מגדל לאלמנה: בעלך מת בתאונה כי היה חלש

חיים ולדר עבד כמשגיח כשרות מטעם בד"צ העדה החרדית בירושלים. באחד הימים, במהלך עבודתו, החליק על מדרגות רטובות ללא מעקה. ולדר נפל מגרם המדרגות ושבר את עצם הירך הימנית. הוא הובהל באמבולנס לבית החולים שיבא והרופאים המליצו על ניתוח לקיבוע השבר. יש בניתוח סיכון שבין חמישה לעשרה אחוזים, הזהירו הרופאים, אולם ללא הניתוח תישאר כל חייך מרותק למיטה או לכיסא גלגלים.

הניתוח עבר בשלום. המנתחים הצליחו לקבע את השבר. אולם כיממה לאחר מכן ההמוגלובין החל לרדת. ולדר קיבל עירוי דם. סמוך לאחר עירוי הדם, נמצא ללא רוח חיים במיטתו בבית החולים.

בחלוף ימי האבל, אלמנתו של ולדר נזכרה כי בעלה המנוח הקפיד להפריש ממשכורתו מידי חודש בחודשו פרמיות לחברת הביטוח מגדל עבור פוליסה לביטוח תאונות אישיות. על כריכת הפוליסה היה רשום באותיות זהב "טוב שיש מגדל מאחוריך". אולם מהר מאוד האלמנה הבינה כי מגדל לא תהיה שם בשבילה. בקיצור, מסלקי התביעות של מגדל דחו את תביעתה וטרטרו אותה בבית משפט השלום בפתח תקווה במשך ארבע שנים.

"הפוליסה מכסה רק אם התאונה היא הסיבה הבלעדית למוות"

התיק הונח של שולחנה של השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע. "מדוע אינכם משלמים לאלמנה", הקשתה השופטת מימון שעשוע. "הרי בפוליסה שלכם כתוב במפורש כי אם המבוטח נפצע בתאונה ונפטר תוך 12 חודש הוא מכוסה". נציגי מגדל הסבירו לשופטת כי פוליסת תאונות אישיות מכסה מוות מתאונה רק אם התאונה הייתה "הסיבה הבלעדית" למוות.

במקרה של ולדר, טענו נציגי מגדל, תרמו למוות בעיות רקע רפואיות וגם רשלנותם של הרופאים שלא אשפזו אותו למעקב במחלקה לטיפול נמרץ. מגדל אפילו מצאה רופא בדמותו של פרופסור צבעוני שהסכים להעיד כי אלמלא בעיותיו הרפואיות הקודמות ואלמלא רשלנות הרופאים, ולדר היה שורד את התאונה.

השופטת פנתה אל פרופסור מוטי רביד ומינתה אותו כמומחה מטעם בית המשפט. "האם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין המוות", שאלה השופטת את הרופא. "התשובה לשאלה זו חיובית ללא כל הסתייגות", ענה פרופסור רביד. "אלמלא המבוטח החליק ושבר את צוואר הירך לא היה מנותח ולא היה נפטר". המומחה אף שלל את טענת מגדל כי הייתה רשלנות מטעם בית החולים. "בכל שרשרת האבחון, האשפוז והניתוח, אין רמז לחריגה מנוהל תקין".

האם בעקבות חוות דעת נחרצת זו התרצתה מגדל ושילמה לאלמנה את תגמולי הביטוח? מה פתאום. הפוליסה שלנו מכסה רק אם התאונה היא הסיבה הבלעדית למוות. למזלו הרע, התעקשו נציגי מגדל, ולדר היה חלשלוש. אילו היה חזק ובריא כמו שור התאונה לא הייתה מביאה למותו. השופטת דחתה את טענת מגדל מכל וכל. "אם נקבל את הפירוש של מגדל לדרישת הבלעדיות שבפוליסה", פסקה השופטת, "הרי רק במקרים נדירים יוכל המבוטח לקבל את הפיצוי הנקוב בפוליסה שכן תמיד יימצא גורם המיוחד למבוטח כמו גיל, חוסן גופני ומצב רפואי, שאלמלא היה קיים, הייתה תוצאת התאונה שונה".

השופטת הזכירה לנציגי מגדל כי בפרשת חסון, בית המשפט העליון כבר הבהיר להם שכאשר חברת ביטוח מתקשרת עם מבוטח היא מקבלת אותו "על מעלותיו ועל חסרונותיו מבחינה בריאותית" ואסור לה לטעון כי המוות לא היה נגרם "אילו המבוטח היה חזק יותר". לכן מצב רפואי קודם לא יכול לשלול מהמבוטח או ממשפחתו במקרה מוות את תגמולי הביטוח.

בסופו של יום השופטת ניצה מימון שעשוע חייבה את מגדל לשלם לאלמנה את סכום הביטוח המלא בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 שקל