למה חשוב להגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות?

ההוצאה הלאומית בישראל לבריאות טיפסה בשנת 2014 ב-3.7% בהשוואה ל-2013 והסתכמה בכ-2,600 דולר במונחי שווי כח קנייה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לפני רבעון. שיעור המימון של משקי הבית הסתכם ב- 2014 ב- 38% מנתח ההוצאה הכללי.

ההוצאה הלאומית לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים בבתי החולים, על ידי רופאים פרטיים ורופאי שיניים, תרופות ומכשור, מבנים וציוד רפואי. כדי להמחיש את היקף ההוצאה בישראל יחסית לתמ"ג, אזי ישראל נמצאת במקום ה-24 מתוך 30 מדינות OECD, מקום נמוך לכל הדעות.

קיראו עוד

דו"ח: הישראלים שילמו 32 מיליארד ש' על שירותי בריאות פרטיים ב-2014

תקציב 2015: יוטל מס על בתי החולים הפרטיים

פירוט ההוצאה הלאומית לבריאות ל-2014 מלמד שעיקר הכסף הגיע מ- 24% ממס בריאות, 37% מתקציב המדינה, 38% באופן פרטי וכאחוז מתרומות. קופות החולים סיפקו 32% משירותי הבריאות ב-2014 כאשר בתי החולים וגופים נלווים סיפקו 57% והחלק שסיפקו רשויות מקומיות עמד על 6% מההוצאה הלאומית לבריאות. מוסדות ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד) סיפקו שירותים בהיקף של 5%.

בשנת 2015 לאחר הבחירות, משרד הבריאות בראשות השר ליצמן הצליח להגדיל את החלק שמימונו התבסס על תקציב המדינה באופן משמעותי של 1.65 מיליארד שקל תוך מתן דגשים לנקודות רפיון במערכת הבריאות כחדרי מיון, רכישת מכשור הדמיה נוסף והכשרת כח אדם מקצועי ברפואה דחופה. דגשים נוספים ניתנו לסיעוד, קשישים, טיפול באוטיסטים, סל הבריאות ורפורמה בבריאות הנפש.

גם תקציב סל הבריאות גדל ב - 300 מיליון שקל שענו רק על חלק מהתביעות של חולים. תיקוני תקציב אלה בהוצאה הממשלתית הישירה עשויים בסיכום שנת 2016 להביא לשיפור במקומה של ישראל בדירוג 30 מדינות ה-OECD.

לתת לציבור שירותי סיעוד ובריאות איכותיים

שיעור ההוצאה הלאומית בישראל עפ"י נתוני הלמ"ס ב-2014 עומד כאמור על כ-2600 דולר בהשוואה ל-6500 דולר בשוויץ וסכומים דומים באירופה. ברור שהפער העצום מול שוויץ אינו ניתן לגישור וספק לא ניתן להשוואתו לאור מרכיבי ההוצאה הלאומית לנפש בשוויץ.

יחד עם זאת במידה ונגיע בישראל להיקף של 70% בלבד מההוצאה בשוויץ, רמת שירותי הבריאות בארץ תהיה בגדר חלום לאזרחי המדינה. ברור שהגידול בהיקף ההוצאה הממשלתית לבריאות חייב להיות המקור המרכזי למימון על חשבון סעיפים אחרים בתקציב המדינה כמו ביטחון. כמובן שניתן לבצע זאת בפריסה תקציבית של שנתיים שלוש.

שר הבריאות, ח"כ הרב ליצמן, זיהה כבר לפני חודשים מרבית הבעיות בטיפול הסיעודי שנותנת המדינה לציבור. משרד הבריאות מקדם תוכנית שמטרתה להגיע למצב שבו המדינה תספק שירות סיעודי איכותי לאזרחים ובכך לחסוך ברכישת ביטוח סיעוד מחברות ביטוח.

תוכניתו של ליצמן מצריכה, לפי הערכות, תקצוב נוסף של כ-2.5 מיליארד שקל לשנה ובעיקרון היא תקל רפואית וכלכלית על כלל הציבור. סביר שנראה פחות מצבים שילדים תומכים כלכלית בהוריהם הסיעודיים תופעה שלעיתים מהווה נטל כלכלי.

הממשלה חייבת לקיים דיון עקרוני האם מערכת בריאות ציבורית טובה חשובה לא פחות מתקציב הביטחון. מדובר בשינוי עקרונות התקציב לטובת בריאות החברה שהיא לדעתי חובה לאומית חשובה כמו מערכת ביטחון אמינה. חוסנה של חברה נבחן גם באמצעות השירותים שניתנים לאזרחיה בתחומים רבים כאשר הבריאות הוא מהמרכזיים בהם.

אזרחים צריכים לדעת שיש להם מענה רפואי הולם ומיידי בשעת מצוקה וחולי. זו חלק מהתשתית האנושית, בנוסף לביטחון לרווחה ולחינוך, שבונה חברה אזרחית איתנה ולכן יש להמשיך ולהגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות ולסיעוד כמובן דרך תקציב המדינה.

פרופ' יהודה אדלר, סגן דקאן מנהל רפואי המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א). הנהלת שיבא, מנהל תלפיות שיבא.