טבילת אש לוהטת: הצעירים של הלייקרס מתקשים
בעונה הבאה, כשקובי בראיינט יפרוש, לוס אנג'לס אמורה להפוך לקבוצה של הילדים המוכשרים דיאנג'לו ראסל וג'וליוס רנדל. אבל אחרי התחלה חלשה, שניהם כבר איבדו את המקום בחמישייה וסובלים מהתאקלמות קשה בליגה
בואו נציין את המובן מאליו. קובי בראיינט לא מביא שום תועלת ללייקרס במצבו הנוכחי. מי שיאמר שהנתונים שלו "זוועתיים" סתם יעליב שחקנים אחרים עם מספרים גרועים.
ישנה מוסכמה כלשהי כבר תקופה מסוימת, לפיה קובי מונע את ההתקדמות של הלייקרס. כאילו הוא זה שבגלל האנוכיות, הדומיננטיות על המגרש ובחדר ההלבשה, מפריע לשחקנים איכותיים אחרים לפרוח. שווה לבחון את הנקודה הזו, כי על פי המסתמן בלייקרס העונה, היא עושה הנחה רצינית לכוכבים הצעירים והמבטיחים של הקבוצה, שלא עומדים בציפיות. אם נתמקד בשני שמות בלבד, דיאנג'לו ראסל וג'וליוס רנדל, נראה שייתכן כי גם אחרי שהצל של קובי יעזוב את הסטייפלס סנטר, לא בטוח שהם יקחו את הלייקרס לעידן חדש של הצלחות - אלא אם שיפור רציני יגיע.
סתם לשם הדיון, בתוך ה-35:9 המזעזע של הלייקרס, הקבוצה עומדת על 6:2 במשחקים בהם קובי היה בחוץ, כשהניצחונות הגיעו מול פיניקס החלשה והקבוצה הגרועה בליגה, פילדלפיה, כך שההשפעה המאגית השלילית שלו כביכול היא לא בדיוק מה שמפריע לקבוצה לנצח. הלייקרס פשוט גרועים.
אין ספק שהקבוצה זקוקה לשדרוג משמעותי בסגל, אבל ראסל ורנדל היו אמורים להיות חלק ממנו, הפנים של הקבוצה שאחרי קובי. כרגע, לא מסתמן שזה יקרה בעונה הבאה - ובטח שלא העונה. רנדל, שנבחר לפני שנתיים במקום השביעי בדראפט, שבר את הרגל במשחק הבכורה והחמיץ את כל העונה הקודמת, ולא שומר על יציבות. ראסל, הבחירה השנייה בדראפט האחרון ושחקן מדובר מאוד לפני העונה, ולא עומד בסטנדרטים. שניהם כבר הודחו מהחמישייה.
בעצם, לפני הפתיחה, זה לא היה מפתיע. כבר בליגת הקיץ, נקודת ההתחלה של שניהם - אם לוקחים בחשבון שרנדל היה צריך להשתקם מהפציעה הקשה - הם ספגו ביקורות. אולי בקבוצות אחרות זה לא היה קורה בשלב מוקדם כל כך, אבל בגלל הציפיות הקבועות מהלייקרס והפרופיל התקשורתי הגבוה של הקבוצה, רנדל וראסל סומנו כמושיעים העתידיים, והתמודדו מהרגע הראשון עם עיניים בוחנות במיוחד.
והם לא עומדים בלחץ. ראסל קולע רק 11.9 נקודות למשחק, ומעמיד מספר מאכזב עבור רכז מבטיח, 3.5 אסיסטים. רנדל משיג 10.5 עם 9.5 ריבאונדים - מספר מכובד - אבל הוא קולע רק ב-40 אחוזים מהשדה, עם הופעות רעות כמו 2 מ-11 בהפסד האחרון לסקרמנטו. מעבר לכך, ההגנה של רנדל לא טובה, והוא אפילו חטף שטיפה פומבית מהמאמן ביירון סקוט לפני מספר שבועות: "קודם כל, אתה חייב לשמור על השחקן שלך", אמר סקוט לתקשורת. "אם לא תכבד את המשחק, המשחק לא יכבד אותך בחזרה". למרות שרנדל חזר השבוע לחמישייה, זה היה רק בגלל הפציעה של הרוקי לארי נאנס ג'וניור - עוד כישרון צעיר שלא נותן מספרים אדירים, אבל לפחות משחק חזק בהגנה.
ראסל נמצא בעמדה בעייתית יותר. הלייקרס ויתרו על ג'אליל אוקפור, הסנטר שהיה מועמד להיבחר ראשון בדראפט, כדי לקחת אותו. בתחילה דיברו על ראסל במונחים של גניבה, סופרסטאר עתידי שהלייקרס זיהו בזמן, אבל הוא סובל מבעיות רציניות יותר מאשר רנדל. כאשר הוצא מהחמישייה בעקבות הפתיחה החלשה, הוא אמר בחוסר התהלבות: "זו הפעם הראשונה שמספסלים אותי. בדיוק התחלתי להבין מה צריך לעשות".
סקוט כבר אמר שלשום כי בקיץ ראסל יהיה חייב לעבוד עם משקולות כדי להתחזק, אבל הבעיה אינה רק גופנית. כאמור, יש לו מספר אסיסטים נמוך שלא מתאים לכמות הדקות שהוא מקבל (27.1 למרות הירידה לספסל), ולעומתו, כמות איבודים גבוהה מדי, 2.4. בתבוסה ליוסטון השבוע, למשל, הוא קילקל חמישה אסיסטים עם שישה איבודים.
אי אפשר לומר שהבעיה של הלייקרס טמונה בהם, כמובן. רוי היברט יכול היה לנצל את המעבר מאינדיאנה כדי לחזור להיות הסנטר המצוין שהיה פעם, אבל היכולת שלו ירודה במיוחד. בסגל הקצר משחקים עוד פלופים כמו ברנדון באס ומרסיליניו הוארטס, וכמובן שקובי עדיין כאן, משליך באחוזים רעים.
שתי נקודות האור היחידות הן ג'ורדן קלארקסון, שחקן נחמד מאוד שמביא תפוקה בדרך כלל, אבל קשה לראות אותו הופך למוביל בליגה, ושחקן הרוטציה הנהדר לו וויליאמס שפתאום מצא את עצמו בחמישייה, בתור הנשק ההתקפי הבולט בקבוצה בתקופה האחרונה.
מה שמחזיר אותנו לרנדל ולראסל. אולי הציפיות היו מוגזמות, והם ודאי זקוקים לזמן נוסף כדי להכיר את הליגה. אבל התקוות מהם נבעו מכך שבניגוד לוויליאמס, לקלארקסון, לכל מיני שמות אפורים אחרים, הם הגיעו מהקולג' בתור שמות עם פוטנציאל ענק. בפילדלפיה או בסקרמנטו היה להם זמן להתבשל ולצבור ניסיון. בלייקרס אין להם את הפריבלגיה הזו.
לפנייה לכתב/ת 
