"ילדים, היום נלמד על אמא ואמא"
האם ילד יכול להגיע לגן עם שמלה? ולמה יש משפחות עם שני אבות? לקראת יום המשפחה, התקבצו אמש כ-200 גננות להדרכה ראשונה על לימוד מגדר וזהות מינית, על ידי ארגון חוש"ן בשיתוף משרד החינוך, במטרה ללמוד איך להעביר את המידע לילדי הגן
בפני הדילמה הזאת ודילמות רבות נוספות, כולן על סמך מקרים אמיתיים, עמדו אתמול (ד') 200 גננות וגננים בהדרכה של מתנדבי ארגון חוש"ן, מרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות וביסקסואלים/ות).
.jpg "הרבה דילמות עלו אמש בהדרכה (צילום: דניאל רותם מרגלית, חוש\"ן)")
לומדים על משפחות תוך כדי צביעה
"לפני מספר שנים חוש'ן בשיתוף משרד החינוך עבד על כתיבת תוכן להכשרת צוותי חינוך לגיל הרך בנושאי מגדר", מספרת על התכנית יהלי בן עמי ויטנברג, מנכ"לית הארגון. "התהליך נפסק מסיבות טכניות, ולאור הצורך האקוטי, כפי שעלה בשנתיים האחרונות, מערך ההכשרה עודכן והוא יוצא לדרך בימים אלו. ההכשרה כוללת שני חלקים - הרצאה עיונית וסדנה בקבוצות קטנות, בה ידונו הצוותים בדילמות מחיי היום יום בגן וישמעו סיפור אישי של הורה להט'ב".
לדברי בן עמי ויטנברג, במקור היה מרכיב שלישי להכשרה והוא ערכה יישומית הכוללת ידע תאורטי, הצעות לפעילות בגן, רעיונות ליצירת גן רגיש למגדר ולזהות מינית, הצעה לדפי צביעה, רשימת ספרות ילדים מומלצת והמלצה לטופס הרשמה לגן. "כרגע הערכה עדיין בתהליך של עיבוד ואישור מול משרד החינוך, ולכן היא לא תחולק בינתיים במסגרת ההכשרה. את דפי הצביעה אנו נפיץ עצמאית ביום המשפחה הקרוב".
"ילדה שמשחקת כדורגל היא לא פחות ילדה"
דניאל פלג, מתנדבת בארגון, עיצבה את דפי הצביעה. "כילדה הייתי בת יחידה לאם חד הורית וחיפשתי ייצוגים שדומים למשפחה שלי אך לא ראיתי ייצוגים כאלה בשום מקום", היא מספרת. "מטרת החוברת היא לתת לילדים שבאים ממשפחות הקשת הלהט"בית כוח על ידי ייצוגים שונים כבר מהגן, ולהציג ילדים ששונים מגדרית מההתניות החברתיות שאנו המבוגרים מתווים להם מגיל קטן, כמו למשל ילד שרוקד בלט וילדה שמשחקת כדורגל".
- עד כמה ילדי הגן יכולים להבין את המשמעות?
פלג: "זה ביטוי שטוח לשפה יותר עמוקה שבה ילדים נחשפים למגדר מסוים מגיל אפס, והרעיון הוא להביא ביטוי של שונות. הכוונה לא לומר שילדה שמשחקת כדורגל היא לסבית, אלא לפתוח פתח לגילוי שונות מגדרית ולאיך שהסביבה תופסת אותה משום שמדובר בהתניה חברתית שמגדירה מין ביולוגי מסוים. ברור שילדה שמשחקת כדורגל היא לא פחות ילדה אם כך היא מרגישה".
לא ברור מה מסבירים לילדים
אסנת בן פורת, מתנדבת וותיקה בארגון ושותפה לבניית ההכשרה, העבירה את ההכשרה. "המטרה של התכנית היא לעורר חשיבה על הנושאים שלרוב אנחנו מזהים באופן אוטומטי, להוריד סטריאוטיפים, לתת כלים להתמודדות עם הנושא הזה בגן, כאשר אין לנו תשובות חד משמעויות מה צריך להגיד לילד או להורה, אבל כן להעלות את הדילמות שגננות מתמודדות איתן בגן אם זה הורים להט"בים ובין אם זה בנושא של התנהגות מגדרית", היא אומרת.
- מה היו הדילמות העיקריות של הגננות?
בן פורת: "אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את הגננות בהכשרה הייתה האם לחשוף את הילדים לנושא הזה בגן שאין בו הורים להט"בים, והיו על זה ויכוחים סוערים בקרב הגננות עצמן. הפעילות כללה גם סיפור אישי קצר ושיתפתי שאני הפכתי להיות לסבית יחסית מאוחר אחרי שכבר היו לי ילדים והיה לחלקן מאוד מוזר וקשה להבין את הדבר הזה. הייתה גם גננת ששאלה את השאלה הנצחית מי הגבר ומי האשה. כלומר, היו בכל זאת מקומות של חוסר ידע והן היו צמאות לשמוע, להכיר, לשתף ולהתווכח".
