סוף סוף: שינוי נוסח חוק מרמה והפרת אמונים

השרה איילת שקד(צילום: מוטי קמחי)

לאחר שמונה שנים, ובלחצה של שרת המשפטים איילת שקד, השלים לאחרונה משרד המשפטים את נוסח הצעת החוק מרמה והפרת אמונים. מדובר בתיקון לחוק העונשין המתווה את המותר והאסור לשרים ועובדי ציבור במישור הפלילי.

עוד בחדשות:

• הממשלה מקדמת: הטבות מס לתעשייה - גם ביו"ש
• למכירה ב-200 אלף דולר: "האופניים שעליהם רכב נתניהו"
• קודים ודולרים: כך גייס חיזבאללה מחבלים ביו"ש
  

החוק היווה עילה להרשעות וגם זיכויים רבים של אישי ציבור. הוא נחשב אחת העבירות המרכזיות בתחום המאבק בשחיתות השלטונית, אולם נטען נגדו שהוא עמום מדי ולכן אישי ציבור יכולים לטעון שלא ידעו שמדובר בעבירה. פסיקתו של בית המשפט העליון בסוגיה ("הלכת שבס") לא רק שלא פיזרה את הערפל אלא עיממה את העבירה עוד יותר ויצרה בלבול.

לפני כעשר שנים השלים היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את טיוטת הצעת החוק, אולם זו התעכבה שש שנים אצל היועץ הנוכחי יהודה וינשטיין. הסיבה לעיכוב היה "סעיף הסל", שעל פיו ניתן לסטות מכללי העבירה כדי להעמיד לדין. עם כניסתה של שקד למשרד המשפטים היא ביקשה "להדק" את הסעיף כדי שיהיה ברור.

שקד: "מטרת החקיקה למתוח קו ברור יותר ומוגדר יותר בין מעשה שמהווה עבירה פלילית לבין מעשה שיכול לעלות כדי עבירה משמעתית. החוק, שהיה עד היום עמום, ייתן בהירות רבה יותר כך שמצד אחד עובדי ציבור המועלים בתפקידם יועמדו לדין, ומאידך ממלאי תפקיד בשירות הציבורי יפסיקו לחשוש בעת ביצוע עבודתם שמא יועמדו לדין על עבירה שהם לא יודעים אם ביצעו או אם לא. תיקון זה יסייע בשמירה על ערכי טוהר המידות ואמון הציבור".

הצעת החוק, שנוסחה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, תעלה ביום ראשון להצבעה בוועדת השרים לחקיקה. היא מפרטות שישה מקרים אופייניים מובהקים של התנהגות המהווה "מעשה מרמה והפרת אמונים":

(1) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור במצב של ניגוד עניינים, המשפיע או העשוי להשפיע על עניין אישי של עובד הציבור או של קרוב.

(2) קבלת טובת הנאה על ידי עובד הציבור או על ידי קרוב של עובד הציבור, אשר ניתנה לו, או לקרוב, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על פי דין. הדגש באיסור המוצע הוא בכך שטובת ההנאה ניתנה לעובד הציבור בגלל שהוא עובד ציבור, ולא על רקע יחסים חבריים, משפחתיים וכיוצ"ב, ואין מדובר בטובת הנאה המותרת על פי החוק, כמו למשל קבלת ספר במתנה.

(3) שימוש במידע פנימי שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו או בקשר עם מילוי תפקידו, לרבות העברת מידע כאמור לאחר, והכול לשם הפקת טובת הנאה לעובד הציבור או לקרוב.

כך למשל, שוטר שמגלה לקרוב משפחתו על כוונת המשטרה לערוך חיפוש בעסק שלו במסגרת חקירה פלילית, על מנת שהקרוב יוכל להיערך לחיפוש, ייכלל בנסיבה זו.

(4) יצירת מצג שווא כלפי רשות מרשויות השלטון וגוף ציבורי אחר, או מסירת דיווח כוזב לגוף ציבורי, לרבות הסתרת מידע מהותי שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לגוף הציבורי בכוונה לרמות, והכול בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו וכאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו של הגוף הציבורי במילוי תפקידו.

(5) יצירת מצג שווא או מסירת מידע כוזב במסגרת תפקידו כעובד ציבור לאדם שאינו עובד ציבור, הנזקק לשירותיו כעובד ציבור, והכול כשיש בכך כדי להשפיע על זכויותיו של אדם, לרבות הסתרת מידע מהותי בעניין כאמור, אשר בנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו, בכוונה לרמות. למשל, הנסיבה תחול כאשר פקיד האחראי על תשלום גמלאות מסתיר מידע מפונים בדבר זכאותם לגמלה בכוונה לרמותם.

(6) "סעיף הסל". מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו, תוך חריגה חמורה, שיטתית או מתמשכת מדין או נוהל המחייבים אותו, שפגע פגיעה מהותית באינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד.

בפסקה זו ייכללו מקרים שבהם עובד הציבור הפר בצורה בוטה וחמורה את נוהלי עבודתו, תוך פגיעה מהותית באינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד. למשל נבחר ציבור או פקיד בכיר שמסר ללא מכרז וללא פטור ממכרז, בניגוד לדין, אך שלא ממניע אישי, פרויקט בניה גדול לקבלן כדי שהלה יקדמו במהירות. דוגמה אחרת היא פקיד שומה המבצע הסדרי מס מופחתים עם בעלי הון תוך סטייה בוטה מהנהלים המחייבים אותו, כאשר לא ניתן להציג מניע אישי של פקיד השומה אך נראה שפעל כדי ליצור קשרים ולפתוח אופציות בעתיד.

מאחר שחלופה זו כוללת מגוון רחב של מצבים שהחמורים פחות מביניהם ראויים לטיפול משמעתי ולא פלילי, מוצע לקבוע כי הגשת כתב אישום לפי חלופה זו תותנה רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.