סוריה על אופנוע: הנשק החדש של צבא אסד
חמש שנים נמשכת מלחמת האזרחים בסוריה, וכיבוש חלק מהאזורים בה כרוך בצליחת סמטאות ורחובות צרים. כך היה בעיירה סלמה, שחזרה לידי הצבא אחרי קרב של תשעה חודשים. עשרות אופנועים שימשו את הכוחות בקרב והכריעו את הכף
בזמן שהכוחות הסוריים נאבקו על כיבושה המחודש של העיירה סלמה בשבוע שעבר הם הסתייעו לא רק בתמיכה האווירית של רוסיה, אלא גם בנשק סודי: אופנועים.
צבא אסד אימץ את הטקטיקה שבה השתמשו גם המורדים וגם אנשי חיזבאללה. כוחות הממשל הסורי השתמשו בעשרות אופנועים כדי לנווט בסמטאות הצרות של סלמה. החיילים אמרו כי האופנועים היו המפתח לכיבוש המחודש של העיירה שהייתה מ-2012 מעוז נדיר של המורדים באזור לטקייה, שמזוהה עם ממשל אסד.
האני, חייל בן 25, העביר את החודשים האחרונים על האופנוע שלו. הוא נסע עליו בקרבות ברחובות העיירה כדי לכבוש את העיירה. "הדרך שבה נלחמנו השתנתה מתחילת המלחמה, ופיתחנו את השיטות ההתקפיות שלנו", הוא מספר. "כיום אנחנו משתמשים באופנועים בגלל המהירות והניידות שלהם".
צלפי המורדים הצליחו כמה פעמים לפגוע במכונית שמובילה מזון לכוחות הסוריים. הפתרון הוא אופנועים. "קשה יותר לעקוב אחרי האופנוע שלי והוא קל מדי בשביל שיטמינו לו מוקשים", אמר האני. הקרב על סלמה, שבה סמטאות צרות והיא מוקפת ביערות ובגבעות, היה ארוך וקשה ונמשך תשעה חודשים. בחלק מהרחובות לא ניתן לנסוע במכוניות, רכבים משוריינים וטנקים.
מפקד בצבא הסורי מספר כי בקרב על סלמה השתמש הצבא ביותר מ-80 אופנועים. "הם אפשרו לנו לפנות פצועים, לשאת תחמושת ואוכל, מכונות ירייה ומשקפות עם ראיית לילה", הוא אמר. "בדקתי על האופנוע את הכוחות שלי בשטח", הוא מוסיף. המורדים משתמשים כבר תקופה ארוכה באופנועים בשדה הקרב. "אנחנו לא מכחישים שלמדנו את זה מהם", אומר המפקד.
"התחלקנו לקבוצות, כל קבוצה קיבלה שלושה אופנועים כדי להעביר מזון ותחמושת ולפנות את הפצועים מאזורים שאליהם אמבולנסים לא יכולים להגיע", סיפר רדה. "זה כיף לרכוב בתקופות של שלום. בתקופות של מלחמה זה מאוד שימושי. בסופו של דבר זה חלק הכרחי מהציוד שלנו. זה כמו נשק או תחמושת".
הקרב על סלמה היה קשה והרסני. מרוב העיירה נשארו רק הריסות והתושבים עדיין לא חזרו. כיבוש העיירה נחשב לניצחון חשוב של צבא אסד, שבשנה שעברה ספג כמה מפלות. הממשלה ערכה כמה מתקפות ברחבי סוריה לאחר שרוסיה החלה בתקיפות האוויריות בסוף ספטמבר. באחת הסמטאות בעיירה קבוצת חיילים מתחממים מסביב למדורה ושותים תה. "לא הנחתי את הנשק כבר תשעה חודשים", אומר עבדול בן ה-26. "אנחנו תמיד בהיכון אבל היום אני מחזיק תה בידיים ושם את האקדח שלי בצד".
לפנייה לכתב/ת 