"כשיש ילדים יוצאים מהארון בכל יום"
לילי פוקומנסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים וגננת 35 שנה מברכת על התכנית "לא צריך 'להתמודד' עם דברים אלא לקבל אותם. הילד הוא ילד בפני עצמו ומקבלים בגן כל ילד באשר הוא. הגננת מכירה את הגבולות של תפקידה וכל אחד חופשי בצורת החיים שהוא רוצה, שהוא בוחר, שמתאימה לו וגם ההתייחסות של הגננת צריכה להיות כזאת, למשל בהזמנה לאסיפה היא תכתוב 'הזמנה להורים' ולא 'לאמא ואבא'. אנחנו לא באים לתפקיד שלנו ממקום של ביקורת אלא להפך, קבלה מוחלטת. מה שכל גננת חושבת בעצמה- זה לא רלוונטי".
טרנסית בת חמש
"את השם של בתי לא אני בחרתי, אלא היא בחרה לעצמה", מספרת אביגיל אמא ל-נ' ילדה טרנסית בת חמש. "זה קרה חודשיים אחרי שהיא הודיעה לנו שהיא מוותרת על השם שבחרנו לה, כי זה שם של בן, והיא בת.
נ' נולדה בן, אולם מאז שהיא למדה לדבר, היא דיברה בלשון נקבה. חשבנו שזה יעבור, ושאולי היא מדברת כך בגלל אחותה התאומה, אולי בגלל שהיא גדלה בבית של נשים, או אולי בגלל שהיא פעוטה מבולבלת שלא מבינה את השפה העברית".
- איך הגבתן?
"התעקשנו לדבר אליה בזכר כי רצינו לשמור לה דלתות פתוחות ולאפשר לה בחירה. בגיל שלוש וחצי, היא כבר ידעה לבקש מאתנו, לא לדבר אליה בבן, בפה פעור, הסתגלנו לשפה חדשה לילד/ילדה האהובה והמוכרת שלנו.
- איך נ' חיה היום?
"היא חיה כילדה, מבחינתה היא ילדה, היא לובשת רק שמלות. לפעמים נדמה לי שהיא לא יודעת ולא מבינה את כל הוויכוחים, הדיונים, ההסברים והשכנועים שמתנהלים מעל לראש שלה. כי כשילד הופך לילדה, כל העולם מתבלבל ומשתגע – כולם מתחילים לשאול שאלות, לכעוס, להעביר דעה וביקורת. החיים שלה, אברי המין והרגשות שלה הופכים להיות נחלת הכלל.
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו
"התפקיד שלנו כאמהות משתנה, חוץ מלהאכיל אותה, להלביש אותה ולדאוג לחינוך שלה, אנחנו צריכות להסביר אותה לעולם, להגן עליה מפני אלימות, להכין את הקרקע לפני כל מפגש שלה עם העולם – עם רופאת המשפחה, טיפת חלב, בחוגים במתנ"ס, עם המשפחה המורחבת, השכנים מלמטה והילדים בגינה.
"היא משתתקת ומסתגרת בכל פעם שמישהו טועה בשם שבחרה, כשהשכנה צועקת מחדר המדרגות 'אתה בן! אסור לך להתלבש ככה!' או כשחברה שהיא אוהבת מצהירה ש'את לא באמת בת, את לא יכולה לשחק אתנו באנה ואלזה'. מלבדנו, אין שום חוק שמגן עליה, שום תקנה ושום חוזה מנכ"ל שמגן עליה, ושמסביר אותה ואת הצרכים שלה. היא מחוץ לסקאלה, מחוץ לתודעה החברתית".
- איך תכנית כזאת הייתה יכול לסייע לה?
"יש הבדל עצום במפגש עם גננת, מדריכה בחוג, רופאה או מטפלת שכבר שמעה על ילדות טרנסג'נדריות בעבר, זה עוזר לי כאמא וגם לנ' להרגיש בטוחות ומובנות, ולהתמקד בדברים חשובים יותר כמו מה היא אוהבת לאכול בסנדוויץ', איך היא מתנהגת עם החברות והחברים, איך היא מחזיקה מספריים ועוד.
"כמו כן, מרחב חינוכי שלא מחלק את כל הילדים לבנים ולבנות, לורוד ולכחול, לבובות ומשאיות, מאפשר לה ולילדות וילדים כמותה שלא עונים בדיוק למין בו הם נולדו, להרגיש בנוח, להתבטא, לחקור את הזהות שלהן ואת הצרכים שלהם. התוכנית הזאת מצילת חיים לילדות ולילדים כמו נ' שנמצאים בסכנה לאלימות חברתית וממסדית".
ממשרד החינוך סירבו להגיב לנושא.
לפנייה לכתב/ת 
