומחה, המהנדס אברהם בן עזרא.
לדבריו, "על פי התכנון, העובי הוא 8.3 מטרים, אך במציאות העובי בבסיס הקיר הוא 2.2 מטרים בלבד. עובי זה לא מספיק לקיר כובד בגובהו כפי שקיים, ולכן הקיר הוא מבנה מסוכן האמור להתמוטט עם רדת גשמים, או בקרות רעידת אדמה. מדובר באי התאמה לתוכנית ההיתר, בביצוע ללא הצהרת מהנדס רישוי בת תוקף המתלווה לחישוב סטטי של מהנדס רישוי כנדרש בחוק, ובביצוע מנוגד לכללי המקצוע ולכללי הבטיחות".
קריספין מתגוררת בינתיים בביתו של בן זוגה, אף הוא מאדמית, אך מתקשה להאמין שחלומה לבית יורד לטימיון. "השקעתי פה כל מה שהיה לי. שילמתי על הבית הזה 1.2 מיליון שקלים ומאז הוצאתי עוד 100 אלף שקלים. על כל מה שיש בבית הזה, שילמתי בלי שום ויכוח".
לדבריה, "לא אני יצקתי את הקירות, אלא בעלי מקצוע שקיבלו את כל האישורים וכל הפיקוח היה בידיהם. עכשיו הם דורשים ממני לתקן את הליקויים? מאיזה כסף? השקעתי פה את הכל - ונשארתי בלי כלום. יש לי 3 ילדים, אחד מהם משרת פה בגבול לבנון, ואין לי איפה לשכן אותם כשהם באים לכאן. אני לא רוצה שום דבר מעבר לבסיס - שייתקנו את הליקויים שהם אחראים להם".
הנתבעים מכחישים: "התביעה נגועה בחוסר תום לב"
בכתב ההגנה שהגישו המהנדס מיכאל בלנוב, מפקח הבנייה מטעם חברת ההנדסה ששכר הקיבוץ, והקיבוץ עצמו, הם מכחישים את הטענות בכללן. לדבריהם, נגועה תביעתה של קריספין בחוסר תום לב, בין השאר משום שהתגוררה בבית ללא טופס 4 (לטענתם לא ניתן לה טופס 4 בגלל ליקויי הבנייה להם היא, לשיטתם, אחראית).
כמו כן, הם טוענים כי הליקוי העיקרי, שגם משפיע על קיר התמך האחורי, הוא הקיר התומך הצידי - אותו בנה הקבלן מטעמה בניגוד לתוכניות הבנייה. לדבריהם, מדובר על קיר בגובה 4 מטרים בלבד במקום 8 מטרים לפי התוכנית, וכן הם טוענים כי מי שבנה את הקיר השעין אותו על קיר התמך באופן שמסכן את יציבותו.
לטענתם, הטרקטור שביצע את העבודות במקום בחודש יוני לא נכנס כלל לתחומי המגרש בו נבנה ביתה של קריספין. כאשר עבד בסמוך, החלה האדמה לגלוש בשל היעדר תמיכה בקיר הצדדי.
בכתב ההגנה אף דוחים הנתבעים את חוות דעתו של המומחה מטעמה של התובעת, וטוענים כי מדד את עובי הקיר במקום בו הוא חשוף, ולא מוטמן בקרקע. לדבריהם, רוחבו האמיתי הוא 3.6 מטרים - רוחב שיש בו די לקיר שגובהו 8 מטרים ולא 11 מטרים, כפי שטען המומחה בחוות הדעת.
מהמועצה האזורית מטה אשר נמסר כי "טענות התביעה מתבררות בימים אלו בבית המשפט ושם יוכרע הנושא. ללא קשר להליך המשפטי, המועצה האזורית מטה אשר רואה חשיבות עליונה בערך חיי אדם ולכן פעלה במסגרת חוק עזר למבנים מסוכנים, אשר מטרתו לשמור על ביטחון ובטיחות הציבור".
לפנייה לכתב/ת 
